האם יש דבר שמשה לא יכול לעשות?

האחריות הכבדה המוטלת על הדיין הופכת את בעלי הדין לעדיפים בהיררכיה

לאחר פתיחת נאומו של משה, הוא מתייחס למינוי השופטים והדיינים, ולכורח למנות אותם, שכן "לא אוכל לבדי שאת אתכם". שואל המדרש (ספרי דברים ט): "איפשר שלא היה משה יכול לדון את ישראל? אדם שהוציאם ממצרים, וקרע להם את הים, והוריד להם את המן, והגיז להם את השליו, ועשה להם נסים וגבורות, ולא היה יכול לדונם?!"

למה מתכוון משה כשהוא אומר שאינו יכול? האם מדובר על כוח פיזי? יכולות רוחניות? או שמא סגולות אינטלקטואליות ומזג שיפוטי?

תשובת המדרש שונה, והיא מתייחסת לאחריות הכבדה המוטלת על השופט: "אלא כך אמר להם 'ה' א-להיכם הרבה אתכם – על גבי דייניכם'" וכפי שמסביר רש"י, המביא את המדרש על פסוק זה: "ה' א-להיכם הרבה אתכם, הגדיל והרים אתכם על דייניכם. נטל את העונש מכם ונתנו על הדיינין".

לכאורה מעמד הדיין הוא רם ונישא מעל בעלי הדין. והנה, אומר לנו המדרש- לא כך הוא. שכן האחריות הכבדה המוטלת עליו הופכת את בעלי הדין לעדיפים בהיררכיה. המדרש ממשיך ומביא כדוגמה את שלמה, שהתפלל תפילה מיוחדת על הצלחתו כשופט:

"וכן שלמה אומר: 'ונתת לעבדך לב שמע לשפוט את עמך', איפשר שלא היה שלמה יכול לדון את ישראל?! אדם שנאמר בו 'וה' נתן חכמה לשלמה', ואומר 'ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים ויחכם מכל האדם…', ולא היה יכול לדונם? אלא כך אמר להם: איני כשאר כל הדיינים. מלך בשר ודם יושב על בימה שלו. דן להריגה, לחניקה, לשריפה ולסקילה, ואין בכך כלום. ואם חייב ליטול סלע, נוטל שנים, שנים נוטל שלשה, דינר נוטל מנה. איני כן, אלא אם חייבתי ממון – נפשות אני נתבע. וכן הוא אומר (משלי כב) 'אל תגזל דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער כי ה' יריב ריבם וקבע את קובעיהם נפש'".

הדוגמה של שלמה מבארת את חששו של משה, ואת המצופה מדיין בישראל: הוא עצמו בעל דין בפני הקב"ה. אם יטעה בדינו – ייתן את הדין בבית דין של מעלה. ה' הוא שיריב את ריבם של עשוקים במשפט, וידון את מי שדנו אותם שלא כהוגן. בהמשך המדרש (שם, יג) עולה גם דרישה מן הדיינים להוכיח ולהזהיר מראש את העם. בשביל אחריות כזו לא מספיקה חכמה, בשבילה מבקש שלמה "לב שומע". בגללה אומר משה "לא אוכל לבדי שאת אתכם", ובשלה הוא מבקש מי שיחלקו איתו בכובד האחריות.

(דברים תשפ"א)