איך הכינו את קטורת הסמים?

בכל יום הקטירו במשכן ובמקדש את הקטורת על גבי מזבח הזהב, בבוקר ובין הערביים. בתורה נזכרו במפורש רק ארבעה מרכיבי הקטורת: "קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה" (שמות ל, לד). ממסורת חז"ל עולה שהקטורת הכילה למעשה אחד עשר סממנים (כריתות ו ע"ב). חלק ממרכיבי הקטורת מזוהים בוודאות וחלק נתונים לפרשנויות אחדות. מכל מקום, מדובר בבשמים החשובים והיקרים ביותר בעולם הקדום. התקנתם יחדיו ביחסים שונים מכונה בשם "פיטום הקטורת", מלאכה שדרשה מיומנות מקצועית גבוהה – "מעשה רוקח". בימי בית שני היו ממונים על כך משפחת אבטינס, ששמרו על מלאכתם כסוד מקצועי (ירושלמי, שקלים מט ע"א). להלן זיהוי הסממנים הנזכרים בתורה:

נטף – מכונה בלשון חז"ל בשמות: צרי, קטף ואפרסמון. מזוהה עם הצמח Commiphora gileadensis, שממנו הפיקו בושם נוזלי שנוטף לאחר פציעתו. הוא נמכר כשמן ריחני שנחשב ליקר ביותר בעולם בשלהי בית שני. גדל בנאות המדבר: ביריחו ובעין גדי. לאחר כאלף וחמש שנה שנעלם מארצנו הושב בשנים האחרונות לא"י.
שחלת – מכונה בלשון חז"ל בשם "צפורן". לפי מסורות קדומות מדובר במכסה הקרני (operculum) של מיני חלזונות מסוימים, שנראים כטפרים. הם מכילים חומרים ארומטיים, אולם לצורך ניקוי שיירי הבשר של הקונכייה ניקו אותה באמצעות חומר ניקוי שנקרא "בורית כרשינה". סממן זה נקרא במקורות הקדומים בשם "צפורני הבושם" ובשימוש עד היום בחברות מסורתיות.
חלבנה – מזוהה עם שרף המופק מצמח כֶּלֶך החלבנה (Ferula galbaniflua) הגדל באזור איראן. מהצמח מפיקים שרף לבן חלבי, שעם התקשותו הוא מקבל גוון צהוב או ירקרק.
לבונה – מזוהה בוודאות עם העצים מהסוג oswellia sp., הודות לשימוש פעיל ורציף המתקיים בה עד היום בחברות מסורתיות רבות. השרף הלבן המופק מהעץ נקרש לגרגרים בגוון צהבהב. הלבונה יובאה עם הזהב בדרכי המסחר משבא (ישעיה ס, ו; ירמיה ו, כ). עצי הלבונה המכונים בערבית בשם "לבאן" גדלים היום בעומאן ובמזרח אפריקה.

פירוש המילה "קטורת" נגזר מהשורש קט"ר – העשן העולה משריפת הסממנים על גבי הגחלים הלוחשות. קטר בארמית הוא גם לשון "קשר" וחיבור. סגולתה של הקטורת לחבר בין שמים לארץ, בין חומר לרוח, בין קודש לחול ובין בני אדם. זה ההסבר למקומה של שרף החלבנה בקטורת, שריחו אינו נעים, אך יחד עם שאר מרכיבי הקטורת הוא דוקא מטייב את הריח. זה היסוד למאמר חז"ל: "כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית, שהרי חלבנה ריחה רע, ומנאה הכתוב עם סממני קטרת" (כריתות ו ע"ב).

(כי תשא תשפ"א)