הרב אליהו: "לא צריך לנצל את הפיגוע הנורא בפיטסבורג בשביל לקדם את מתווה הכותל"

הרצח בבית הכנסת "עץ חיים" של הקהילה הקונסרבטיבית בפיטסבורג עורר מחדש את הדיון על המפריד והשווה בין הקונסרבטיבים לאורתודוכסים. כיצד רואים זאת כאן?

לאחרונה התבשרנו על טבח נוראי שהתחולל בבית כנסת "עץ החיים" בפיטסבורג שבארה"ב, שם 11 יהודים נטבחו. עם ישראל כולו התאחד סביב הצער על אובדן אחינו בגלל היותם יהודים. זמן קצר לאחר שקיבלנו את הבשורה המרה התברר כי בית הכנסת שייך לזרם הקונסרבטיבי. המפגע בא לרצוח יהודים, לו לא היה אכפת לאיזה זרם הם שייכים.

הרב ד"ר כתריאל ברנדר שמשמש כיום כנשיא וראש הישיבה של רשת אור תורה סטון, עלה לפני מספר חודשים מארה"ב. הוא מספר ל"שבתון" על מצב הקהילה שם: "דיברתי עם הרב האורתודוקסי שם, זה אתגר לקהילה ולמשפחה. הם צריכים להחזיק את הקהילה כדי להמשיך. למרות השוני בין הזרמים, הם מאוחדים בארה"ב, מדברים במונחים של 'כולנו' ו'ביחד'".

"עם ישראל צריך להיות מאוחד בכאב ובזעקה נוכח הטבח בארה"ב, כולנו אחים ויהודים", אומר הרב ד"ר רצון ערוסי, רבה של קרית אונו, חבר מועצת הרה"ר לישראל, יו"ר הליכות עם ישראל ונשיא מכון מש"ה. הרב שמואל אליהו, רב העיר צפת וחבר מועצת הרבנות הראשית מוסיף: "מבחינתנו אין הבדל בין יהודי ליהודי שנפגע בפיגוע, כל יהודי שנפגע בגלל שהוא יהודי כואב לנו מאד. כל מי שנפגע זה כואב, כל שכן יהודי, כל שכן על ידי אנטישמי, על אחת כמה וכמה שזה נעשה בבית כנסת וזה משותף לכולם".

בעקבות הטבח עלה שוב לסדר היום הציבורי נושא מתווה הכותל, נקודה בה הזרמים השונים ביהדות לא מצליחים להשיק. ביום שני שעבר התייחס לנושא יו"ר מפלגת יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד: "היהודים הטובים האלה, אוהבי ישראל, נרצחו בבית הכנסת, בשבת בבוקר, מול ארון הקודש, עטופים בטלית. מדינת ישראל מרכינה ראשה מול מותם אבל זה לא מספיק. לא רק במותם הם יהודים כמונו אלא גם בחייהם. לא רק במותם צריכה הממשלה לתת להם זכויות שוות אלא גם בחייהם. ממשלת ישראל צריכה להעביר את מתווה הכותל כך שיהיה מוסכם על כל זרמי היהדות כולל האורתודוקסים, ולהכיר בגיורים של כל הזרמים ביהדות".

גם הח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) התייחס לנושא ואמר: "חברי ממשלת ישראל, אתם תוקעים חיץ בין הקונסרבטיבים לבין העם היהודי ומדינת ישראל. אל תגידו לנו 'בואו נתאחד' רק סביב האנטישמיות. אם הרוצח המתועב מפיטסבורג היה שומע מה מתרחש כאן סביב מתווה הכותל, כנראה שלא היה בוחר בבית כנסת קונסרבטיבי".

אחדות לא קונים בכסף

הרב ברנדר מתאר ש85% מהיהודים באמריקה מתחילים לחשוב כי ישראל היא לא הבית שלהם: "הם חשים שאין מקום בשבילם, אנחנו לא מקבלים את הגרות שלהם. אני מסכים עם זה, כי אם נקבל את הגרות שלהם זה יגרום לבעיה כי אנחנו לא יודעים מי גר צדק ומי לא. אבל, יש דברים שאנחנו יכולים לעשות בשבילם ואלה לא דברים גדולים – שיהיה להם מקום נפרד בכותל באזור הדרומי יותר, שלא משתמשים בו כעת ולא מפריע ליהודים האורתודוקסים. למה לא לבנות להם מקום יפה אליו יוכלו להיכנס ולהתפלל כשהשקפתם ובלי הפגנות נגדם? הם האחים שלנו והם עושים דברים נפלאים בשביל ההמשכיות שלנו".

כשהרב ברנדר מציין את הדברים הנפלאים שהקהילה האמריקאית היהודית עושה עבור ישראל והעם היהודי, ובכלל זה הקהילה הרפורמית והקונסרבטיבית, ראוי שנסביר. בארה"ב ישנם מספר גופים פרו–ישראלים שדואגים לעזור לישראל, אחד מהם הוא AIPAC – הוועד האמריקאי-ישראלי לענייני ציבור, שדולה פרו-ישראלית שנמצאת בבתי הקונגרס האמריקניים ודואגת לאינטרסים של ישראל. תקציב השדולה מגיע מתורמים פרטיים, מדמי חברות שעל החברים לשלם. היא אינה מקבלת שום סבסוד ממשלת ארצות הברית או מממשלת ישראל.

הרב ברנדר: "הם גייסו ב-2014 יותר מ-77 מיליון דולר לטובת עם ישראל במדינת ישראל. מידי שנה מתקיים כנס בוושינגטון אליו מגיעים לפחות 20,000 איש. אני חושב שלמרות שהקהילה הקונסרבטיבית לא שומרת את כל מסורת ישראל, חלק מהמסורת זה עניין של פיקוח נפש והמשכיות היהודים ואנחנו יודעים ש"כי מציון תצא תורה" והם אלו שדואגים שנמשיך לשבת בציון, זאת למרות שהם לא שומרים על שבת ומנהגי התפילה והכשרות כמו האורתודוקסים".

"לא צריך לנצל את הפיגוע הנורא בשביל לקדם את מתווה הכותל" 

הרב שמואל אליהו מתייחס לנושא: "אני לא יודע אם נכון בשעה זו לדבר על התרומות שלהם. לא צריך לנצל את הפיגוע הנורא בשביל לקדם את מתווה הכותל. צריך להזכיר כי יותר ממה שהם תורמים למדינת ישראל מדינת ישראל תורמת להם. יהדות ארצות הברית נמצאת היום ברובה הגדול במדרון חלקלק של איבוד זהות יהודית והתבוללות, הרוב הגדול של ילדיהם מתחתן בנישואי תערובת עם גויים, רוב גדול מבניהם איבד את הזהות היהודית ואם משהו נשאר להם בזהות היהודית זה תודות לקיומה של מדינת ישראל".

אחד מהגורמים להתבוללות הרבה בשנים האחרונות הוא ההבדל בין הגישות בזרם האורתודוקסי לבין הזרם הקונסרבטיבי שמושתת ברובו על הנחת היסוד הברורה לנו של מעמד הר סיני, קבלת התורה והעברתה מאב לבנו. אנחנו מקיימים את ההלכות שעברו אלינו על ידי תורה שבכתב והתורה שבעל פה תוך שאיפה לקיום המצוות והמסגרת ההלכתית כפי שהיה לפני המודרניזציה, בעוד שאצל הקונסרבטיבים העניין שונה, הם דוגלים בכך שההלכה מחייבת אך נתונה להשפעה היסטורית מתמדת.

"יש מסגרת חוקתית. כל מי שסוטה מאחד מ-13 עיקרי האמונה הוא בחוץ. אמנם הוא יהודי, אבל אני לא יכול להמשיך לשתף איתו פעולה מבחינת פסיקת ההלכה"

הרב ערוסי מסביר: "אנחנו האורתודוקסים בדעה שנכון שיש כוח ויכולת למורי ההוראה להורות את ההלכה, יש להם שיקול דעת נרחב, אין חולקים, אבל יש כללים. למשל התלמוד הבבלי, אומר הרמב"ם, מהווה בסיס של פסיקת ההלכה. אם יבוא מישהו ויאמר 'לא, אני אפסוק את ההלכה על בסיס היקשים שכליים שלי, אני פחות מחויב לתלמוד כיוון שהתלמוד מתייחס לתקופה היסטורית שאינה תואמת את תקופתנו היום', אנחנו נאמר 'עד כאן', אנחנו עם נצח ויש לנו תורה מן השמיים ויש לנו מרחב גדול של שיקול דעת – אך יש מסגרת חוקתית. הרמב"ם שהיה גאון גדול ונתן חופש להבעת דעות מצא לנכון לקבוע חוקה לאמונה היהודית בקובעו 13 עיקרי אמונה. כל מי שסוטה מאחד מ-13 עיקרי האמונה הוא בחוץ. אמנם הוא יהודי, אבל אני לא יכול להמשיך לשתף איתו פעולה מבחינת פסיקת ההלכה".

הכותל – מקום מאחד?

נושא מתווה הכותל הוא אחד הנושאים הכי נפיצים ומעוררי מחלוקת בין הזרמים בדת היהודית בגלל השוני המהותי בתפיסות בין הזרמים. בעוד האורתודוקסים רואים בכותל מקדש מעט בו יש להתפלל לפי ההלכה היהודית האורתודוקסית, הקונסרבטיבים והרפורמים רוצים להתפלל בכותל לפי הדרך בה הם נוהגים.

"הקונסרבטיבים הם יהודים שיוצרים את המסורת בדרך שלהם. עדיף שיהיה להם חיבור יהודי למקום מכלום"

מדוע מתווה הכותל כל כך נפיץ אצל שני הצדדים?

הרב ברנדר: "אין לקונסרבטיבים את החירות להתפלל כמו שהם רגילים, בחלק בו אנו מתפללים הם לא יכולים לקיים מניין מעורב, להעלות אישה לתורה או לעשות בת מצווה עם קריאה בתורה ועוד. הם רוצים את זה והם יהודים שיוצרים את המסורת בדרך שלהם. בעייני עדיף את זה, חצי הכוס המלאה, העובדה שיש להם חיבור יהודי למקום והם מעוניינים לבוא ולהתפלל שם, עדיפה מכלום. הם השותפים שלנו לבניית בתי ספר, הם עוזרים לנו בחיזוק מדינת ישראל עם תרומות, זה המינימום שאנחנו יכולים להחזיר להם".

הרב ערוסי: "הדת והתורה היא אינה תכנית כבקשתך. כשמדברים על עם, להבדיל מאינדיבידואל, לעם יש כללים כדי שהמסגרת הלאומית תתקיים. המסגרת הלאומית צריכה עקרונות. אם העם מכיר במעמד הר סיני ותורה מהשמיים, מעמד הר סיני אומר לכולנו, תורה משמיים אומרת לכולנו וכדי שנבין שבחיי חברה ולאום יש עקרונות. האם חברה מודרנית חילונית תסכים שנודיסטים יבואו ויגורו איתנו? מי אנחנו שנאמר להם לא? ובכל זאת החברה אומרת לא, כי חברה חייבת להתבסס על עקרונות שאם לא כן החברה לא מתחברת, אין חיבור אלא אוסף של אינדיבידואלים, ולכן הם שוגים שהם הופכים את התורה לתכנית כבקשתך".

הרב אליהו: "הם יהודים, אנחנו מכירים בהם כיהודים והם אחינו גם אם יש בינינו ויכוח ואי הסכמה. כשאנחנו מתפללים בכל יום "ברכנו אבינו כולנו כאחד" – הם חלק מהברכה. אנחנו מזמינים אותם להצטרף אלינו לארץ ישראל. נכון להיום בארץ, הם אפילו לא מיעוט שולי. מתוך 15 אלף בתי כנסיות בישראל, יש פחות מ- 50 בתי כנסיות של רפורמים וקונסרבטיבים שרובם הגדול פתוחים רק בחגים. למיעוט כל כך קטן אין שום הצדקה לתת חלק בכותל. הכותל זה מקום מאחד, אין כותל לאשכנזים וכותל לספרדים, יש כותל אחד שבו כולם מתפללים ומכבדים את תנאי המקום. למרות שאני חושב שאין צורך לתת להם פינה מיוחדת, לפנים משורת הדין נתנו להם חלקה, שהיא בערך פי 100 מהכמות היחסית שלהם בישראל והיא ריקה כמעט תמיד, כיוון שהיא לא ממלאת צורך אמיתי. אפילו אם כל הרפורמים יעלו לארץ – לא תהיה דרישה אמתית לרחבה רפורמית, כי כשרפורמי או קונסרבטיבי עולה לארץ הוא עולה לפה גם רוחנית, מתחבר ליהדות האמתית ולא למוטציה שהמציאו בגלות – רפורמים או קונסרבטיבים", הוא מסכם.