גבריאל בלוךאם אתם שומעים את הוויז מתריע מפני "שליחא דבי דינא קדמך", תדעו שמשטרה לפניכם ועליהם לנסוע כחוק. רק כאשר תשמעו את המשפט "אנן מימטי לדוכתא", תדעו שהגעתם ליעד # דוד ספיבק, תלמיד ישיבה בעבר שחתום על המיזם המעניין "וויז בארמית" מספר ל"שבתון" על הרעיון שמאחורי המיזם # ובהזדמנות הזו, ננסה לעקוב אחר גלגולה של השפה הארמית המדוברת בבתי המדרש אך זרה לישראלי הממוצע שנתקל בה בעיקר בקדיש ובחד גדיא בליל הסדר # תא שמע
לפני מספר ימים התבשרו תושבי ישראל, שמעתה, ניתן לשמוע את ההוראות הקוליות בוויז, אפליקציית הניווט הפופולארית, גם בשפה הארמית.
מי שחתום על המיזם החדש הוא דוד ספיבק, בוגר ישיבות חרדיות וכיום סטודנט לסוציולוגיה ותקשורת באוניברסיטה העברית בירושלים.
אם אתם ממש בעניין להחיות את שפת התלמוד גם בסמארטפון האישי שלכם, אתם מוזמנים להתקין את הגרסה הארמית של וויז, ולדמיין שאתם בשבילי נהרדעא או סורא, בדרך לציפורי או לכל אחד מהיישובים שבהם התגוררו התנאים והאמוראים בבבל או בארץ ישראל.
ברגע שתשמעו את הוויז אומר לכם "אתו ניפיק לאורחא", תדעו שאתם יכולים לצאת לדרך. אם הוויז שלכם לא מצא את הדרך, או שטעיתם במסלול, הוויז יעדכן אתכם ש"מיתקן לאורחא מלכתחילה", מחשב מסלול מחדש. אם הוויז הארמי מציע לכם "אפיק באפוקי תניינא", אתם צריכים לצאת ביציאה השניה, ולחילופין אם ההוראה תהיה "אביקו לאורחא דבשמאלא", קחו בחשבון שאתם צריכים להיצמד לנתיב השמאלי. שימו לב: אם אתם שומעים את הוויז מתריע מפני "שליחא דבי דינא קדמך", תדעו שמשטרה לפניכם. רק כאשר תשמעו את המשפט "אנן מימטי לדוכתא", תדעו שהגעתם ליעד.
עבור הישראלי הממוצע, השפה הארמית קשה להבנה. לבעלי רקע בלימוד הגמרא, המילים הללו יהיו מובנות, לפחות רובן.
ספיבק, שבשנים האחרונות מנהל את דף הפייסבוק "סטטוסים בארמית", נהנה מלמעלה מ-15 אלף עוקבים פעילים. הדף, שהפך פופולארי בעיקר בקרב צעירים דתיים שמשתעשעים ברעיון, מספק לא מעט סטטוסים וממים מקוריים בשפה הארמית.
בשיחה עם "שבתון", מספר ספיבק שהרעיון הגיע עוד בהיותו תלמיד ישיבה, כאשר הארמית הייתה עבורו לישנא דשיגרא (הלשון השגורה). עם הזמן כאשר נחשף לעולם התוכן שברשתות החברתיות, החליט כהובי, בזמנו הפנוי, לדון בחדשות היום יום, דווקא בשפה הארמית. "התחלתי לכתוב סטטוסים וממים עדכניים על מה שקורה אבל בשפה הארמית", מספר ספיבק. "כך נולד הדף 'סטטוסים בארמית' שעם הזמן צבר לא מעט עוקבים, בעיקר דתיים, שהשפה הארמית שגורה יותר על לשונם".
איך הגעת לרעיון של Waze בארמית?
"גיליתי שאני יכול להקליט הוראות קוליות בוויז, לקחתי את כל ההוראות של וויז בעברית, תרגמתי אותן לארמית והקלטתי באופן מסודר. בוויז לא ידעו על הרעיון אבל אחרי שהשקתי את המיזם, פנו אליי כדי שאתרגם להם את כל הממשק לשפה הארמית. כלומר, בעתיד יהיה אפשר לקרוא גם את מה שכתוב על המסך בשפה הארמית ולא רק לשמוע את ההוראות הקוליות", משיב דוד.
מה התגובות שקיבלת?
"מהר מאד זה הפך לוויראלי. כתבתי בדף שלי שאם אלף אנשים ישתפו את הרעיון, אשיק את וויז בארמית, ומהר מאד למעלה מאלף איש שיתפו את הרעיון וכך השקתי את הרעיון, וכיום כל אחד יכול להוריד לאפליקציית הניווט שלו את ההוראות הקוליות בארמית".
אתה בקיא בארמית?
"חשוב לי להדגיש שאני לא בלשן שפות והמטרה שלי היא לייצר 'פאן' עבור אנשים. יכול להיות שעל חלק מהמילים בלשן יבוא ויאמר שזה לא עומד בכללי תקינות השפה במאה אחוזים. עדיין אני עושה את זה בשביל הרעיון".
כמה אנשים הורידו כבר את התוכנה בארמית?
"המספרים כל הזמן עולים, כיוון שהעליתי את הקישור ליוטיוב ומשם הקישור זלג לאלפי אנשים נוספים דרך קבוצות וואטסאפ ודרך הרשתות החברתיות. כל הזמן יש עוד ועוד אנשים שמתעניינים בזה".
אם גם אתם מעוניינים להוריד waze בארמית: http://bit.ly/2RymbOj.
"לקחתי את כל ההוראות של waze בעברית, תרגמתי אותן לארמית והקלטתי. אחרי שהשקתי את המיזם, פנו אליי מ-waze כדי שאתרגם להם את כל הממשק לשפה הארמית. כלומר, בעתיד יהיה אפשר לקרוא גם את מה שכתוב על המסך בשפה הארמית ולא רק לשמוע את ההוראות הקוליות"
בין משכנתא לבר-מינן
עבור ישראלי ממוצע, שהשפה הארמית לא שגורה על לשונו, מרבית מילות השפה זרות. יחד עם זאת, כל ישראלי נתקל פה ושם במילים בשפה הארמית, בעיקר בעת אמירת הקדיש הכתובה בשפה הארמית ולחילופין בליל הסדר כשמגיעים לשיר חד גדיא הכתוב כולו בשפה הארמית.
המיזם של ספיבק, מאפשר לנו לנבור מעט במקורותיה של השפה הארמית ובשינויים הרבים שעברה במרוצת הדורות.
לא רבים יודעים, אבל חלק גדול מהמילים או הביטויים בשפה העברית, מקורם בארמית. הנה כמה דוגמאות בולטות: אגרה – שכר, בר – בן, בחש – ערבב, גושפנקא – חותמת, דווקא – בדיוק, זבן – מוכר, אילן – עץ, גלימה – מעיל, בדיעבד – לאחר מעשה, כנופיה – קבוצת אנשים, אתר – מקום, כפן – רעב, גלידה – קרח, לאפוקי – להוציא, ואפילו המילים 'מנפיק', 'מסוק', 'משכנתא' ו'קייט', הושאלו מהארמית לעברית.
עולם המשפט העברי אימץ לא מעט מהביטויים בארמית כדוגמת 'הווא אמינא', 'מסקנה', 'דא עקא', 'שופרא דשופרא', 'איפכא מסתברא', 'סגי נהור', 'בר-מינן', 'ברנש' ועוד.
דובר הארמית הראשון – לבן
הארמית היא למעשה שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו. בעת העתיקה הייתה הארמית שפה רווחת במזרח התיכון ובמרכז אסיה, ובעיקר בארץ ישראל, בסוריה, באשור, בבבל, ובממלכת פרס. הארמית הייתה שפת הדיבור של ארץ ישראל, סוריה ומסופוטמיה.
עולי בבל בתקופת בית שני הביאו אתם לארץ ישראל את השפה הזו, שהייתה אז השפה הרווחת של האימפריה הפרסית. הארמית שימשה גם בכתבי קודש יהודיים, כגון ספר עזרא וספר דניאל בתנ"ך, המשנה (במובאות), התלמוד הבבלי, התלמוד הירושלמי, תרגום אונקלוס, תרגום יונתן וספר הזוהר.
נהוג לחלק את רובדי השפה הארמית לחמש תקופות ראשיות:
הארמית הקדומה, תחילתה במאה ה-9 לפנה"ס. כיום קיימות כ-30 כתובות המתעדות את שפת התקופה, אשר נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות בתל פחריה, בספירה, נירב ובמקומות נוספים.
הארמית הממלכתית, היא השפה העיקרית שבה דיברו באימפריה האשורית, שגם שלטה בארץ ישראל ולכן הייתה הארמית לשפה העיקרית גם בין יושבי הארץ, יחד עם השפה המקראית.
במקרים מסוימים השתמשו גם בתנ"ך בשפה הארמית. בספר מלכים, כאשר רבשקה שליחו של סנחריב מלך אשור מגיע לירושלים וקורא לתושביה להיכנע; רבשקה מתבקש על ידי שריו של חזקיהו לדבר ארמית: "דבר נא אל עבדיך ארמית כי שומעים אנחנו ואל תדבר עמנו יהודית באוזני העם אשר על החומה".
ארכיאולוגים מצאו תיעודים רבים מתקופה זו הכתובים בשפה ארמית, בארץ ישראל ובכל המזרח התיכון ומדינות אסיה, כולל אפגניסטן, איראן ומצרים.
גם הספרים דניאל, עזרא ונחמיה בתנ"ך נכתבו ברובם בשפה הארמית. המקור הקדום ביותר לארמית בתנ"ך נמצא בספר בראשית, ומי שחתום על שתי המילים היחידות בתורה בארמית הוא לא אחר מלבן הארמי, שהוא למעשה דובר הארמית הראשון המוזכר במקרא. שתי המילים בארמית המופיעות בספר בראשית הן – "יְגַר שָׂהֲדוּתָא", כלומר גלעד. ואכן, השפה הארמית קרויה על שם מדינת ארם, ארץ מוצאו של לבן.
הארמית הבינונית, שהייתה שפה מדוברת בתקופה מאוחרת יותר, מקורה במדינות ערב ובתדמור, אולם היא נכחדה מן העולם. המעניין הוא שדווקא תרגום אונקלוס על התורה נכתב בשפת הארמית הבינונית.
דווקא הארמית המאוחרת, נשתמרה עד היום. על אף שהייתה מחלוקת לשני ניבים – המזרחי והמערבי, וכל אחד מהם התפצל אף הוא לשלושה ניבים עיקריים, הניב שהשתמר בעיקר הוא הארמית הבבלית, השפה שבה נכתב התלמוד הבבלי.
"המקור הקדום ביותר לארמית בתנ"ך נמצא בספר בראשית, ומי שחתום על שתי המילים היחידות בתורה בארמית הוא לא אחר מלבן הארמי, שהוא למעשה דובר הארמית הראשון המוזכר במקרא"
בארץ ישראל, הניב העיקרי היה הניב המערבי ובשפה זו נכתב התלמוד הירושלמי והמדרשים אשר נכתבו בארץ ישראל. למעשה היו כמה ניבים של השפה הארמית המערבית. הבולטים שבהם היו הארמית הגלילית שהייתה שפתם של יהודי הגליל והארמית השומרונית שהייתה לשפתם של השומרונים. הארמית הנוצרית, הארמית היהודאית שדוברה על ידי יהודים באזור דרום הר חברון בלבד, וארמית מדבר יהודה שהייתה מדוברת באזור בקעת הירדן ויריחו ולאורך ים המלח במקומות כמו עין גדי. כל הניבים נעלמו מן העולם למעט הניבים שבהם נכתבו התלמוד הבבלי והירושלמי.
במשך מאות שנים, בכל רחבי המזרח התיכון, הארמית הייתה לשפה מרכזית. רק עם תחילת הכיבוש הערבי במאה השביעית לספירה, החלה השפה הערבית להתפשט וגם הערבית הסורית הושפעה במידה רבה מן הארמית.
עד המאה ה-20 ניתן היה למצוא קהילות נידחות ששימרו את השפה הארמית, באחד מהניבים הרבים של השפה. זאת גם אצל יהודים שעלו לישראל עם קום המדינה, בייחוד מעיראק, איראן, טורקיה, גאורגיה וארמניה.
קהילת נאש דידן
מעניין לציין את קהילת "נאש דידן", יהודים שעלו מכורדיסטן לישראל ומשתדלים לשמר את השפה הארמית גם כאן בישראל. הם מכנים את השפה בשם "כורדית יהודית".
נאש דידן – בתרגום לעברית: אנשים שלנו, כך קוראים לעצמם יהודים שהתגוררו סביב העיר אורמיה, בגבול שבין איראן, טורקיה ואזרבייג'ן. הקהילה, שלפי המסורת הוקמה לאחר גלות בבל, עלתה ברובה לארץ ישראל בתחילת המאה העשרים, וארמית חדשה היא שפת הדיבור שלה.
על פי המסורת, הקהילה נוסדה על ידי יהודים שברחו לאזור בזמן גלות בבל ולא חזרו לארץ ישראל אחרי הצהרת כורש. היהודים דיברו בניב הארמי המקומי וכן בפרסית וטורקית אזרית. בעוד שהערבים עברו עם הכיבוש המוסלמי לדבר בערבית, היהודים, כמו הנוצרים האשורים, המשיכו לדבר בארמית, וקראו לה "לישן דידן", כלומר השפה שלנו. מכאן גם מקור השם של הקהילה – נאש דידן.
בתחילת המאה ה-20 נותרו בעיר אורמיה רק כ-500 משפחות יהודיות. עם תחילתו של רצח העם הארמני על ידי הטורקים ברחו יהודי אורמיה לארצות השכנות וחלקם חזר לארץ ישראל. לאחר קום המדינה עלו שארית יהודי הקהילה לארץ ישראל ולארה"ב ורבים מבני העדה היו בין מקימי שכונת סנהדריה בירושלים.
סביר להניח שחלק מבני הקהילה ישמחו לשמוע על המיזם של ספיבק המאפשר לנסוע כאשר ברקע קריין הוויז מספק הוראות נסיעה בארמית. 1800 שנה אחרי חתימת התלמוד, מסתבר שהשפה הארמית פורחת, לא רק בבית המדרש.
כל התמונות באדיבות דף הפייסבוק "סטטוסים בארמית"
