הפרשה פותחת ב"ואלה תולדת יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק" (בראשית, כ"ה י"ט). המילה 'תולדות' משמעותה המשכיות. אילנות היוחסין המופיעים בספר בראשית תופסים מקום נכבד בתיאור קורות ראשית האנושות. בחברה הפטריארכלית הבנים הבכורים הם הממשיכים. הם היורשים. אבל בספר בראשית התמונה מתהפכת. יצחק תופס את מקומו של ישמעאל, יעקב תופס את מקומו של עשו, יהודה ויוסף תופסים את מקומו של ראובן, ואפרים תופס את מקומו של מנשה.
באפידמיולוגיה (תורת המגפות), חקירה אפידמיולוגית, תפקידה להתחקות על מהלך התפרצות המגיפה ברמת הפרט. בבניית שרשרת ההדבקה, אם אינך יודע בדיוק איפה הוא היה – הלכה השרשרת.
מהפכה דרמטית מתחוללת לאחר ימי התנ"ך. המשנה מתארת את שושלת מסירת התורה. "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה" (אבות פ"א מ"א). הרשימה שמפרטת את חוליות ההנהגה העיקריות במסירת התורה מדור לדור אינה כוללת לא את הכוהנים ולא את הלווים. חז"ל הופכים את לימוד התורה לערך המרכזי ביהדות, והחוכמה, בניגוד לעבודת בית המקדש, לא עוברת בירושה. פרשני המשנה מסבירים שהכוהנים נעדרים מרשימה זו, כיוון שהכהונה היא שושלתית, עוברת מאב לבן, ואילו הזקנים, הנביאים ובעיקר החכמים זוכים למעמדם בזכות ידיעותיהם ואישיותם. מסכת אבות מבקשת להדגיש נקודה זו. הלל ורבי עקיבא היו עניים בורים ונעשו לחכמים הכי גדולים שלנו. כמה אירוני שדווקא הלל, שממחיש יותר מכל את הפתגם "היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה", הפך בסופו של דבר לאבי שושלת הנשיאות.
בין המסרים הראשוניים ביותר של חכמי התורה שבעל פה, "והעמידו תלמידים הרבה" (אבות א', א'). האם הכוונה להרבה תלמידים, או לתלמידים מצטיינים? באבות דר' נתן נחלקו בית שמאי ובית הלל. בית שמאי מעמידים ארבעה קריטריונים נוקשים לבחירת התלמידים שאותם יש ללמד. כישורים אינטלקטואליים ("חכם"), תכונות אופי ("עניו"), ייחוס משפחתי ("בן אבות") ומצב כלכלי טוב ("עשיר"). מוסד למצוינים אשר עושרם, קשריהם המשפחתיים וכישוריהם– הם הגבוהים ביותר. מוסד להכשרת אליטות. בית הלל, לעומת זאת, קובע כי יש ללמד כל אדם, ללא קשר לנתונים כלכליים–חברתיים–אישיותיים. סומך על יכולותיו לחנך כל אדם ולהוציא מבין כתליו, "צדיקים, חסידים וכשרים". נימוק נוסף, התורה שייכת לכולם, "אמר רב יהודה אמר רב, כל המונע הלכה מפי תלמיד – כאילו גוזלו מנחלת אבותיו שנאמר תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב, מורשה היא לישראל מששת ימי בראשית" (סנהדרין צ"א ע"ב). לכל יהודי זכות ללימוד תורה כי הוא חלק מהשרשרת ואחראי על שמירתה.
(תולדות תשפ"א)