שר המשקים ושר האופים מתגלגלים לבית הסוהר ויוסף, שכבר נתון בבית הסוהר תקופה ממושכת, מתמנה עליהם. כך מוצא אותם יוסף בוקר אחד כשפניהם זועפים. חלומות שחלמו בלילה טורדים את מנוחתם. פתרון חלומו של שר האופים אינו מבשר טוב אך פתרון חלומו של שר המשקים מבשר לו בשורת גאולה. בחלומו רואה שר המשקים גפן. לגפן שלושה שריגים "והיא כפורחת עלתה נצה הבשילו אשכלותיה ענבים" וכוס פרעה בידו של שר המשקים והוא סוחט את הענבים לכוסו של פרעה ומגיש אותה לתוך ידו. יוסף פותר את חלומו ומבאר ששלושת השריגים מעידים על כך שמימוש החלום יקרה בעוד שלושה ימים וכי מזיגת הכוס לפרעה מעידה על כך שהוא יחזור להיות שר המשקים שישקה את פרעה. גם פתרון זה מתברר כמדויק ונכון. אולם, יוסף לא מתייחס לכל פרטי החלום. מדוע הענבים מתוארים בדרך כה עסיסית ומעוררת? יתכן לומר שהיותה של הגפן בשלה אף הוא מצטרף לציור שעלה בדמיונו של יוסף של המועד הקרב ובא כששלושת השריגים מעידים על קיצבת המועד.
במדרש בראשית רבה מבואר החלום בדרך שונה, וכך לומדים במדרש:
"ובגפן שלשה שריגים: משה אהרן ומרים. היא כפורחת: הפריחה גאולתן של ישראל. עלתה נצה: הנצה גאולתן של ישראל. הבשילו אשכלותיה ענבים: גפן שהפריחה מיד הנצה, ענבים שהנצו מיד בשלו" (בראשית רבה, וישב פח, ה)
הפתרון של המדרש הוא בכיוון אחר לגמרי מזה של יוסף לשר המשקים. לפי המדרש, נמענו של החלום היה יוסף ולא שר המשקים. לחלום היה רובד נסתר והוא נועד לאוזניו של יוסף. שלושת השריגים הם שלושת מנהיגי הדור שיקום: משה, אהרון ומרים. הפריחה של הגפן מסמלת את פריחת ישראל וכי ניצני הגאולה כבר ניכרים בעולם. השעבוד של ישראל בקושי החל, הורדת יוסף למצרים בוודאי מהווה את שורשי הגלות, ושעבודו בוודאי מממש באופן חלקי את בשורת ברית בין הבתרים, אבל יוסף כבר מתוודע באשר לגאולה הממשמשת ובאה. שאלת השאלות היא האם יוסף עצמו ידע או לא ידע, הבין או לא הבין. תגובת יוסף ובקשתו משר המשקים שיזכיר אותו בפני פרעה מגלה אולי שיוסף הבין שעיקר הנבואה מופנית אליו וכי רומזים לו מן השמים שבשלה העת להגשמת חלומותיו שלו. החלום הזה מחזק את הידיעה וההכרה של יוסף בכך שגאולתו הפרטית שלובה בגאולה הלאומית. וכי הוא זרע הגפן הטמון באפילת הבור. בשונה מן הבור הראשון שהיה יבש, בבור הזה הוא פגש את שר המשקים. והבין- עת פריחה ומלוכה מגיע.
(וישב תשפ"א)