קריאת תיאור הקמת המשכן ותרומת חומרי הגלם להכנת כליו, הזכירה לי במידה רבה, את ייסוד משכנו של זוג צעיר ותהליך התפתחות התא הזוגי לכדי משפחה.
מבנה ארעי מצפה, על פי רוב, לזוג טרי שזה עתה נישא. "עירומו" ומיקומו, אינם מרתיעים אותו ובדעתו למלא אותו באהבה ולהפוך אותו ביחד ל"בית".
שלבי הבניה:
א. שלב ההצטיידות: בני משפחות המוצא, נרתמים למשימה ומנדבים מכל טוּב: "וַיָּבֹאוּ כָּל אִישׁ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אֹתוֹ… כֹּל נְדִיב לֵב הֵבִיאוּ חָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְכוּמָז כָּל כְּלִי זָהָב וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר הֵנִיף תְּנוּפַת זָהָב לַה'…" (שמות ל"ה, כ"א- כ"ב). נדיבות זו, בכלים וכן בעצות של ההורים, מציפה לעיתים ומחייבת ריסון אסרטיבי מצד הזוג, כפי שקרה במשכּן: "וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַרְבִּים הָעָם לְהָבִיא מִדֵּי הָעֲבֹדָה לַמְּלָאכָה… וַיְצַו מֹשֶׁה וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה לֵאמֹר אִישׁ וְאִשָּׁה אַל יַעֲשׂוּ עוֹד מְלָאכָה לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ וַיִּכָּלֵא הָעָם מֵהָבִיא" (ל"ו, ה'- ו')
ב. שלב העיזבון והחזון: החפצים שנאספו, מייצרים בבית הקטן עומס ומידה של אי-סדר. כעת על הזוג למיינם ולברור מתוכם את העיזבונות הגשמיים והרוחניים שייקחו כל אחד מבית הוריו, ואשר ישמשו יסודות וחומרי גלם לחזונם וליצירתם החדשה, המשותפת ("יעזוב" מלשון עיזבון (ירושה), כך ציטט הרב ישראל מאיר לאו את פירוש חותנו, הרב יצחק ידידיה פרנקל, לפסוק מבראשית: "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ…).
ג. שלב העשייה והמימוש: בשלב זה יוצקים ומרקעים, משבצים ובעיקר עושים, בונים יחד את הבית מבחינה פיסית ורוחנית-ערכית, גם ברובד הזוגי וגם לאור הולדת הצאצאים ובהתאם לצרכיהם. אוכלוסיית הבית ותכניו משולים לכלֵי קודש, והם תובעים "מעשה חושב".
ד. שלב ההעמדה ומערכות היחסים: מערכות יחסים נרקמות ומשתנות בין בני הזוג וכלל בני המשפחה לאורך השנים. בבניית בית ואחזקתו נדרש ייצור של מרחב אישי ו"הצבת" כל פרט במקומו הראוי, כך שבנוכחותו יקרין וישפר את רעהו.
ה. שלב כבוד ה' והענן: שלב זה שזור בבניית הבית מתחילתו. הקמת משפחה בישראל היא לכבוד ה', ותכליתה ניהול חיים ערכִּיים ומוסריים, תוך תודעה מתמדת של מסע וחתירה מאומצת לפיתוחו ולבִניינוֹ עדי עד.
(ויקהל פקודי תשפ"א)