לקבל גם את מה שלא ברור

פרה אדומה – מה העניין?

"עלינו להיות צנועים מספיק כדי להבין ולקבל שיש משהו שנקרא מסתורין" (פאולו קואלו).

אפר של פרה אדומה מעורבב במים? שמישהו יסביר לי את הסיבה… שיעור באמונה. רוב המצוות שניתנו לנו הן הגיוניות מכל היבט אפשרי: בריאותי/ חברתי/ כלכלי/ רוחני. אבל יש מצוות לא ברורות לחלוטין מצד השכל הישר ונראה שהן על גבול המיסטי. זה בדיוק ההבדל בין מצוות שכליות (המתקבלות על הדעת), לבין מצוות שמעיות (הנקראות גם חוקות). בחוקות אתה נדרש לאמונה צרופה ולביטחון מלא בבורא עולם, לקיים את המצווה גם מבלי יכולת להבינה. כזו היא מצוות פרה אדומה. זוהי חוקה והיא החוקה הסתומה ביותר בתורה.

***

האדם במחשבתו ובמעשיו יוצר את הטומאה או את הקדושה. הוא קובע את איכות חייו במוסריותו או באי מוסריותו. בהתייחסותו האישית לעולם, לזולת ולבורא. בציות לחוקי הבורא או במרידה בו, הוא הופך את העולם לטוב או לרע, למשמעותי או לחסר משמעות. אין המת מטמא מעצמיותו ואין סגולת המים לטהר. האדם המציית למצווה הוא המעניק לה את הסגולה הזאת. רק באמונה האלוקית מתאחדים ההפכים הללו. מי שמכיר רק במציאות חומרית, מסתבך עם הניגודים הקיימים בעולם.

תורת החסידות מסבירה כי התורה משאירה חלק מהמצוות סתומות ולא מבוארות, כדי להזכיר לנו את הפער המובנה בין היגיון האדם המוגבל להיגיון האלוקי האינסופי. אנחנו קובעים את איכות חיינו, בגילוי אחריות ומעורבות חברתית. אנחנו נהפוך את חיינו למשמעותיים על ידי שנעשה את הבחירות הנכונות וננהג באחריות. אין לאן לברוח. זהו צו השעה.

לפני כשנה וחצי נתקלנו בקורונה – מחלה מסתורית שנחתה עלינו ואילצה אותנו לציית לחוקים. חלקם הגיוניים, כמו המצוות השכליות, אך חלקם נראים הזויים או לא מתאימים לנו, כמו המצוות השמעיות, החוקות. אבל האחריות מוטלת עלינו לשתף פעולה גם עם חוקים שלא ברורים לנו. בריאות איתנה לכולנו.

(חוקת תשפ"א)