הרב ד"ר משה רט (מכון עולמות)רבים מהדתיים מקיימים מצוות כחלק מהשגרה, כמו שהם מצחצחים שיניים או אוכלים בסכין ומזלג. הם לא חושבים יותר מדי על מה שהם עושים ולמה. אבל כל אדם נבון וחושב, חייב לשאול את עצמו מדי פעם: למה אני עושה מה שאני עושה? מה המניע שלי לעבוד את ה'?
יש כאלה שעושים זאת כדי לקבל שכר, בעולם הזה או בעולם הבא. למרות שזהו מניע לגיטימי, זו עדיין אינה המעלה השלמה. האידיאל הוא לעבוד לשם שמים, ולא להיות כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס. אין זה משנה אם הפרס הוא בריאות ופרנסה בעולם הזה, תענוגות גן עדן בעולם הבא, או אפילו השגת מעלות רוחניות נשגבות ודבקות בה'. בסופו של דבר, אדם שפועל מתוך מניע כזה, עובד מתוך אינטרס ולא מתוך אידיאל.
המבחן האמיתי הוא בשאלה, מה היינו עושים אילו ה' היה מודיע לנו שאין יותר שכר ועונש. הוא עדיין דורש שנקיים מצוות ונימנע מעבירות, אבל מי שיקיים מצוות לא יקבל שום שכר, ומי שיעבור עבירות לא יקבל שום עונש. האם עדיין היינו עושים את רצונו? נראה שאנשים רבים לא היו מבינים מדוע עליהם לעשות זאת. מה אנחנו, פראיירים? אבל זה בדיוק העניין. מי שאוהב באמת את ה', ומכיר בגדולתו ובהיותו בורא העולם, מבין שרצון ה' הוא הסיבה הטובה ביותר לעשות דברים. זהו האידיאל העליון.
תארו לכם רופא שעובד בהתנדבות ומציל חיים, ומישהו בא ומתפלא עליו למה הוא עושה זאת אם לא משלמים לו. בוודאי נרחם על אותו אדם, שלא מבין שיש מניעים גבוהים יותר מכסף. אם כן, באותה מידה עלינו להבין שיש מניעים גבוהים יותר מכל אינטרס שלנו לשכר כזה או אחר – והמניע העליון ביותר הוא עצם הרצון לעבוד את ה'.
בראש השנה אנו נקראים להמליך על עצמנו את ה'. להמליך פירושו להכיר בסמכותו ובריבונותו, ובכך שהרצון שלו הוא החשוב, לא רצוננו שלנו. נכון, לא מדובר בעריץ חלילה אלא באבינו האוהב אותנו ורוצה בטובתנו. אבל כשם שהבן שמח לעשות את רצון אביו לא רק בגלל ציפיות לירושה, כך עלינו לעשות בהכנעה את רצון ה' שלא על מנת לקבל פרס.
(רה"ש תשפ"א)
