Facebook
Youtube
  • חומשים
    • בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצוה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • ויקהל-פקודי
    • ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • תזריע-מצורע
      • אחרי מות
      • אחרי-קדושים
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בהר-בחוקותי
      • בחוקותי
    • במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קורח
      • חוקת
      • חוקת-בלק
      • בלק
      • פינחס
      • מטות
      • מטות-מסעי
    • דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • ניצבים-וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • משפט
    • בשערי המשפט העברי
    • יהודית ודמוקרטית
  • פילוסופיה
    • הגיגים
    • בחזית האמונה
    • על ציר הזמן
    • ציונות דתית רעיונית
    • אמנות, יהדות ומה שביניהן
  • מדרש
    • מבט פסיכולוגי על מסכת אבות
    • עט לדרוש
    • פרשה ומדרש
    • על המדרש
    • בעיניים של חז"ל
    • בדרכו של הרב יהודא אשכנזי (מניטו)
  • הלכה
    • הלכה בפרשה
    • מחשבה ומעשה
    • הלכה מסביב לשולחן
    • מנוחת נדבה
  • החיים עצמם
    • הפרשה בחיי המעשה
    • מבט לחיים מתוך הפרשה
    • עיונים בפרשה
    • פרשה מזווית פסיכולוגית
    • ערך מוסף
    • פסוק לי פסוקך
    • זווית אישית
    • על סדר היום
      • רפואה ע"פ היהדות
    • תורה ומדע בפרשה
    • טבע וריאליה בפרשה
    • פרשה בימי קורונה
  • בחברה הישראלית
    • בחברה הישראלית
    • המגזר
    • חרדים
    • עם אחד
    • אקדמיה בראי המציאות
  • המגזין
    • מיומנו של רב קהילה
    • קהילות מספרות
    • התוועדות עם מרדכי
    • על הדרך
    • תוכן שיווקי
    • חינוך
      • שעת מחנך
    • בעיניים של מוטי
    • הקול שלה
    • גרים מספרים
    • ככה נהגו היהודים באתיופיה
    • בלי מחיצות
    • כתבות
  • יהדות
    • כתבות
    • מועדים
      • פסח
      • שבועות
      • סוכות
      • ראש השנה
      • סוכות
      • חנוכה
      • פורים
      • טו בשבט
      • ל"ג בעומר
      • ט"ו באב
  • תרבות
    • תיירות ופנאי
    • כשרות בחו"ל
תפריט
  • חומשים
    • בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצוה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • ויקהל-פקודי
    • ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • תזריע-מצורע
      • אחרי מות
      • אחרי-קדושים
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בהר-בחוקותי
      • בחוקותי
    • במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קורח
      • חוקת
      • חוקת-בלק
      • בלק
      • פינחס
      • מטות
      • מטות-מסעי
    • דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • ניצבים-וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • משפט
    • בשערי המשפט העברי
    • יהודית ודמוקרטית
  • פילוסופיה
    • הגיגים
    • בחזית האמונה
    • על ציר הזמן
    • ציונות דתית רעיונית
    • אמנות, יהדות ומה שביניהן
  • מדרש
    • מבט פסיכולוגי על מסכת אבות
    • עט לדרוש
    • פרשה ומדרש
    • על המדרש
    • בעיניים של חז"ל
    • בדרכו של הרב יהודא אשכנזי (מניטו)
  • הלכה
    • הלכה בפרשה
    • מחשבה ומעשה
    • הלכה מסביב לשולחן
    • מנוחת נדבה
  • החיים עצמם
    • הפרשה בחיי המעשה
    • מבט לחיים מתוך הפרשה
    • עיונים בפרשה
    • פרשה מזווית פסיכולוגית
    • ערך מוסף
    • פסוק לי פסוקך
    • זווית אישית
    • על סדר היום
      • רפואה ע"פ היהדות
    • תורה ומדע בפרשה
    • טבע וריאליה בפרשה
    • פרשה בימי קורונה
  • בחברה הישראלית
    • בחברה הישראלית
    • המגזר
    • חרדים
    • עם אחד
    • אקדמיה בראי המציאות
  • המגזין
    • מיומנו של רב קהילה
    • קהילות מספרות
    • התוועדות עם מרדכי
    • על הדרך
    • תוכן שיווקי
    • חינוך
      • שעת מחנך
    • בעיניים של מוטי
    • הקול שלה
    • גרים מספרים
    • ככה נהגו היהודים באתיופיה
    • בלי מחיצות
    • כתבות
  • יהדות
    • כתבות
    • מועדים
      • פסח
      • שבועות
      • סוכות
      • ראש השנה
      • סוכות
      • חנוכה
      • פורים
      • טו בשבט
      • ל"ג בעומר
      • ט"ו באב
  • תרבות
    • תיירות ופנאי
    • כשרות בחו"ל

על נישואי התערובת של לוסי אהריש וצחי הלוי

מרב לרנר י׳ במרחשון ה׳תשע״ט (אוקטובר 19, 2018) 6:34 pm תגובה אחת

חתונתם של אשת התקשורת לוסי אהריש, ערבייה, עם השחקן צחי לוי, חשפה טפח מנישואי התערובת שמתקיימים גם כאן בישראל, בין יהודים לערבים. בשם הליברליזם והפתיחות, נדחק הכל. גם המורשת היהודית והמסורת היהודית. איך דבר כזה קורה? האם למערכת החינוך חלק בכישלון הזה?

לוסי אהריש, בעין הסערה. צילום מתוך הסרט 'אושר עטוף בשמיכה'

בשבוע שעבר הצליח חבר הכנסת אורן חזן (הליכוד) לעורר (שוב) סערה בעקבות פוסט שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו: "לא מאשים את לוסי אהריש שפיתתה נפש יהודי במטרה לפגוע במדינתנו ולמנוע מעוד צאצאים יהודים להמשיך את השושלת היהודית, להפך- היא מוזמנת להתגייר. כן מאשים את צחי המתאסלמלוי שלקח את 'פאודה' צעד אחד רחוק מדי- אחי, צא מהסרט. ‏לוסי זה לא אישי, אבל דעי, צחי אחי ועם ישראל עמי, די להתבוללות", כתב הח"כ עם היוודע דבר חתונתם של השניים, ועורר זעם, בעיקר מכיוונם של חברי כנסת ממפלגות השמאל ושל ידועני ארצנו.

ח"כ אורן חזן. "לוסי פיתתה נפש יהודי". צילום: ויקיפדיה

זו איננה הפעם הראשונה בה אנו נחשפים לנישואי זוגות מעורבים, אלא מקרה בו יהודיה נישאת ללא יהודי, עם כל הכאב, בעיני חלק מהציבור הוא "נסבל". אבל, במקרה של יהודי שנישא ללא יהודיה יש כאב קולקטיבי על אובדן נצר לשושלת היהדות רבת השנים. והאמת? העולם הערבי חושב בדיוק כמונו.

ד"ר מוטי קידר מהמחלקה לערבית באוניברסיטת בר אילן מרחיב: "בעולם הערבי זה לא פסול שגבר מוסלמי יתחתן עם יהודיה או עם נוצריה מבלי שתתאסלם, כי ילדיה יהיו מוסלמים כמו אביהם, שכן באסלאם הדת הולכת אחרי האבא. אגב, בארץ יש מאות נשים יהודיות שהתחתנו עם ערבים וחיות בישובים ערביים. לא מדובר בכפייה אלא בבחירה מתוך רצון, לרוב. הדבר הזה קיים. במקרה של גבר יהודי שנשוי לערביה, גם מבחינת העולם הדתי הערבי–אסלאמי יש בעיה. לאישה מוסלמית אין אופציה הלכתית להתחתן עם מי שאיננו מוסלמי, כי הילדים הולכים אחרי אביהם ולכן לא יהיו מוסלמים. משכך, המקרה של לוסי הוא שלילי מבחינתם".

שלומי ריזל, דובר ארגון 'יד לאחים' מתאר: "ישנם מספר גברים יהודים בודדים שנשואים לערביות, עשרות אולי, כי בדרך כלל מקרים כאלו מסתיימים ברצח על 'כבוד המשפחה'. לא יתנו לבחורה ערביה לצאת עם בחור יהודי, כיוון שזו פגיעה בכבוד המשפחה".

ד"ר מרדכי קידר. צילום: ויקיפדיה

"יש הרבה כאב על מערכות חברתיות וחינוכיות שלא הצליחו להנחיל לחוגים רחבים של יהודים בארץ את התחושה שמוטלת עלינו להיות החוליה שתשמר את עם ישראל בעתיד"

בראיון שהעניקה אהריש לידיעות אחרונות בשנת 2016 הודתה כי קיבלה איומים מצד בני משפחתה כשגילו שהיא יוצאת עם יהודי: "אחד מבני הדודים שלי, בחור בן 16, אמר ליד אבא שלו והדודים שלי 'לוסי ביזתה את כבוד המשפחה שלנו. זה הכבוד שלנו וצריך להחזיר אותו'. מיד הרמתי טלפון לאחת האחיות ומסרתי לה 'שאני אבין- זה איום ברצח על כבוד המשפחה? כי אם זה איום בואי נטפל בזה בדרך משטרתית יפה. אם אתם מאיימים עלי ועל חיי, על 'כבוד' שאין להם לאחותם הגדולה– אטפל בזה בדרך חוקית".

נדמה, כי בנושא 'כבוד הדת' יש לנו מה ללמוד מהציבור המוסלמי. אם במדינתו אנשים שמעיזים לשמור על כבוד הדת נקראים 'חשוכים', 'פרימיטיביים' ו-'גזענים', הרי שבעולם המוסלמי זה נחשב לנורמה, דרך חיים.

איש באמונתו יחיה?

כשאהריש חזרה אל המרקע לאחר חתונתה אמרה במונולוג הפתיחה: "במהלך הימים הללו, מלבד עשרות אלפי הודעות תמיכה ופרגון היו גם כמה כאלה שהרימו את ראשו המכוער של השיח האלים והמסית תחת מעטה של חופש הדיבור הדמוקרטי. איש איש חי באמונתו ובהשקפת עולמו. אפשר ואף רצוי להתווכח ולנהל דיון מכבד מנומק ואישי, ולא חייבים להסכים. מה שממש לא בסדר זה לחשוב שמתוקף אותה אמונה ישנה לגיטימציה לנבל את הפה, להסית, להתגזען ולכפות על אחרים את דעתך".

לוסי צודקת- איש באמונתו יחיה. אבל, היא שכחה לציין איך באוכלוסייה המוסלמית, ממנה היא מגיעה, נוהגים "לטפל" במקרים מסוג זה ולא מסתפקים בפוסט בפייסבוק. כמו כן, היא שכחה לציין שהדיון הלא מכבד וההסתה הגיעו משני צדי המתרס ובעבור פוסט אחד של ח"כ חזן נעמדו על רגליהם האחוריות הרבה מאנשי השמאל וידועני ארצנו ולא הסתפקו בהבעת עמדה אחרת אלא "ירדו" עליו בכל הכוח. בסופו של יום, אפשר להתווכח על הניסוח של הח"כ חזן, אבל בשורה התחתונה, מהמבט שלנו, הוא צדק. די להתבוללות; לא ממקום של שנאת האחר, אלא ממקום של שמירה על העם היהודי. במדינת ישראל הרוב המוחלט מעוניינים לשמור על צביונה היהודי של המדינה ועל הדת היהודית. לעומתם של מיעוט, כנראה שולי, שדוגל בליברליות וכל מה שלא מסתדר עם השקפת עולמם זו הוא "חשוך וגזעני". הרעיון הליברלי כה חשוב להם שלעתים הם חופשיים גם מההיסטוריה, מהדת, מהמחויבות הקולקטיבית ומהאחריות לעתיד עמנו.

ד"ר קידר: "אפשר לחלק את החברה היום לשני מגזרים עיקריים: 'המגזר הליברלי' שלא מעניין אותם מה אומרים, חברה שהפכה לאינדיבידואלית ומנתקת את עצמה מהכלל. ניתן לקחת כדוגמא את מערב אירופה או ארה"ב, שם יש יותר לא נשואות מנשואות בתוך טווח גיל הפוריות. לא אכפת להן אם להביא ילדים לעולם או שלא להביא ילדים לעולם. לא מעניין אותן אם הילודה תרד במערב ומשכך תביא את עמי אירופה אל האפס בעוד מספר דורות. כל אחד אומר 'מה אני אשם בזה? אני צריך לפתור את הבעיה?', 'מה אתם רוצים ממני? אני אחראית על הפוריות?'- כמו שאף אישה לא מוכנה שיטילו עליה את האחריות לגורל העם, אף אישה או גבר לא רוצים שיטילו עליהם את האחריות לקיומו של עם ישראל. מנגד, קיים 'המגזר השמרני' שרוצה לשמור על הדת ועל העם. הם כן רואים בעין שלילית את העובדה שמישהו חוצה את הקווים, כמו צחי הלוי, בדיוק כמו שהם, בגלל שמרנותם, לא מקבלים בהבנה את נושא הלהט"בים או את העובדה שאישה מחליטה להסתפק בילד אחד כי לא בא לה עוד ילדים. הקבוצה השמרנית מוציאה את יכולת ההחלטה מהפרט ומעבירה לקבוצה שתהנדס את החיים ותקבע שאתם צריכים להתחתן ומהר, להביא כמה שיותר ילדים ולהתחתן רק עם בני דתכם. החברה מבקיעה מהפרט את האוטונומיה להחליט ולכן חוגים שמרניים גם רואים מעין חובה להאיר ולהעיר באמצעות הרשתות החברתיות".

הציבור המוסלמי ברובו שמרני, כיצד לא שמענו על גינויים לחתונה מצדם?

"בעולם הערבי דיווחו על כך וכתבו שהרבה יהודים לא אהבו זאת, כמו לדוגמא אורן חזן. אלא שלוסי, מבחינת ערבים רבים בארץ, כבר מזמן חצתה את הקווים ועברה בצורה גדולה מדי אל הסביבה היהודית, ולכן תחושתי היא שהרבה מהמגזר הערבי אומרים שהאבידה מבחינתם אינה גדולה ולפיכך אין הד תקשורתי רחב והפגנות בנושא כמו אצלנו", משיב ד"ר קידר.

 

"ישנם מספר גברים יהודים בודדים שנשואים לערביות, עשרות אולי, כי בדרך כלל מקרים כאלו מסתיימים ברצח. לא יתנו לבחורה ערביה לצאת עם בחור יהודי, זו פגיעה בכבוד המשפחה"

כשל בהנחלת תחושת ההמשכיות

הרב בני לאו מקהילת רמב"ן בירושלים, הידוע כליברל, התנגד גם הוא לנישואים אלו, כפי שכתב בעמוד הפייסבוק שלו: "כעת באות רוחות ומבקשות לעקור מהבית את כל סוגריו. ברוח הזמן החדש הכול צריך להיפרץ. העולם הגדול כבש את הבית האינטימי. אין יותר שום משמעות לזיכרונות הדורות שלפני, לחלומותיהם, למסורותיהם. אנחנו אזרחי העולם הגדול. מדינת כל אזרחיה. ידידי ואוהבי, אני מרגיש שותף אתכם בכל כך הרבה מאבקים לשמירת צביונה ההומאני של מדינת ישראל, בשמירת החיים של כל מיעוטיה, במיגור תופעות של גזענות ואלימות מצד 'נציגי הא-לוהי'", אבל הפעם חציתם קו. כפיתם עלי להיכנס לתוך 'תיבת נוח' ולהשאיר אתכם להתמודד עם "מי מבול" של מחיקת זהויות, נטישת מסורות וחיבוק מגמות קיצוניות של גורמים המבקשים למחוק את יהדותה של המדינה".

ד"ר קידר מאמין כי הטקסט של הרב בני לאו נכתב מתוך כאב אמיתי על אובדן מערכת החינוך בישראל שלא הצליחה להנחיל לכל היהודים בארץ את תחושת ההמשכיות, ועל כשל המגזר הליברלי שלקח את השורה "להיות עם חופשי בארצנו" צעד אחד קדימה: "בטקסט של הרב בני לאו יש הרבה כאב על מערכות חברתיות וחינוכיות שלא הצליחו להנחיל לחוגים רחבים של יהודים בארץ את תחושת ההמשכיות, התחושה שאנחנו המשך של שרשרת הדורות ולכן מוטלת עלינו להיות החוליה שתשמר את עם ישראל בעתיד. יש פה כשל של המגזר הליברלי בישראל שברעיון בדבר חירות הפרט, שהוא כל כך השתדל להנחיל, נעשה היום שימוש לחיסולו הלאומי ואולי גם הדתי של מי שהגה אותו. הרעיון הליברלי היה להם כל כך חשוב כדי להקים 'עם חופשי בארצו', לא רק חופשי מעמי העולם אלא גם חופשי מההיסטוריה, הדת, המחויבות הקולקטיבית ותחושת האחריות לעתיד, ואני לא בטוח שהאבות המייסדים של עם ישראל שבחרו ב'התקווה' כהמנון התכוונו למשמעות הזו של 'חופשי בארצנו'. בראייתם- היה חופשי מעול הגויים, לא חופשי מדת, ממסורת ומשימור העם היהודי, תורה יהדות, מסורת ואחריות יהודית לדורות הבאים. אדרבה, המדינה נועדה להקל על יהודים, גם אם אינם שומרים על מצוות קלות כחמורות, לחיות בסביבה שתאפשר להם למצוא בני זוג יהודים בקלות רבה, להקים משפחה יהודית ולהוליד ילדים יהודים שיהוו את דור ההמשך", אומר קידר.

שלומי ריזל מוסיף: "אם מקרה כמו נישואיהם של לוסי וצחי היה קורה לפני עשור ויותר, התגובות נגד היו הרבה יותר חריפות והיו מגיעות לקשת יותר רחבה של אנשים, גם מהשמאל, אבל התהליך של הגלובליזציה שנגרם גם כתוצאה מהרשתות החברתיות- מעצים את הבעיה. אנשים מחפשים את השונה והמיוחד במקום להסתכל לגופו של עניין ולהבין את ההשלכות של זה. זה דור ה'כאן ועכשיו' וזו הסיבה שהמחלקה למאבק בכתות המסיון של יד לאחים נאצלת גם להתעסק עם הרבה צעירים שנפלו לכתות".

ומשפט סיכום. ועוד לא דיברנו הפעם מילה אחת על נישואי יהודים ושאינם יהודים מקרב עולי ברית המועצות הרבים שבתוכנו.

Print Friendly, PDF & Email

כתבות שעשויות לעניין אותך

הצעירה שהתחתנה עם ערבי
מועדון החניכים השבורים: חניכות "בני עקיבא" שחלום ההדרכה נגדע, מספרות על האכזבה והתסכול ועל התפקיד בצ...
האם הבנה של כלי התקשורת ותדרוך מתאים ימנעו את המשבר התקשורתי הבא של רבני הציונות הדתית?
לכבוד החנוכה: מאחורי השירים המסקרנים של חג החנוכה
אורן חזן התבוללות לוסי אהריש מוטי קידר

מרב לרנר |להציג את כל הפוסטים של מרב לרנר


« פוסט קודם
פוסט הבא »

תגובה אחת

  1. ספיר דן הגב ג׳ בניסן ה׳תשפ״א (מרץ 16, 2021) בשעה 2:35 am

    כשראיתי את הכתבה סימנתי פרצוף צוחק ונכנסתי להרים לעצמי את המצב רוח עם תגובות מבדחות שאומרות את כל מה שהייתי רוצה להגיד על גודל הכיפה של המוהל ועל זה שהסבא הערבי שם כיפה מהברמיצוות בכותל.

    ובין זה שנכון שמוסלמים עושים ברית אבל לא בגיל שמונה ימים, לבין זה שרצים לי בראש משפטים על זה שמנסים למחוק לנו את היהדות והעולם משתגע, ובין כל תגובות ה״נאורים״ ומעודדי ההתבוללות, ראיתי תגובה כזו: ״לפחות חסכו לו את הברית אם ירצה להתגייר יום אחד״ ונזכרתי בסיפור על החייל הנאצי שהגניב מוהל למול את בנו היהודי בתוך בית רק כדי ש״גם אם אני פספסתי את החיים כיהודי לפחות שלבני תיהיה תזכורת והאפשרות לחיות כיהודי יום אחד,שלא אקח לו את האופציה״

    אז אפע״פ שאני לא בקיאה בהלכות מילה וגיור ולא יודעת בידיוק אם יהיה אפשר לברך על התינוק בעתיד על ״להכניסו לבריתו של אברהם אבינו״ כשהברית כבר נעשתה לכאורה, ומן הסתם הברכה מעכשיו (אם הייתה) לא תקפה ולא תיהיה תקפה לעתיד, עדיין מצאתי (בזכות מישהו) לימוד זכות מהמם שלא ׳דורך׳ על האמונה העבר ההווה והעתיד שלי ולא מעודד את הסיטואציה אבל שופך עליה סוג של אור בריא או תקווה.

    והלוואי ושום נשמה עם ניצוץ יהודי לא תאבד יותר לעולם ⭐️

השארת תגובה

ביטול

שבתון השבוע

פופולרי

הצעירה שהתחתנה עם ערבי
בחברה הישראלית

הצעירה שהתחתנה עם ערבי

הנשים שנוגעות במוות
המגזין

הנשים שנוגעות במוות

צעיר קוריאני השתוקק להיות יהודי. זה נגמר בחתונה עם דתיה מרמת הגולן
המגזין

צעיר קוריאני השתוקק להיות יהודי. זה נגמר בחתונה עם דתיה מרמת הגולן

הנעלמים: בכל שנה 10-15 אזרחים נעדרים ולא נמצאים- חיים או מתים
בחברה הישראלית

הנעלמים: בכל שנה 10-15 אזרחים נעדרים ולא נמצאים- חיים או מתים

אחרי 'אבודים במרוקו' – הילד שנחטף משתף איך נודע לו שהוא מאומץ ואיך זה לפגוש 4 אחים חדשים ואמא בגיל 53
המגזין

אחרי 'אבודים במרוקו' – הילד שנחטף משתף איך נודע לו שהוא מאומץ ואיך זה לפגוש 4 אחים חדשים ואמא בגיל 53

תנו לנו לייק

אודות

הכל התחיל לפני 25 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.

המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.

השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.

מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: אביטל דואן

מה בשבתון

  • חומשים
    • בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצוה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • ויקהל-פקודי
    • ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • תזריע-מצורע
      • אחרי מות
      • אחרי-קדושים
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בהר-בחוקותי
      • בחוקותי
    • במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קורח
      • חוקת
      • חוקת-בלק
      • בלק
      • פינחס
      • מטות
      • מטות-מסעי
    • דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • ניצבים-וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • משפט
    • בשערי המשפט העברי
    • יהודית ודמוקרטית
  • פילוסופיה
    • הגיגים
    • בחזית האמונה
    • על ציר הזמן
    • ציונות דתית רעיונית
    • אמנות, יהדות ומה שביניהן
  • מדרש
    • מבט פסיכולוגי על מסכת אבות
    • עט לדרוש
    • פרשה ומדרש
    • על המדרש
    • בעיניים של חז"ל
    • בדרכו של הרב יהודא אשכנזי (מניטו)
  • הלכה
    • הלכה בפרשה
    • מחשבה ומעשה
    • הלכה מסביב לשולחן
    • מנוחת נדבה
  • החיים עצמם
    • הפרשה בחיי המעשה
    • מבט לחיים מתוך הפרשה
    • עיונים בפרשה
    • פרשה מזווית פסיכולוגית
    • ערך מוסף
    • פסוק לי פסוקך
    • זווית אישית
    • על סדר היום
      • רפואה ע"פ היהדות
    • תורה ומדע בפרשה
    • טבע וריאליה בפרשה
    • פרשה בימי קורונה
  • בחברה הישראלית
    • בחברה הישראלית
    • המגזר
    • חרדים
    • עם אחד
    • אקדמיה בראי המציאות
  • המגזין
    • מיומנו של רב קהילה
    • קהילות מספרות
    • התוועדות עם מרדכי
    • על הדרך
    • תוכן שיווקי
    • חינוך
      • שעת מחנך
    • בעיניים של מוטי
    • הקול שלה
    • גרים מספרים
    • ככה נהגו היהודים באתיופיה
    • בלי מחיצות
    • כתבות
  • יהדות
    • כתבות
    • מועדים
      • פסח
      • שבועות
      • סוכות
      • ראש השנה
      • סוכות
      • חנוכה
      • פורים
      • טו בשבט
      • ל"ג בעומר
      • ט"ו באב
  • תרבות
    • תיירות ופנאי
    • כשרות בחו"ל
תפריט
  • חומשים
    • בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצוה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • ויקהל-פקודי
    • ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • תזריע-מצורע
      • אחרי מות
      • אחרי-קדושים
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בהר-בחוקותי
      • בחוקותי
    • במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קורח
      • חוקת
      • חוקת-בלק
      • בלק
      • פינחס
      • מטות
      • מטות-מסעי
    • דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • ניצבים-וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • משפט
    • בשערי המשפט העברי
    • יהודית ודמוקרטית
  • פילוסופיה
    • הגיגים
    • בחזית האמונה
    • על ציר הזמן
    • ציונות דתית רעיונית
    • אמנות, יהדות ומה שביניהן
  • מדרש
    • מבט פסיכולוגי על מסכת אבות
    • עט לדרוש
    • פרשה ומדרש
    • על המדרש
    • בעיניים של חז"ל
    • בדרכו של הרב יהודא אשכנזי (מניטו)
  • הלכה
    • הלכה בפרשה
    • מחשבה ומעשה
    • הלכה מסביב לשולחן
    • מנוחת נדבה
  • החיים עצמם
    • הפרשה בחיי המעשה
    • מבט לחיים מתוך הפרשה
    • עיונים בפרשה
    • פרשה מזווית פסיכולוגית
    • ערך מוסף
    • פסוק לי פסוקך
    • זווית אישית
    • על סדר היום
      • רפואה ע"פ היהדות
    • תורה ומדע בפרשה
    • טבע וריאליה בפרשה
    • פרשה בימי קורונה
  • בחברה הישראלית
    • בחברה הישראלית
    • המגזר
    • חרדים
    • עם אחד
    • אקדמיה בראי המציאות
  • המגזין
    • מיומנו של רב קהילה
    • קהילות מספרות
    • התוועדות עם מרדכי
    • על הדרך
    • תוכן שיווקי
    • חינוך
      • שעת מחנך
    • בעיניים של מוטי
    • הקול שלה
    • גרים מספרים
    • ככה נהגו היהודים באתיופיה
    • בלי מחיצות
    • כתבות
  • יהדות
    • כתבות
    • מועדים
      • פסח
      • שבועות
      • סוכות
      • ראש השנה
      • סוכות
      • חנוכה
      • פורים
      • טו בשבט
      • ל"ג בעומר
      • ט"ו באב
  • תרבות
    • תיירות ופנאי
    • כשרות בחו"ל

חדש באתר שבתון

שוב מחרון אפך – על קריאת התורה בתענית ציבור

להמשך קריאה »

ענוותנות שהחריבה את ביתנו

להמשך קריאה »

למה אנחנו נמשכים למי שלא רוצה אותנו?

להמשך קריאה »

יצירת קשר

  • 03-910-0710
    052-8907103 (מכירות)
  • ‎המגשימים 24 פתח תקווה
  • moti@shabaton1.co.il liat@shabaton1.co.il

רוצים לקבל ראשונים את שבתון במייל?

תנאי שימוש ומדיניות פרטיות

פנו אלינו

הצהרת נגישות

Ⓒ 2020 - כל הזכויות שמורות לשבתון

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס