בבית (המדרש) ובשדה

במשך שנים היו דמויותיהם של אבות האומה, דגם לשילוב בין חיי הרוח והמעשה. הרי"ד סולוביצ'יק הדגיש את היותו של יעקב אבינו "איש תם יושב אוהלים", שלפי חז"ל לא מש מבית המדרש של שֵם ועבר י"ד שנה, אך בה בעת, גם איש ה"יוצא לשדה", נאבק בשדה החיים עם לבן הארמי בחיי המסחר והמעשה ויכול לו. כמוהו, יוסף, "בעל החלומות", אחת הדמויות המקראיות הבודדות שזכו – בפי חכמים – לתואר "צדיק". לצד יכולתו לבוא בסוד שמים ("הלא לא-לוהים פתרונים"), התנהל עם פרעה ועבדיו ויכול להם, היה למשנה למלך מצרים וניהל את המעצמה האדירה ביד רמה.

בתולדות עם ישראל היו לא מעט חכמי תורה שנמנעו מלעשות תורתם קרדום לחפור בו, ולמחייתם עסקו במלאכה ומסחר, וראו ברכה בעמלם. בדורות אחרונים, נתעמעם מעט זוהרם, וקיימת חלוקה דיכוטומית די ברורה: אשר לתורה – לתורה, ואשר למעשה – למעשה.

אחד מיוצאי הדופן הבולטים לכך בשדה המשפט העברי הרב פרופ' אהרן נמדר, שסיפור חייו עשוי לפרנס סרט מרתק. כבן לקהילת אנוסי משהד שבאיראן, עלה עם בני משפחתו לאחר קום המדינה, והתגורר במעברת בית ליד. לימים, נמנו בני המשפחה עם מקימי המושב בית נחמיה. בהתקפת פדאיון מדממת נרצחה אמו, ואילו אביו, אחותו והוא נפצעו קשה. בעקבות כך, פוזרו ילדי המשפחה בין מוסדות שונים. אהרן לא איבד תקווה. להיפך. לאחר ש'קפץ', בזכות כישוריו, על כמה כיתות (במוסדות "נווה מיכאל" ו"אחוזת שרה"), סיים את הבגרות בישיבת נחלים, למד שנתיים בישיבת הנגב והספיק טרם גיוסו לקבל 'סמיכה' מהרב עובדיה יוסף. לאחר שירותו כקצין, סיים את לימודי המשפטים, תחום שבו הוא עוסק עד היום. לימים, כתב עבודת דוקטור בתחום המיסים בביה"ס למשפטים בהרווארד, ולימים פרסם  ספרים הרבה, שזכו למהדורות רבות, והיו לספרי יסוד קלאסיים בנושאי מסים, מקרקעין, תכנון ובניה והפקעת מקרקעין.

לצד כל אלה לא שכח את המשפט העברי, שאל מחקרו נמשך בעבותות אהבה באמצעות מורו ורבו פרופ' מנחם אלון ע"ה, שבהדרכתו כתב את עבודת הגמר שלו לתואר שני. בשנים האחרונות החל מוציא לאור את פרי מחקריו בשדה המשפט העברי המחברים "שמים וארץ", ויוצקים את יינו הישן והטוב של המשפט העברי לקנקנו המתחדש של מקצוע המשפט בימינו ולימינו.

לפני כשנתיים הוציא לאור חיבור גדול על "שיטת המשפט של ההלכה", שדן במבנה הכללי של המשפט העברי, ובימים אלה הופיע הכרך השני, "שיטת הפסיקה של ההלכה", שמתמקד בסוגיות יסוד כגון הסמכות לפסוק, דרכי הפרשנות של המשפט העברי, הליכי שפיטה, "עקרונות על", כללי פסיקה והכרעת הדין.

עיון בספר עשוי ללמד עד כמה המשפט העברי רלוונטי גם בזמן הזה. הפרטים משתנים מסוגיה לסוגיה, ולא אחת קיים שוני בנקודת המבט של המשפט העברי לעומת המשפט בן ימינו, אך עקרונות היסוד בעינם עומדים ויפים גם בימינו ולימינו. דרכי פרשנות – פורמליסטית וערכית, לשונית ותכליתית; שימוש בערכי-על; גבולות הציות; אמת היסטורית ואמת "משפטית"; שקילת הראיות וקביעות עובדתיות, סופיות הדיון ושיקול דעת הלכתי ומשפטי, כל אלה אבני יסוד הן בתורת המשפט העברי. פרופ' נמדר סוקר אותן בצורה בהירה ושיטתית, בשפה ברורה ובנעימה, וקורא לנו לעשות בהן שימוש להטמעת ערכיה של "מדינה יהודית ודמוקרטית" הלכה למעשה, כאן ועכשיו.

(מקץ תשפ"א)