מה עניין החלב אצל הר סיני?

חג השבועות מציין את נתינת התורה. בתורה נאמר "בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים, ביום הזה באו מדבר סיני" (שמות י"ט), ואמרו חכמינו "ביום הזה" – בראש חודש. שבאחד לחודש סיון חנו במדבר סיני, מוכנים לקבלת התורה. שבועות הוא המועד היחיד שתאריכו אינו מצוין בתורה ולפי האמור בתורה הוא חל ביום החמישים לתחילת ספירת העומר. על פי חז"ל, ספירת העומר מתחילה למחרת יום טוב הראשון של פסח. לפי המסורת ביום זה ניתנה התורה ועל כן נקרא גם בשם "חג מתן תורה" (יומא דף ד' ע"ב), מתן תורה", הוא נושא ראשון הנטוע ומושרש בתודעתם של מקיימי המצוות ויש לו ביטוי בהלכות החג ומנהגיו.

מוצרי החלב מכילים שומנים, סוכרים וחלבונים, כאשר הרכב מוצר החלב משתנה ממוצר למוצר. כמו כן, ניתן למצוא שני סוגי חלבונים המאפיינים את מוצרי החלב, חלבון מי הגבינה והקזאין. הסוכר שמצוי במוצרי החלב נקרא לקטוז והוא עובר פירוק על ידיי אנזים הלקטאז אשר מצוי במעי הדק.

מנהג ישראל, לאכול בחג השבועות מאכלי חלב, הרבה טעמים נאמרו בדבר. הטעמים המפורסמים יותר למנהג הם, א. חג השבועות הוא חג מתן תורה, וכיוון שהתורה נמשלה לחלב, שנאמר, "דבש וחלב תחת לשונך" (שיר השירים, ד, יא), נוהגים באכילת מאכלי חלב (כל בו סי' נ"ב, הובא במ"ב ס"ק י"א). ב. בשבועות ניתנה התורה, ובמתן תורה הוזהרו בני ישראל על כל התורה, איסור נבלה ומצוות השחיטה, דיני הכשר הבשר וכד', וכיוון שלא יכלו באותו יום להכין את כל הדרוש לאכילת מאכלי בשר, בעקבות דיני ההכשר החדשים שקיבלו, הוכרחו לאכול מאכלי חלב (ספר המטעמים, שבועות, אות פ"ח, מ"ב ס"ק י"ב). ג. בפסוקי קרבנות החג נאמר: "וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבעתיכם וגו'" (במדבר, כ"ח, כ"ו-ל"א)  – ראשי התיבות של "חדשה לה' בשבועותיכם" הם חלב, והרי רמז לאכילת מאכלי חלב בחג זה (ערוך השולחן, תצ"ד, ה', קיצור שולחן ערוך, ק"ג, ו'). מבחינה סמלית, כשם שהחלב הוא מזון קיומי לתינוק, כך התורה היא מזון רוחני קיומי לכל אדם. מעניינת העובדה שבתלמוד מובא שתיכף כשקבלו את התורה נעשו תשושי כוח לפי שהתורה מתשת כוחו של האדם על כן אכלו מאכלי חלב לרפואה שהוא מאכל תינוקות (סנהדרין כ"ו ע"ב) .

מרכיבים נוספים שניתן למצוא במוצרי חלב הם מינרלים רבים והנפוץ ביותר הוא הסידן. לסידן תפקיד מבני בעצם ובשן. במחקרים רבים נחקר הקשר בין צריכת סידן כתוסף או דרך מוצרי חלב על צפיפות העצם. פרט להשפעה על צפיפות העצם, לסידן תפקידים רבים כגון כיווץ והרפיית כלי דם, הולכה עצבית והפרשה מבלוטות, השפעה על קרישת הדם וקצב הלב.

ר' מאיר מדזי'קוב בעל "אמרי נועם", אומר, התורה משולה לחלב כי החלב הוא המזון היחידי שאפשר להתקיים עליו בלבד (ראו תינוקות שנולדים), אם אדם אוכל רק לחם, יוותר צמא, ואם ישתה רק מים יישאר רעב. החלב מספק גם את הרעב וגם את הצמא של האדם. כך התורה היא תזונתו הרוחנית של האדם, מספקת גם את הצמא וגם את הרעב הרוחני של האדם. אכילת מאכלי חלב בסעודות חג השבועות מלווה דיון הלכתי, מצווה לשמוח ביום טוב, ואין שמחה אלא בבשר וביין "חייב אדם להיות שמח וטוב לב במועד, הוא ואשתו ובניו וכל הנלווים אליו…אוכלים בשר ושותים יין, שאין שמחה אלא בבשר, ואין שמחה אלא ביין" (רמב"ם הל' יו"ט פר' ו' הל' י"ז-י"ח), ואף בזמן הזה שאין מקדש ואין קרבנות דין זה נוהג (ביאור הלכה סוף סי' תקכ"ט), כך פוסק הרב עובדיה יוסף שדעת רוב האחרונים שאף בזמן הזה יש מצווה מהתורה לקיים שמחת החג באכילת בשר (שו"ת יחווה דעת ח"ו סי' ל"ג). אם כך המנהג לאכול מאכלי חלב במקום מאכלי בשר, עומד בסתירה למצוות שמחת יו"ט, וכיצד ניתן לקיימו? הרמ"א כותב כיצד לקיים מנהג זה "…אוכלים מאכל חלב ואחר כך מאכל בשר.." (או"ח סוף סי' תצ"ד), יוצא מדבריו  שאין המנהג לאכול מאכלי חלב בא במקום מאכלי בשר, אלא כתוספת לאכילת הבשר באותה ארוחה. רבים ערערו על מנהג זה שהרי הוא עומד בסתירה לנפסק להלכה בהלכות בשר וחלב שאין לאכול ישירות בשר אחרי חלב , ועל אף שמחמירים בשהיית בשר אחרי גבינה (בסעודה אחרת) רק בגבינה ישנה בת שישה חודשים או בגבינה מתולעת (רמ"א יו"ד סי' פ"ט סעי' ב' ובט"ז שם ס"ק ד') אך באותה ארוחה ראוי להיזהר (אגרות משה או"ח, ח"א, סי' ק"ס). על פי דברים הללו יש מי שכתבו להימנע מאכילת מאכלי חלב בשבועות (תורת חיים). לדעת הרב עובדיה יוסף המנהג העדיף לאכול מאכלי חלב בסעודת הלילה, לקנח ולהדיח את הפה (ללא ברכה), ולאכול מיד לאחר מכן מאכלי בשר (שו"ת יחווה דעת, ח"ג סי' נ"ח, ילקוט יוסף על המועדים).

(במדבר תשפ"א)