מערכת שבתון"הרב אחיעד אטינגר הי"ד כל כולו היה עולה תמימה. את עצמו הוא העלה על המוקד ובזה העלה את כולנו סביבו"
הרב ירון אדוריאן, רב בישיבת "עז ואמונה"
"צו את אהרון ואת בניו לאמר, זאת תורת העולה, היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה, ואש המזבח תוקד בו".
הפסוק הזה שפותח את פרשת השבוע שלנו הוא סיפור חייו של הרב הקדוש, הרב אחיעד אטינגר הי"ד. כל כולו היה עולה תמימה. את עצמו הוא העלה על המוקד ובזה העלה את כולנו סביבו. "אדם כי יקריב מכם קרבן לה'". כל כך הרבה הקריב מעצמו. מסירות הנפש שהתגלתה ברגעיו האחרונים היא בעצם תמצית חייו, מעשים שבכל יום ויום. כל יום אצלו היה מסירות נפש, כל יום אצלו הייתה הקרבה. ביום ובלילה, העיקר להדליק את האש, שהאש לא תכבה. ואיזו אש בערה בו. הוא היה כל כך חי ומלא חיות, והדליק באש שלו את כל מי שבא במחיצתו.
בשנים האחרונות הוא הקדיש את כל זמנו ומרצו להקמת ישיבת עוז ואמונה בשכונת נוה שאנן בדרום תל אביב. שכונה מוכה וחבולה, שתושביה היהודים נטשו אותה בעקבות ההגירה הבלתי חוקית מאריתריאה. הוא החליט להגיע למקום העזוב הזה ולהפוך אותו לגן עדן, להחזיר את הצבע לפנים של השכונה ולהקים את השכינה מעפר.
'צו לשון זירוז' אומרים חז"ל. זה היה הרב אטינגר. כמה היה זריז, כמה נמרץ. כל הזמן בפעילות, בעשייה. אף שנייה לא מבוזבזת. אין רגע לא מנוצל. בלימוד, בניהול הישיבה, בהוספת עוד הוראת קבע לחיזוק הישיבה, בדאגה לעוד תלמיד, בייעוץ לתושב שכן. כל הזמן עובד. הראש, והגוף, הלב והמוח. הכול בנמרצות לא תתואר, בזריזות מופלגת.
'ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה'. כזה היה הרב. לא מוכן לכרוע ולא להשתחוות לשום תכתיב. הריאלייה של המציאות לא תבלבל אותו. הוא היה איש חזון שרואה את העתיד בתוך ההווה, שמצליח לראות בתוך החורבה הקיימת בניין פורח לתלפיות, שמבחין מבעד לשממה והעיזבון בצמיחה ובהתחדשות שעוד יבואו. החלום שלו היה ששוב יישמע כאן קולה של תורה, ואף קיר לא עצר אותו בדרך להגשמתו. תמיד חתר למגע, ובשום אופן לא היה מוכן להרים ידיים.
"ובכל יום ויום מרדכי מתהלך בחצר בית הנשים לדעת את שלום אסתר ומה יעשה בה". יש הרבה אנשים שחולמים, הרבה יזמים בעלי רעיונות גדולים, אבל לא רבים יודעים בגבורה עצומה לפרוט את הרעיון לעבודת הנמלים הסיזיפית היומיומית. אצל הרב אחיעד זה היה בכל יום ויום. אין יום שהוא לא דיבר עם כל אחד מיושבי בית המדרש, התעניין, דאג, שאל איך אפשר להתקדם מכאן, איך ניתן להוסיף תורה, להגדיל את הרוח.
הרב אחיעד היה אדם חי. אנו בישיבת עוז ואמונה מבקשים להמשיך את רוחו האדירה, את נמרצותו, את שקידת התורה ומסירות הנפש שלו.
