פרשת השבוע רוויה יְדִיעות כָּזָב, בדיות או הסחות דעת, המשמשות לתעמולה ולדיסאינפורמציה. הצגת כתונת יוסף המוכתמת בפני האב, יעקב, האשמת תמר בזנות ועלילת אשת פוטיפר אודות יוסף… מאחורי כל מעשה עמד בעל אינטרס, שבדה וליבה שקר, לשם שיפוּר מצבו, ביודעו שהוא גורם סבל רב למושא השמועה ו/או למקבלה.
"בניסוח חדשות כזב, הכנסת המידע השגוי נעשית בכוונה תחילה… לתוכן אין אחיזה במציאות אבל הוא מוצג כמדויק עובדתית… מחקר שפורסם בכתב העת המדעי Science ב- 2018 ובדק את מהירות הפצתם של שקרים במדיה החברתית, גילה שלהודעות אמת לקח פי 6 יותר זמן להגיע לתפוצה של 1500 איש בהשוואה להודעות שקריות. ובאופן עקבי – ידע שקרי הגיע לאנשים רבים יותר בהשוואה למידע המבוסס על עובדות" (מתוך: ויקיפדיה).
כיצד יכלו אחי יוסף להוליך שולל את אביהם ולשאת את אבלו ויגונו על אובדן ושכול שלא התרחש? מה היו מניעיהם של מעבירי השמועה אודות תמר? והאם כליאת יוסף הפיגה את "עלבון" אשת פוטיפר? כך או כך, מדובר בהתנהגות אנושית, שיש בה אכזריות וחוסר צדק משווע, הנעשית נוכחת, אפשרית ומדאיגה בעולם הדיגיטאלי בו אנו חיים.
קטע מעורר השראה, אודות חלקו של הרע ביקום, סופר ע"י ד"ר איבן אלכסנדר, נוירוכירורג וחוקר מוח מהרווארד שחווה מוות מוחי בשנת 2008 ושב לחיים: "יכולתי לראות שהאדמה היא מקום שטוב ורע משמשים בו בערבוביה ושזה אחד ממאפייניה הייחודיים. אפילו על פני האדמה הטוב רב בהרבה מהרע, אבל האדמה היא מקום שבו מותר לרע לצבור השפעה, באופן שברבדים הרמים יותר של הקיום הוא בלתי אפשרי בתכלית. העובדה שהרע יכול לצאת מדי פעם כשידו על העליונה ידועה לבורא, והוא מאפשר זאת כתוצאה הכרחית של מתנת הרצון החופשי, שיצורים כמונו קבלו. חלקיקי רוע קטנים מפוזרים בכל היקום, אבל סכום כל חלקיו של הרוע הזה הוא גרגר חול בחוף ים עצום ממדים, בהשוואה לטוב, לשפע, לתקווה ולאהבה ללא תנאי, שהיקום שטוף בהם במלוא מובן המילה." (מתוך: הוכחה לגן עדן, עמ' 102)
סופם של שקרים להתבטל ולקרוס. יעקב פגש בבנו, יוסף עלה לגדולה, תמר נצלה משריפה ומזרעה בא לעולם דוד המלך. האמת/הטוב יגבר וינצח!
(וישב תשפ"א)