מי אתה, העבד?

אחת הדוגמאות המפורסמות להבחנה בין פשט לדרש, היא השאלה מי הלך להביא את רבקה ליצחק? בתורה לא כתוב שלעבד אברהם שנשלח לחרן, קוראים אליעזר. מדוע, אם כן, חז"ל נוקבים בשמו?

ראשית, מכיוון שהעבד המפורסם של אברהם, זה ששמו הוזכר בפרקים הקודמים, הוא אליעזר. וממילא – זו התשובה הנגישה ביותר לשאלת זיהויו של העבד האלמוני, שיש לו תפקיד מרכזי בבניית משפחת העם היהודי, וששיחתו, על פי חז"ל, חשובה יותר מתורתם של הבנים עצמם.

הזיהוי של עבד אברהם שבפרשתנו עם אליעזר, מאפשר לקרוא רבדים נוספים בסיפור:

"'ויאמר אליו העבד אולי' וגו' הה"ד 'כנען בידו מאזני מרמה' (הושע יב ח) כנען – זה אליעזר. בידו מאזני מרמה – שהיה יושב ושוקל את בתו ראויה או אינה ראויה, 'לעשוק אהב' (שם) לעשוק אהוב העולם זה יצחק. אמר לו: עד אלי ואתן לו את בתי, אמר לו: ארור אתה ובני ברוך ואין ארור מידבק בברוך" (בראשית רבה נט)

המדרש כאן מלא בביקורת כלפי אליעזר, לעומת דרשות קודמות שהשוו אותו לאברהם – שזיו איקונין שלו דומה לו, ואמרו שהוא דולה ומשקה מתורת רבו.

מה קרא כאן המדרש? את המוזיקה: "וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ הָעֶ֔בֶד: אוּלַי֙ לֹא־תֹאבֶ֣ה הָֽאִשָּׁ֔ה לָלֶ֥כֶת אַחֲרַ֖י אֶל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את, הֶֽהָשֵׁ֤ב אָשִׁיב֙ אֶת־בִּנְךָ֔ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־יָצָ֥אתָ מִשָּֽׁם? וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אַבְרָהָ֑ם הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּן־תָּשִׁ֥יב אֶת־בְּנִ֖י שָֽׁמָּה"

תגובת אברהם צפויה, ונראית כהולמת את השאלה המתריסה של העבד: וכי יעלה על הדעת להשיב את יצחק חזרה אל המקום ממנו נצטווה אברהם ללכת?

הדברים מתחברים אל ההשבעה החמורה הראשונה – לבל ייקח אישה לבנו מבנות הכנעני.

ממילא, אומרים חז"ל, הדברים מתחברים זה לזה. כנען הוא הרי העבד. כמו במשוואה מתמטית הזיהוי כנען=עבד=אליעזר, מבאר את הנעלמים שבמשוואה: לא תיקח אישה לבני מבנותיך שלך.

האינטרס של העבד ברור, וממילא דבריו נתפסים כדברי חלקות ומרמה, ומילות הפסוק בהושע נדרשות עליו. כנען קולל כארור וכעבד עבדים, ולא יוכל להידבק בברוך.

ועם זאת, המדרש (ב"ר ס) מכיר ומוקיר בגבורתו של אליעזר, שקיבל על עצמו את השבועה, ונהג לפיה ביושר ובנאמנות:

"ויאמר בא ברוך ה'" שהיה סבור בו שהוא אברהם, שהיה קלסטר פניו דומה לו. אמר ר' יוסי בר' דוסה: כנען הוא אליעזר. ועל ידי ששירת את הצדיק באמנה, יצא מכלל ארור לכלל ברוך שנ' ויאמר בוא ברוך ה'".
התיקון של כנען, בן חם שראה את ערות אביו וקולל, הוא להיות השליח הנאמן להקמת הבית העברי הראשון בארץ ישראל.

(חיי שרה תשפ"א)