קריאת התורה אחר הצהרים

אנו רגילים שאת חגיגת בר המצווה עושים במהלך תפילת שחרית, ביום שני או חמישי. ואולם, ישנם לא מעט אנשים שהפרוצדורה הזו אינה נוחה להם. ישנם המתקשים להביא את כלל האורחים לתפילת שחרית, וישנם אשר מסיבות אחרות מעדיפים לעשות את חגיגת בר המצווה אחר הצהרים. האם הדבר אפשרי?

ובכן, כשהתלמוד הבבלי מזכיר את תקנת הקריאה בתורה בשני, חמישי ושבת, הוא מייחס אותה לנביאים בעם ישראל שהורו לעשות כן, "כדי שלא ילינו ג' ימים בלא תורה" (בבא קמא פב, ע"א). עזרא הוסיף על תקנה זו וקבע שיש לקרוא בשבת גם במנחה, וזאת משום יושבי קרנות.

מכאן הסיק הרמב"ם שאותה תקנה של הנביאים, אשר קיבלו מן הסתם את הסכמתו של משה, היתה לקרוא את התורה דווקא בשחרית (הלכות תפילה יב, א):

"משה רבינו תיקן להם לישראל שיהו קורין בתורה ברבים בשבת ובשני ובחמישי בשחרית כדי שלא ישהו שלשה ימים בלא שמיעת תורה, ועזרא תיקן שיהו קורין כן במנחה בכל שבת משום יושבי קרנות."

אך מדוע דווקא בשחרית?

אפשרות אחת היא לומר שיש בכך שיחזור של מעמד הר סיני. כשם שמעמד הר סיני חל בשעות הבוקר, כך אנו קוראים בתורה בשחרית ומשחזרים בכך את המעמד. אפשרות אחרת היא לומר שהקריאה בשחרית מונעת מאיתנו לעבור שלושה ימים ללא קריאה בתורה. אם נקרא ביום שני בבוקר וביום חמישי אחר הצהרים יעברו יותר משלושה ימים מלאים (72 שע') ללא קריאה בתורה.

ואולם, באחרונים מובא שהסיבה לקביעת קריאת התורה בשחרית הוא מדין זריזים מקדימים למצוות, ו"בדיעבד כל היום זמנה" (משנה ברורה קלה, ס"ק א). אם כך, הרי שאם יש צורך מיוחד לדחות את קריאת התורה לשעות אחר הצהרים ניתן לעשות זאת. יש לכנס אז מניין אנשים שלא שמעו קריאה בתורה ולערוך קריאה בשעה שנוחה לכל המשתתפים. באירועי בר מצווה שונים לפעמים פתרון זה עדיף על פני החגיגה הרגילה בבוקר, שכן הוא חוסך טירחה מאנשים שאינם מעוניינים בהארכת התפילה.

ואולי זה המקום להזכיר שבאופן עקרוני קריאת התורה איננה תלויה בתפילה. אנו נוהגים לצרף את הדברים יחד מפני שאז מתכנס הציבור בבית הכנסת, ואולם לקריאת התורה יש משמעות עצמאית. לכן נראה שבמקרי צורך ניתן לעשותה גם ללא תפילה (הדבר רלוונטי למשפחות שאינן דתיות), כך שהחגיגה תתמקד בה.

(תולדות תשפ"א)