שלטון שמפעיל כח

שלטון שמפעיל כוח מלמד על בעיה ועל כישלון. המציאות הזו מורה כי יחסי השלטון והעם פגומים. האחריות לכך יכולה לנבוע מכיוונים רבים ומגוונים, ובעיקר משני כיוונים. ראשון בהם הוא פעולות של השלטון עצמו, שהביאו לאובדן האמון בו. בדרך כלל מדובר במצב בו העם משוכנע שהשלטון פועל למען עצמו, וששיקוליו אינם מופנים לטובת האזרחים כי אם לטובתו בלבד. איבוד האמון יכול לנבוע מחולשה שלטונית, מחוסר אומץ לב, מחוסר נכונות לשלם מחיר, ומעוד כיוונים שמטילים את האחריות על השלטון. התורה עצמה הזהירה ממצב זה, ולימדה כי אורבת למלך סכנה "רום לבבו מאחיו", ושכחת משימתו הגדולה "ולבלתי סור מן המצווה ימין ושמאל".

שני במצבים הוא התדרדרות במצבו של העם, בכך שכל אחד דואג לעצמו בלבד, מושך לכיוונו, ואינו רואה את האחרים מול עיניו. בדרך כלל זו מציאות המולידה גם פשיעה, אלימות, ותנועות כיתתיות שמסכנות את החיים המשותפים. זהו כישלון שנולד מהציבור עצמו, ומאלץ את השלטון להפעיל כוח. בדרך כלל, שתי התנועות האלה מזינות האחת את השנייה, והרפיסות השלטונית מוצאת את האלימות החברתית, ושתיהן ביחד מעצימות את המציאות הסבוכה. השאיפה צריכה להיות שהכוח לא יופעל כלל, ודי יהיה בידיעה כי יש לשלטון אפשרות להפעילו, כדי שהמדינה תתנהל בדרך ישרה.

חכמים לימדו אותנו את החשיבות של דרך זו. היא לימדו ש"שום תשים עליך מלך – שתהא אימתו עליך"; הם לימדו ש"הוו מתפללים בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה – איש את רעהו חיים בלעו". הם לימדו את הסכנה הגדולה גם במצב ההפוך – שהכוח השלטוני מעורער על ידי בעלי עניין לקעקע אותו, והמציאות ההפוכה גרועה לא פחות: שלטון שמאבד את יכולתו לממש את אחריותו כלפי החברה וכלפי שלומה וטובתה.

החבטות שסופגת היום המשטרה, חלקה בצדק וחלק עצום שלא בצדק, עלולים להביא אותנו לעברי פי פחת. המשטרה מהווה את הזרוע המממשת את השלטון, וכשכוח זה מאבד את הרתעתו – מתחוללים אסונות לכיוונים שונים. לעתים הדבר מביא לאנרכיה, לעליית הפשיעה, לסיכון של כולנו על ידי עוברי עבירה; לעתים הדבר מביא לכיוון ההפוך – להפעלת כוח גדול יותר, לטשטוש הגבול בין כוח חיוני לאלימות משטרתית אסורה לחלוטין; ולרוב מדובר בשני התהליכים גם יחד, שמזינים האחד את השני.

נוגשי העם ושוטריו בממלכת מצרים היו זרוע הפעלת הכוח של ממלכת רשע שלא הייתה לה זכות קיום, ועל כן הם נזכרים לדיראון עולם. אולם, כל עוד השלטון הוא לגיטימי, וב"ה אנו חיים במציאות כזו, אנחנו חייבים להיזהר מאיבוד תפקידה החשוב והחיוני של המשטרה, כמו גם מחיוניות הבקרה המתמדת על הפעלת הכוח שלה. לא לחינם הזהירו אותנו חז"ל מהאפשרות ההפוכה חס ושלום, וקראו לכבודה של מלכות, ואף ציוו עליה.

(שמות תשפ"א)