מרב לרנרלאחר שנה אינטנסיבית במיוחד שעברה על לשכת עורכי הדין בה נחשפו מחדלים ושחיתויות שם בזה אחר זה – בקרוב ייערכו בחירות לראשות הלשכה והמחוזות. דיברנו עם כמה מתמודדים מכוחותינו
משהו לא טוב עובר על לשכת עורכי הדין בשנה האחרונה: ישנה ביקורת על התנהלות מבקרת הלשכה, ישנה חקירת משטרה בעניין מינוי שופטים, חקירות כלכליות על הנעשה בכספי הלשכה ובאופן כללי עושה רושם כי אזרחי ישראל בכלל וציבור עורכי הדין בפרט אינם שמים את מבטחם עוד בגוף זה. לאורך השנים אף נמתחה ביקורת על לשכת עורכי הדין ונאמר כי לא מדובר בגוף שמטרתו הסדרת מקצוע עריכת הדין כי אם ביסוס וביצור מעמד הלשכה תוך העצמת אינטרסים עצמאיים של החברים בה.
במצב זה בו נתונה הלשכה, ילכו כ-75,000 עורכי דין בישראל ביום ט"ו בסיוון (18.06.19) לבחור את ראש לשכת עורכי הדין וראשי המחוזות. שוחחנו עם המועמדים הדתיים הבולטים להנהגת הלשכה; כולם דיברו על ההכרח בשקיפות בלשכה, על הצורך לנקות אותה מהתדמית שדבקה בה בתקופה האחרונה ולהחזיר את הלשכה לימי הזוהר שלה.
עו"ד אילן בומבך מומחה במשפט מנהלי וליטיגציה מסחרית, צווארון לבן ולשון הרע. בעברו כיהן כיו"ר ועדת האתיקה וראש לשכת עורכי הדין בת"א והמרכז. לאחר ריצה עצמאית כמועמד לראשות הלשכה, החליט לחבור לעו"ד ציון אמיר ולרוץ במשותף. בראיון ל"שבתון" הוא מספר על ההחלטה: "ציון ואני חברנו במסגרת מודל מיוחד של 'הנהגה משותפת', כדי להבטיח את החלפת השלטון בלשכה. שנינו מעוניינים להביא לשינוי אמיתי. אני התחלתי את דרכי בלשכה כיו"ר ועדת האתיקה. מאז ומתמיד זה הנושא שמשך אותי ללשכה. האתיקה והשקיפות בלשכה מצויות כיום במצבן הגרוע בהיסטוריה. אני מאמין שבמסגרת האיחוד, אנחנו יוצרים הנהגה שמייצגת את כלל עורכי הדין. בשנים האחרונות הלשכה 'נרדמה בשמירה' בנוגע לשמירה על האינטרסים הבסיסיים של עורכי הדין. לדוגמא, תקנות סדר הדין האזרחי (סד"א) החדשות שהעבירה שרת המשפטים. הן תקנות בעייתיות מאוד שפוגעות בפרנסת עורכי הדין, שבאורח פלא עברו בהיעדר התנגדות נחרצת של הלשכה".
"כשקוראים בעיתון שבמשך 7 שנים הועסקה מבקרת בלשכה, שהשתכרה כמעט 2.5 מיליון ₪, ולא הוציאה תחת ידה דו"ח ביקורת אחד זו שערוריה"
מילואים בלשכה
עו"ד אביחי ורדי מתמודד לתפקיד יו"ר לשכת עורכי הדין. עו"ד ורדי משמש כעו"ד כבר 28 שנים, הוא בעל משרד אזרחי-מסחרי שעיקר פעילותו בתחומים של חדלות פירעון, ליטיגציה מסחרית ונדל"ן.
עו"ד ורדי: "החלטתי שבמקום שאין איש, תהיה איש. אני מתגייס ל'שירות מילואים' ללשכה, אני יכול לגייס את תחומי ההתמחות שלי ואת כישרונותיי לטובת לשכת עורכי הדין ועורכי הדין. במקום שהלשכה תשרת מקורבים, היא צריכה לשרת את כלל עורכי הדין ואת זה אני יודע לעשות. כיוון שאין לי מחויבות לאף אחד, אני בא נקי ושקוף עם מטרות לטובת הלשכה. בארבע השנים הקרובות לשכת עורכי הדין תתמודד עם סוגיות בליבת עולם המשפט כמו פסקת ההתגברות, חוק היועצים המשפטיים, חוק החסינות. בתקופה האחרונה במקום שלשכת עורכי הדין תתמודד עם סוגיות הליבה של החוק ושלטון החוק, היא מתעסקת במתן טובות הנאה למקורבים. צריך להפוך את לשכת עורכי הדין למגדלור כפי שהייתה בעבר".
עו"ד צבי וישנגרד הוסמך כעורך דין ב-2008. בארבע השנים האחרונות שימש כסגנו של אבי חימי, יו"ר מחוז מרכז וכסגן יו"ר ועד חדלות פירעון בלשכה. בבחירות הקרובות הוא מתמודד לתפקיד יו"ר מחוז מרכז, ומסביר: "הלשכה בתקופה קשה, בחוסר אמון של הציבור הכללי ושל חברי הלשכה עצמה. אחוזי הצבעה בבחירות עומדים על פחות מ-30 אחוזים. כשמגיע מישהו מחוץ למערכת שלא היה מעורב בפרשיות ולא מחויב למי מהמתמודדים, יש לו את היכולת להביא לשינוי. אני מועמד עצמאי, לא מועמד מטעם אף אחד".
"בתקופה האחרונה במקום שלשכת עורכי הדין תתמודד עם סוגיות הליבה של החוק ושלטון החוק, היא מתעסקת במתן טובות הנאה למקורבים"
בכירים מושחתים וחוסר ידע
אם בעבר, חלומה של כל אם יהודיה היה כי בנה יהיה עורך דין, הרי שבשנים האחרונות, עקב ריבוי המכללות וחוסר תנאי סף בקבלה ללימודים, נראה כי מקצוע עריכת הדין איבד מיוקרתו.
עו"ד בומבך: "מעמד מקצוע עריכת הדין מושפע לא מעט מהנראות של בכיריה. כשהאזרחים מסתכלים על לשכת עורכי הדין כמייצגי המקצוע, ורואים שחלקם עסקנים תאבי שררה– זו בעיה. כשקוראים בעיתון שבמשך 7 שנים הועסקה מבקרת בלשכה, שהשתכרה כמעט 2.5 מיליון ₪, ולא הוציאה תחת ידה דו"ח ביקורת אחד זו בעיה. כשלאחר הפרסום, ראש הלשכה הזמני אבי חימי מחליט לאשר את המשך העסקתה, ולבסוף לאחר שקמה צעקה ציבורית – להגיע איתה להסכם חשאי שמאפשר את פרישתה עם סכומי עתק– זו שערורייה".
עו"ד וישנגרד: "הלשכה צריכה לפעול להעלאת רמתם המקצועית של עו"ד וההשתלמויות המקצועיות. חוק חדלות פירעון, שמשנה סדרי עולם בתחום, ייכנס לתוקפו בחודש ספטמבר הקרוב. לנושא של חדלות פירעון יש אחיזה בכמעט כל בית שלישי בישראל ועו"ד שעוסקים בתחום צריכים ללמוד את המקצוע מחדש כי יש שינויים מהותיים. לא ראיתי שהלשכה הכינה תכנית לימוד של החוק החדש. כמו שרופא עיניים לא יעסוק ברפואת שיניים כך עורך דין, כל אחד צריך התמחות בתחום מסוים. כשנגיע למצב הזה האזרחים שנזקקים לשירות עורכי הדין יעריכו אותו ולא יזלזלו בו על חוסר ידע".
"כמו שרופא עיניים לא יעסוק ברפואת שיניים כך עו"ד. צריך התמחות בתחום מסוים. כשנגיע למצב הזה האזרחים שנזקקים לשירות עורכי הדין הם יעריכו אותו ולא יזלזלו בו על חוסר ידע"
גם השופטים נכשלים
מבחני הלשכה עלו לכותרות פעמים רבות. בכל שנה פחות ופחות מהניגשים למבחן מצליחים לעבור אותו, ואין סוף ערעורים מוגשים על שאלות מטעות. בקדנציה הנוכחית הוביל אפי נוה את מלחמתו בהצפת המקצוע וריבוי עורכי דין על ידי מבחני לשכה קשים עד כי שופטים שניסו לפתור את הבחינה – לא צלחו. דבר זה עורר את זעמם של משפטנים צעירים שלאחר הוצאת אלפי שקלים על מוסד אקדמי, לאחר שנת התמחות וקיום כל מחויבויותיהם על מנת להפוך לעורכי דין, בישורת האחרונה חוסמים אותם.
עו"ד בומבך: "אני רואה את עצירת הצפת המקצוע והגדלת האפשרויות לעורכי דין להתפרנס כראוי, כאחת המשימות החשובות ביותר בפנינו. הלשכה מתמקדת בצורה עיוורת בבחינות ההסמכה, ולא פונה כלל לכיוונים יצירתיים שמחלקים את העוגה בצורה שונה. הלשכה צריכה להפעיל את כוחה הפוליטי ולפעול להוספת תקנים לעוזרים משפטיים לשופטים שיוקצו לעורכי דין צעירים. כך, נספק תעסוקה לעורכי דין צעירים וגם נקל על העומס בבתי המשפט. אכן, יש לערוך מבחנים קשים מאוד. על הלשכה לאפשר לאנשים לקחת אחריות מקצועית על חייהם של אחרים רק במקרה שהם ראויים לכך. אך על מבחנים אלה להיות הוגנים! בשנים האחרונות ייצגתי מאות מתמחים שנכשלו בבחינות ההסמכה של הלשכה. נחשפתי לחוסר ההגינות המשווע שנהגה הלשכה בהם. מצב שבו השופטים בבית המשפט העליון, ענקי המשפט הגדולים ביותר בנמצא, מתווכחים על הפתרון הנכון בבחינות הסמכה, הוא לא הגיוני. בחינות מסוג זה – אינן דרכנו".
עו"ד ורדי התייחס לנושא בחינות הלשכה גם הוא: "אני נגד להכשיל אנשים בשלב מבחני הלשכה, זה לא הוגן, אנשים נמצאים חמש שנים במסלול, יצרו ציפיות של מסלול ומקצוע. אני כן רוצה שעורכי הדין יהיו ברמה מקצועית גבוהה ולכן צריך לעשות סלקציה של מי שמתאים על מנת שיינתן שירות נכון לאזרחים. עו"ד לא טוב זה ציבור לקוחות פגוע, עו"ד לא טוב זו פגיעה ברמה שלקוח מקבל. צריך להעלות את רמת המקצועיות של עורכי הדין על ידי כך שעורכי דין לא יוכלו לכנות את עצמם מתמחים בתחום מסוים אלא עו"ד שירצה טייטל של מומחה ומקצוען יצטרך לעבור מסלול של הכשרה שהלשכה תקבע. כמו כן יש צורך בדרישות סף גבוהות בקבלה ללימודים. היום כל מי שבא עם ת.ז. יכול להתקבל ללימודי המקצוע".
עו"ד וישנגרד מצטרף לדברים: "המטרה לא הייתה צריכה לקדש את האמצעים. לתת לאדם שסיים את לימודי המשפטים וההתמחות מבחן לא הגון ששופטים ועורכי דין ותיקים לא מצליחים לפתור זו לא הדרך. מי שמחליט ללמוד משפטים צריך לדעת שיש לו דרך ארוכה אבל לא כל אחד יכול להיות עו"ד – צריך יכולת לימוד מעמיק ושליטה בשפה העברית, אני נתקל בעורכי דין שמדברים בשגיאות. כמו כן, צריך לעלות את הדרישות של המועצה להשכלה גבוהה בקבלה ללימודים".
הירושה של אפי
אי אפשר לכתוב על לשכת עורכי הדין מבלי לדבר על אפי נוה ו"הירושה" שהותיר לבאים אחריו: לשכה מפורקת, חוסר אמון ציבורי וחוסר אמון של חברי הלשכה עצמם בלשכת עורכי הדין ובקידומים הנעשים בתוכה.
עו"ד וישנגרד מתייחס גם לעובדה שנוה המשיך להחזיק במשרד עו"ד פרטי ולייצג את לקוחותיו, זאת גם לאחר שהתמנה לחבר בוועדה למינוי שופטים: "לא הגיוני שעו"ד שחבר בוועדה, מופיע בבית המשפט מול השופטים שהוא אמור לדון בעניינם וקידומם. האם שופט יכול להתנתק משאיפותיו ולפסוק מבלי שיהיה עניין? יו"ר לשכה לא אמור לשמש כעו"ד פעיל ומשרדו לא אמור להיות חשוף לזכות בטובות הנאה ולו עקיפות מעבודתו כיו"ר הלשכה. משרת יו"ר הלשכה צריכה להיות בשכר. מה שאפי נוה תרם לטובת עורכי הדין ורווחתם, הוא חסר תקדים. באופן אישי, למרבה הצער – הוא כשל ועשה טעויות וזה פגע באמון הציבור. בבחירות הללו יש הזדמנות לצאת לדרך חדשה ולהעמיד אנשים חדשים שלא היו במערכת, אנשי מקצוע".
עו"ד ורדי מוסיף: "לאפי יתרונות וחסרונות. כשלשכת עו"ד תתעסק במהות ובתחומי העניין שלה ותעבוד בצורה שקופה והגונה זה יהיה בית לציבור עו"ד. רוב הציבור של לשכת עו"ד קמים בבוקר מוקדם ויוצאים לעמל יומם כמו כל הציבור. בגלל קומץ של אנשים אנחנו נפגעים ונטען שאנחנו עושים קומבינות. אני מאמין שלא יהיה קשה להחזיר את האמון. לשכה שקופה ויעילה תהפוך את הלשכה למקור הכוח של עו"ד ולא החולשה כמו היום".
עו"ד בומבך: "על הלשכה להחזיר את האמון של עורכי הדין, ושל הציבור הרחב, בניקיון הכפיים וביושרה של ראשיה. לשם כך, יש לעשות "אתחול" ובנייה מחדש לפי העקרונות המקצועיים שלנו. עורכי הדין צריכים לשכה חזקה, שתוכל לעמוד על המשמר כנגד החלשת מעמדם".
