אנו נמצאים בעיצומם של ימי 'בין המצרים', האבלות על חורבן המקדש והארץ, והיציאה לגלות. אנו זוכים לציין את תשעת הימים בדור של גאולה, שיבה לא"י ושל עצמאות וריבונות. מצד אחד אנו מודים על הנס הגדול והזכות לה זכינו, ומצד שני אנו עדיין בעיצומו של תהליך הגאולה המתקדם קמעה קמעה, וטרם הגענו 'אל המנוחה ואל הנחלה'.
ה'נקודה' המרכזית סביבה סובבים נושאים רבים בחיינו הפרטיים והציבוריים היא 'ארץ ישראל': "בכל תקופה ותקופה ישנה 'נקודה' מיוחדת שדרך ה'נקודה' ההיא מאיר כל הטוב, ומתוכה מתנוצצים כל קיומי התורה והמצוות שבתקופה ההיא, שיודעים הם שאם יעכבו בעד הפרחתה של הנקודה ההיא ימנעו בזה כל השפעת האורה והקדושה שבאה דרך הצינור הלזה… וב'עקבתא דמשיחא' ה'נקודה העיקרית' היא ארץ ישראל! וממנה נובע הכל. ומבלעדי ההתאחזות בה אין שום השפעה של קדושה בעולם. ואין פלא אם כל העמים רוצים לעכב בעד ביאתם של ישראל בארץ הקודש והתקשרותם בה. וכל כובד ההתנגדות שלהם היא בעיקר על ה'נקודה' הזאת" (הרב חרל"פ מי מרום קצ"ו).
לאורך הדורות א"י וירושלים היו משאת נפש האומה, תקוותה ותפילותיה. עליהם ניטש המאבק בין האומות ובין עם ישראל. חבל ארץ קטנטן, ביחס לארצות העולם, שואב את תשומת ליבו של העולם כולו. המתרחש בה פותח מהדורות בכל העולם.
גם בזירה הפנימית, אם נערוך רשימה חלקית של האירועים הבולטים בשבוע שחלף, נמצא את הקשר הישיר שלהם לא"י: השבוע התחיל בהסכם בין מתיישבי אביתר והממשלה. פשרה שמגדילה את הסיכוי שברבות הימים הישוב הזה, שנמצא במיקום אסטרטגי, יהפוך לישוב קבע פורח ומשגשג, בדומה לשלושים ושלוש אחיו הפרוסים ברחבי השומרון.
בשבוע זה המאבק על הארץ הגיע לשיא חדש. פורעים מחבלים ניסו להצית יער על יושביו, אב ובניו, שביקשו לטייל ולנפוש ביער במבואות ירושלים, כפי שלכל אזרח מתאפשר בארצו הריבונית. כחלק מהמלחמה שלהם על הארץ ביקשו המחבלים לפגוע בחופש הטיול והתנועה של אזרחי ישראל בארצם הריבונית.
בתחילת השבוע נפטר מדום לב במהלך אימון גופני אל"מ, שרון אייסמן ז"ל, מח"ט הנח"ל, קצין מוכשר וערכי. מדינה שלימה ליוותה אותו בדרכו האחרונה, בלב שבור, ובהוקרת תודה על פועלו למענה והזכירה לעצמה את המחיר שמשלמים מיטב בניה בגופם, תוך שהם מקדישים את חייהם לשמירה על הארץ ובטחון המדינה, כדי לאפשר את המשך בניינה ושגשוגה.
ולאחר מכן הסאגה הלילית סביב ההצבעה על הארכת חוק 'איחוד משפחות' שנועד למנוע את המזימה לשנות את המאזן הדמוגרפי בארץ ישראל, ולא לאפשר לממש בצורה סמויה את 'זכות השיבה'.
הצמד של פרשיות 'מטות ומסעי' עוסקות במספר נושאים חשובים הקשורים לירושת א"י וישובה. הן עוסקות בהכנות לכניסה לארץ, בבקשה של בני גד ובני ראובן להתנחל בעבר הירדן המזרחי, וההתחייבות שלהם ל'עבור חלוצים' בראש מחנה המלחמה לכיבוש הארץ ועבר הירדן המערבי. (פרק לב). הן עוסקות בציווי התובעני לרשת את הארץ ובמחירים שעלולים לשלם אם יתרשלו במשימה והן עוסקות גם בחלוקת הארץ לנחלות לפי השבטים (פרק לג פס' נ-נו). הן מפרטות את גבולות הארץ המובטחת (פרק לד פס' א-יב), ואת רשימת הנשיאים שנועדו להנהיג את העם במהלך ירושת הארץ וחלוקתה (שם פס' יג – כט). וגם בהקדשת ערי הלויים וערי המקלט בארץ ישראל כדי למנוע שפיכות דמים ש'תחניף את הארץ' (פרק לה). את צמד הפרשיות חותמת ההסדרה של ירושת הנחלות בארץ ישראל, בהקשר של בנות צלפחד ובני שבטן. (פרק לו).
בסיום קריאתן – נעמוד על רגלנו (בני עדות אשכנז, הספרדים אומרים 'חזק וברוך!' על כל עולה) ונכריז: "חזק חזק ונתחזק"! 'חזק' על סיום הספר ו'נתחזק' על המשך לימוד התורה. ואז תעלה במחשבתנו הקריאה של יואב שר צבאו של דוד המלך במלחמתו עם בני עמון: "חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלקינו וד' יעשה הטוב בעיניו" (שמואל ב י יב).
(מטות מסעי תשפ"א)