ריאיון עם ארבע חברות כנסת דתיות מטעם כחול-לבן

בעקבות החוק הנורבגי, ארבע חברות כנסת דתיות הושבעו לכנסת בשבוע שעבר, מטעם סיעת כחול-לבן. הכירו את הח"כיות החדשות ה'סרוגות', וגם – מהי עמדתן בסוגיות ה'חמות' ביחסי דת-מדינה?

אולי תתפלאו לשמוע, אך מתוך 17 ח"כים של מפלגת כחול לבן, 9 נשים, 6 מהן דתיות. עם כניסתו לתוקף של החוק הנורבגי, במהלך חודש יוני, התפטרו מהכנסת שבעה שרים וסגני שרים ובמקומם נכנסו ח"כים חדשים למשכן. מסיעת כחול לבן התפטרו מהכנסת השרים חילי טרופר, אלון שוסטר, אסף זמיר ומיכאל ביטון ובמקומם הושבעו לכנסת ישראל מיכל קוטלר-וונש, עינב קאבלה, תהילה פרידמן והילה שי וזאן, ארבע נשים דתיות, עימן שוחחנו. האם הן הצטרפו למפלגה כדי לייצג את המגזר, או לפחות חלקים בו? למה לא במפלגה מגזרית?

"אני נגד פוליטיקה מגזרית, משתי סיבות: האחת- לדעתי זה לא מוסרי לדאוג רק למגזר. הסיבה השנייה- אידיאולוגית. לציונות הדתית יש תפיסת עולם שקשורה ליחסי דת ומדינה, אך לא ראיתי ש'הבית היהודי' הלך בכיוון זה אלא הצד החרד"לי נתן את הטון וזה היה דומה לחרדים. לא מצאתי את עצמי שם למרות שאני מאד שייכת, החיים והאמונות שלי ציונות דתיות, אבל לאו דווקא בהיבט הפוליטי", מסבירה ח"כ תהילה פרידמן.

"אני מבינה את הצורך במפלגות מגזריות למגזרים מסוימים, אבל אני מבחינתי מייצגת את כלל אזרחי ישראל. לא את מי שנראה או חושב כמוני, בעייני זו ההזדמנות של 'כחול לבן' להראות שיקוף לחברה הישראלית", מצטרפת ח"כ מיכל קוטלר-וונש.

בדומה להן, מוסיפה ח"כ ענבל קאבלה: "מאד התחברתי לחוסן לישראל-כחול לבן דווקא מהמקום של ממלכתיות, הכלת האחר. במפלגה רואים המון סוגים של אנשים שבאים מרקעים שונים ומוצאים את המשותף לקידום אג'נדות משותפות. רב המחבר על השונה. אני מאד מאמינה בביחד הזה ולא במשהו מאד נישתי ומבדל".

ח"כ הילה שי וזאן הייתה חברת מועצת העיר מודיעין מטעם 'הבית היהודי', ואפילו מנהלת המטה של בנט, אך בחרה להתרחק מהמפלגה המגזרית. "גדלתי במפד"ל של פעם הגברית האליטיסטית האשכנזית ואז בא נפתלי עם בשורה גדולה של משהו אחר, ולצערי זה לא השתנה, לא הרגשתי שזה המקום שלי – ועזבתי. גם הם ראו שהם לא יכולים לנצח את הממסד הזה ולכן עזבו את 'הבית היהודי'. כשבני גנץ קיבל את ההחלטה להתמודד, חיברו בינינו. אהבתי ש'כחול לבן' אמרה דברים ברורים בעניינים המדיניים ובו זמנית קראה להתמקד בחברה, בבריאות, בכלכלה. ראיתי גם איך מפלגה כזו מכילה אנשים השונים בדעתנו המדיניות, חברתיות, קפיטליסטיות. זה מה שהיה יפה בעיניי", היא מתארת.

 

"גדלתי במפד"ל של פעם הגברית האליטיסטית ואז בא נפתלי. גם הם ראו שהם לא יכולים לנצח את הממסד הזה ועזבו את 'הבית היהודי'"

'נכונה לשעתה'

הח"כיות הדתיות של כחול לבן צעדו במסלול המוכר – בני עקיבא, אולפנה, ורובן גם שירתו בשירות הלאומי. כיום הן מוצאות את עצמן במפלגה שצריכה להסביר לבוחריה שוב ושוב את ההחלטה לשבת עם נתניהו בניגוד להצהרת-הבטחת ('הנכונה לשעתה') הבחירות.

"לאף אחד מהצדדים זו לא הייתה בחירה ראשונה. ועם זאת, בעקבות משבר הקורונה שהמדינה נכנסה אליו ומתוך רצון לא להוליך את המדינה לבחירות רביעיות, זה היה צעד מתבקש. בני (גנץ) הוביל מהלך אמיץ שדרש וידרוש ממנו מחיר אישי כבד, והוא עשה את המהלך הנכון לעם ישראל ולמדינת ישראל", מתארת ח"כ הילה שי וזאן.

ח"כ מיכל קוטלר-וונש מתארת כי תמכה בממשלת אחדות כבר לאחר הבחירות השניות, ובפרט לאחר שפרצה הקורונה: "ממשלת אחדות היא הכרחית, יש פה הזדמנות להתחיל תהליך פיוס לאומי. שלוש מערכות הבחירות משקפות את זה שבין אזרחי מדינת ישראל – אין פערים אידיאולוגיים גדולים. כך גם בין המפלגות שנמצאות היום בממשלת האחדות וגם כמה מפלגות באופוזיציה. בעיניי זו ברכה גדולה, בפרט כשמסתכלים על מה שקורה בעולם".

ח"כ עינב קאבלה וח"כ תהילה פרידמן מאמינות שהסיבה העיקרית לממשלת אחדות על אף ההבטחות של כחול לבן היא כלכלית: "אי אפשר לעלות על הדעת שוב לשפוך מיליארדים על סבב בחירות. צריך לדעת לעבוד יחד. בגלל זה כחול לבן נכנסה לאחדות הזו, לא בגלל שום סיבה אחרת. כל אחד מכחול לבן שמסתכל על עצמו במראה בטוח שזה היה הצעד הנכון לטובת עם ישראל", טוענת ח"כ קאבלה.

"אני מאד מקווה שזה יחזיק מעמד, הדבר האחרון שמדינת ישראל זקוקה לו עכשיו זה בחירות. אנחנו במשבר כלכלי ואנחנו זקוקים ליציבות", מצטרפת ח"כ פרידמן.

מדינה וגם דת

הסיכוי שמשהו בסוגיות דת-מדינה יתקדם או ייסוג (תלוי מאיזה כיוון אתם מגיעים) בממשלה הנוכחית, אינו גבוה. ובכל זאת. נוכח החיבוק הראשוני של כחול-לבן את הציונות הדתית – חזור דרך הבטחה לממשלה חילונית, ועוד קצת חרטות לקראת ימי הבחירות – שווה לבדוק היכן הח"כיות הדתיות במפלגה אוחזות בנושאים הללו.

"למי שמחשיב עצמו חלק משמעותי בציונות הדתית יש תפקיד קריטי והיסטורי ברגע הזה לעסוק בכך ולהוביל את השיחה של יהודית ודמוקרטית בהבנה שחייבים לייצר פה אמנה חדשה או הסדר חדש לענייני דת ומדינה בהכל", אומרת ח"כ מיכל קוטלר-וונש, ומוסיפה: "אמנת גביזון מידן היא המצפן. כל נושאי דת ומדינה במדינה יהודית ודמוקרטית מחייבים שיח מעמיק והסדרה כוללת, לא נקודתית של כל נושא בנפרד. כשרות, גיור, כותל, יש בינינו 400 אלף אנשים חסרי דת, האם אפשר להתעלם מזה?", היא תוהה.

 

 

"למי שמחשיב עצמו חלק משמעותי בציונות הדתית יש תפקיד קריטי והיסטורי לייצר פה הסדר חדש לענייני דת ומדינה"

בנושא גיוס בנות לצבא ישנה תמימות דעים בין הח"כיות.

ח"כ הילה שי וזאן: "חשוב לי שלכל הבנות יהיו דלתות פתוחות ושהן יחליטו לאן הן רוצות להגיע במקומות שצה"ל צריך אותן".

ח"כ ענבל קאבלה: "אני בעד גיוס בנות. הצבא היום מאפשר למי ששומרת על ההלכה לעשות את זה גם בתוך הצבא".

ח"כ תהילה פרידמן: "לילדות שלי ברור שהן תתגייסנה. מה זה משנה גיוס או שירות לאומי, העיקר איזה תפקיד אתן עושות. אבל בוודאי שאין מניעה, וזה דבר שהוא כולל התקדמות משמעותית בהתפתחות הבנות. מה שכן, אני לא מתלהבת מתפקידיי לוחמה קרבית לנשים".

עם הבעל ברחבת הכותל

נושא הרפורמים ומתווה הכותל מופיע במצע של 'כחול לבן'. ח"כ קאבלה מתחברת לנושא: "מאד אשמח שכשאגיע עם המשפחה לכותל שנעמוד ברחבה יחד ונתפלל יחד – אני, בן זוגי, בני ובתי. אני מבינה שצריך למצוא את הדרך לנהל שיח מפויס יותר ולהגיע להסכמות ראויות".

גם ח"כ תהילה פרידמן בעד מתווה הכותל, למען הקשר של ישראל עם יהדות התפוצות: "אני מצטערת מאד שהוא בוטל, זו הייתה סטירת לחי נוראית ליהדות התפוצות, בעידן של מרחק שהולך וגובר בין יהדות התפוצות ובין ישראל. זה נראה לי כנזק נוראי. למה זה מפריע למישהו שתהיה רחבת נשים, גברים וישראל? התועלת שבקשר עם העם היהודי וחיבורו לירושלים לאין ערוך יותר גדול מאשר המחיר".

ח"כ הילה שי וזאן מאמינה דווקא בשמירת הסטטוס קוו של הזרם האורתודוכסי: "כל נושא נשות הכותל הוא פופוליסטי, אני לא מתחברת אליו. באשר לרפורמים והקונסרבטיבים – אני חושבת שבמדינת ישראל בארץ ישראל חשוב שיישמר הסטטוס קוו של הזרם האורתודוכסי. עם זאת צריך להכיר שהיום למעלה מ-80 אחוז מיהדות העולם היא רפורמית וקונסרבטיבית ואנחנו צריכים להכיל ולקבל מה ששונה מאיתנו", היא אומרת.

"אשמח שכשאגיע עם המשפחה לכותל שנעמוד ברחבה יחד ונתפלל יחד – אני, בן זוגי, בני ובתי"

על נשים וגרים

והרבנות. כנראה שלא תופתעו מהעמדות הבאות. לעניין יחס הרבנות לגיור, ח"כ הילה שי וזאן מאמינה כי יש לאפשר לארגונים דוגמת צוהר לערוך גיור גם כן. "לצערי יש היום עדיין מונופול בכל הקשור לגיור והוא לא טוב. צריך לפתוח קצת את המונופול הזה ולא להשאיר אותו חד גוני וקשוח כפי שהוא היום", היא מציעה.

עמדותיה של ח"כ ענבל קאבלה בעניין זהות: "הנושא של גיור צריך לעבור שינוי כדי שתהיה מערכת מאירת פנים ורלוונטית יותר, תוך הקפדה על כללי ההלכה. אני לחלוטין שייכת לזרם האורתודוקסי, אבל צריך לבוא לקראת, לפעול כדי לאפשר לרבני ערים להקים בתי גיור או לכך שזה ייעשה באופן שיהיה יותר מאיר פנים".

לגבי נשים כפוסקות הלכה והתנגדות הרבנות לאפשר להן לגשת למבחני הסמכה, אומרת ח"כ קאבלה: "הכל מצביע על כך שהרבנות היא בדעה בקצה אחד ויש זרמים אחרים בתוך העולם האורתודוקסי שחושבים אחרת ואני חושבת שיש מקום להצעיד את זה צעד קדימה ושגם נשים ייקחו חלק אפקטיבי בעולם ההלכה".

הנושא של נשים כפוסקות הלכה קרוב אל ליבה של ח"כ תהילה פרידמן: "בסופו של דבר לא חשוב איך יקראו לזה אלא שהנושא יוכר לזכויות. יש הרבה משרות בשירות המדינה שדורשות תואר רבנות, והכרה בנשים ככאלה, תסייע לרבות. זה פותח פתח להרבה דברים.

"כבר כמה שנים שנשים נבחנות. למשל, הרב אליעזר מלמד שחיבר את 'פניני ההלכה' הוא מאד שמרן אבל בוחן נשים כמה שנים טובות למבחני הלכה. זה נראה לי כתהליך שהוא בלתי נמנע ואותי זה משמח. אני חושבת שהכניסה של נשים לעולם התורה היא בשורה גדולה לחברה ולעולם התורה כי הקב"ה ברא זכר ונקבה, יש לנו קולות שונים, נקודת מבט שונה וזה יוסיף מאד לעולם התורה", היא מאמינה.

"לציונות הדתית יש תפיסת עולם לגבי דת ומדינה, אך 'הבית היהודי' לא הלך בכיוון זה אלא הצד החרד"לי נתן את הטון וזה היה דומה לחרדים"