ארץ צבי

בהפטרה שלנו מופיעים שני פסוקים כמעט זהים המתייחסים לארץ ישראל: " … אֶרֶץ אֲשֶׁר-תַּרְתִּי לָהֶם, זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, צְבִי הִיא לְכָל-הָאֲרָצוֹת" (פרק כ', פס' ו', ט"ו).
כינויה של הארץ – כ"ארץ צבי", מופיע בספר דניאל (י"א, ט"ז ומ"א).
משמעות הכינוי לפי אתר האקדמיה ללשון עברית, מגוונת:
א. ארץ בה חי הצבי – "בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי…" (שיר השירים, ח', י"ד) – בע"ח מהיר ואצילי המהווה חלק מנופי ארצנו עוד מימי התנ"ך.
ב. ארץ רצויה – צבי מקורו בשורש השֵמי צ.ב.י. המציין רצון. "גלגול" של הביטוי הופך את הרצון, ל"דבר שרוצים אותו", כמו בביטויים "אֶרֶץ חֶמְדָּה" ו"אֶרֶץ חֵפֶץ" שנקשרו לא"י.
ג. ארץ יפה ומכובדת – משמעות המילה "צבי", כמבטאת הדר ותפארת, ניכרת בסמיכותה למילים בעלות משמעות קרובה: "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד, וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל" ( ישעיהו ד', ב'). לעניין זה נקשרת גם קינת דוד: "הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים" (שמואל ב', א', י"ט), המבטאת כאב וצער על כבוד ישראל ותפארתו שנפגעו עם מותם של שאול ויהונתן. (עיבוד של דבריה של תמר קציר- כץ).
השבוע חווינו יחד את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, לאחריו חגגנו את עצמאותה של הארץ שלנו. והנה המילה "צבי" משתלבת באופן טבעי כל כך בשני המועדים: בקינתו של דוד הנאמרת בטקסי הזיכרון ובשיר המפורסם שכתבה תלמה אליגון, "אל ארץ צבי", המתאר את אחוות העם וגבורת לוחמיה וגם בהכרזה הנרגשת בשעת הדלקת המשואות: "ולתפארת (צבי) מדינת ישראל!"
בתלמוד הבבלי (כתובות, קי"ב, א) נאמר: "למה ארץ ישראל נמשלה לצבי? לומר לך – מה צבי זה אין עורו מחזיק בשרו (שאחר שהופשט עורו ממנו, שוב אי אפשר להשיבו שיכיל את כל בשר הצבי), אף ארץ ישראל אינה מחזקת פירותיה. דבר אחר: מה צבי זה קל מכל החיות, אף ארץ ישראל קלה מכל הארצות לבשל את פירותיה."
ארץ הצבי הנה משאת נפש ובו זמנית גם תיאור מדויק של המציאות המופלאה בה אנו חיים. בידינו לבחור את האופן בו נתבונן בה ואת התנהלותנו בתוכה.
(אחרי מות תשעח)