דברים שרואים משם רואים היטב מכאן

 

"למרות המצוקה והסכנה היה על אהרן לעמוד איתן ולנסות לסכל את המזימה בכל כוחו"

בשבוע שעבר נדחה 'ריקוד הדגלים' שהיה אמור להתקיים בירושלים בירתנו, בשל 'איומים בטחוניים' – איומי החמאס לפתוח באש ובמהומות. ביום שלישי השבוע התקיים 'ריקוד הדגלים' בצל השיח האם נכון לקיימו ולהסתכן בירי טילים או שיש לבטלו כדי לשמור על השקט. מאז ההתנתקות והשתלטות החמאס על עזה, החמאס התעצם והפך מארגון קטן ושולי לגורם אסטרטגי אזורי שיוצר מאזן אימה מול מדינת ישראל.

כבר לפני ההתנתקות הכתובת היתה על הקיר. אולם מחולל ההתנתקות, אריאל שרון, ותומכיה, התכחשו וסרבו בתוקף לקרוא אותה. היום אנו משלמים את המחיר! ההתנתקות הובלה ע"י מי שתמך, יזם והוביל, במשך שנים את יישוב שטחי יהודה, שומרון וחבל עזה. התוכנית היתה מהלך הונאה שלו לבוחריו. מי שהתנגד לה והבטיח בבחירות ש'דין נצרים כדין תל אביב', הוביל אותה במלא העוצמה, ותירץ את הפרת הבטחתו באמירה ש"מה שרואים משם לא רואים מכאן"! (ראה ספרו של פרופ' אריה אלדד "דברים שרואים מכאן" דוגמאות נוספות של ראשי הממשלה מהימין שהתכחשו להבטחותיהם לאחר עלייתם לשלטון).

גם אז ובמיוחד היום לאחר מבצעי: 'גשמי קיץ' (שנה אחרי ההתנתקות כתגובה על הריגת שני חיילים וחטיפת גלעד שליט), עופרת יצוקה', 'עמוד ענן', 'צוק איתן' 'חגורה שחורה', ו'שומר החומות', (רשימה חלקית) כשהתוצאות של המהלך ניכרות במבחן השנים, ברור לכל מי שמוכן להודות על האמת, שאין שוני בין מה 'שראינו משם' – לפני ההתנתקות, לבין מה שאנו 'רואים' אחריה. ודווקא מי ש'ראה משם' ראה תמונה מעוותת.

בבואנו ללמוד ממעשי גדולי האומה הק' שבפרשתנו, עלינו להזכיר לעצמנו ש: "אם ראשונים בני מלאכים אנו בני אנשים, ואם ראשונים בני אנשים אנו כחמורים". (שבת קיב ב). ובכל זאת תורה היא וללמוד אנו צריכים!

משבר מי מריבה גרם לאי כניסתו של משה לארץ ישראל: "יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ" (במדבר כ יב). מה היה החטא שמכונה כ'חוסר אמונה'? "אמר משה בליבו: אוי לי שמא לא יוציא זה הסלע מים ונמצאתי מתבייש בפניהם, מה עשה? תפש המקל בידו וכו' והניחו על הסלע  והתחיל מדבר עם ישראל, והכה את הסלע" (מדרש הגדול כאן). הקב"ה מצווה עליו לדבר אל הסלע. משה שנמצא 'בשטח', בשעת מעשה חש את חוסר האמון של העם וחושש 'שמא לא יוציא זה הסלע מים'! ואז המצב רק יחמיר, ולכן הוא נוקט בדרך שהוכחה כמוצלחת בעבר, ההכאה בסלע. סוג של 'דברים שרואים מכאן', עד כמה שניתן לומר כך על נביא ד' משה רבנו. הכתוב מייחס לכך 'חוסר אמונה' – "ואתה אין סופך להאמין, שנאמר: 'יען אשר לא האמנתם בי להקדישני'" (שבת צז א). בנקודת הזמן הזו היה צורך להשיב לעם את הביטחון ואת האמון על ידי נס עוצמתי בדיבור אל הסלע ולא בהכאתו.

מקרה דומה בחטא העגל. משה יורד מן ההר ורואה את התמונה הנוראית של העם בשפל המדרגה. הוא פונה אל אהרון בתמיהה ביקורתית מדוע הסכים להיות שותף לכשל הנורא הזה: "מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדולה" (שמות לב כא). אהרון טען, להגנתו, שנאלץ לשתף פעולה עם מובילי הדרישה האלימה לעשות את העגל, שחיסלו כל מי שעמד בדרכם, וניסה למנוע זאת:  "ויאמר אהרן אל יחר אף אדני אתה ידעת את העם כי ברע הוא" (שם פס' כב). מנקודת מבטו בהיותו 'בשטח', בשעת מעשה, כשהוא חש מקרוב את הלך הרוחות הציבורי, לא הייתה לו ברירה אלא לשתף פעולה משום שכל אפשרות אחרת הייתה עלולה להיות גרועה יותר. סוג של 'דברים שרואים מכאן' בשעת מעשה לא ניתן לראות כעת, לאחר מעשה, 'משם', עד כמה שניתן לומר כך על נביא ד' אהרון הכהן. משה אינו מקבל זאת. הדברים נראים היטב גם 'משם' ולמרות המצוקה והסכנה היה עליו לעמוד איתן ולנסות לסכל את המזימה בכל כוחו (דברים ט כ).

פעמים רבות: דברים שרואים משם רואים היטב מכאן.

(חוקת תשפ"א)