האחראים לחתונות בציבור הדתי לאומי

מאגר סודי של רווקים ורווקות מהמגזר הדתי לאומי מגדיל את עצמו ויוצר עוד ועוד שידוכים – שאף מובילים לחתונות ב"ה. במיזם 'שגרירים בלב', במקום שהרווקים יסננו תמונות, ה'שגרירים' הם אלו שמחפשים התאמה עבור חבריהם הקרובים, ונראה שזה עובד

לפני 8 שנים, האתגר להקמת בית נאמן בישראל החל להעסיק את דוד שמעוני (29), שהיה אז סטודנט במרכז האקדמי לב. "החברים שלי ללימודים היו אנשים איכותיים ומוצלחים, בוגרי ישיבות טובות", הוא מספר. "ערב אחד, במעונות, בשיחה בין החבר'ה חבריי סיפרו שאין להם הצעות לשידוכים. הדרך המועדפת להכיר בנות ולצאת לדייטים היא כמובן דרך חברים, אבל אם חברים לא מציעים, אין להם דרך אחרת להכיר.

"בצעירותי הייתי רכז בבני עקיבא והכרתי כמה בנות. החלטתי לנסות לעזור ולשדך בין חברים משותפים. פניתי לאותן בנות ובדקתי אם יש להן חברות רווקות שמעוניינות להכיר בנים רווקים למטרת קשר. ההיענות היתה גבוהה. עשיתי שידוך ראשון ולהפתעתי, לאחר חודשיים של קשר, הזוג ששידכתי התארס. החלטתי שיהיה נכון להמשיך עם זה הלאה".

אחרי ה'פיילוט' המוצלח, שמעוני אט אט גיבש רשימה של חברים שנפגשה מדי פעם כדי להעלות שמות של חברים וחברות רווקים ולדון ביניהם למי הם יכולים להתאים. חברי קבינט השידוכים כונו 'שגרירים', אליהם הצטרפו סטודנטיות מקמפוס טל לבנות במרכז האקדמי לב וכך נוצר מאגר של פנויים פנויות שמחפשים להשתדך.

בסוף השנה הראשונה כבר היו 60 שגרירים. המיזם חצה את גבולות הקמפוס והגיע לקבוצות וקהילות שונות. כל אחד מהשגרירים צירף למיזם, שהיה מבוסס אז על גוגל דוקס, את חבריו הפנויים מבית הספר, השכונה, הצבא, הלימודים וכל מסגרת שהיא, כשהקריטריון המוביל הוא שיש ביניהם קשר חברי. השגרירים שיתפו את המסמכים שלהם, מצאו זוג שנראה להם מתאים ושידכו ביניהם. הם כנראה היו טובים בזה, כי כבר בשנתיים הראשונות היו 18 חתונות של זוגות ששודכו על ידם.

 

הדרך המועדפת להכיר בנות ולצאת לדייטים בציבור הדתי היא כמובן דרך חברים, אבל אם חברים לא מציעים, אין דרך אחרת להכיר

חברה זו לא שדכנית

כששמעוני סיים את לימודיו בקמפוס לב הוא התגייס לצבא ויצא לקורס קצינים. השגרירים המשיכו בעבודתם, אך עם הזמן הפרויקט הלך ודעך. במרכז האקדמי לב שמעו על הפרויקט והחליטו לקחת אותו בשתי הידיים: למסד את המיזם ברמה התפעולית והלוגיסטית, לגייס בעלי תפקידים, להעביר הון ראשוני, להעניק לשגרירים הכשרה וליווי ובעצם להפוך אותו ל-'שגרירים בלב' פרויקט השידוכים מטעם המרכז האקדמי לב, שמטרתו לסייע לציבור הדתי-לאומי במציאת בן או בת זוג.

מאז עברו שנתיים, 651 שגרירים, 3,474 רווקים רשומים, מעל 2000 דייטים ו-49 חתונות. כרגע ממש, יוצאים 82 זוגות מהמאגר של שגרירים בלב.

"הפרויקט הזה מבוסס על חברים שדואגים לך ומלווים אותך – וזה מאוד שונה משדכנים ששופטים את הרווקים ומתעצבנים עליהם לפעמים", מתארת ורד ורד אביצור, רכזת השגרירים של "שגרירים בלב". "כל שגריר מכניס למערכת את החברים שלו, מדבר איתם ומלווה אותם בדרך לחתונה בלי שיפוטיות, נותן להם תקווה ומוטיבציה להמשיך ואם צריך גם ממליץ על אימון אישי, סדנא או מטפל, שיש ב'שגרירים בלב' באופן מסובסד. אלו חברות שלי, אני דואגת להן, אני יודעת מה האיכויות שלהן ומה הן מחפשות. אני יכולה לקבל בשבוע 20 פניות בשביל חברה – אבל אני אציע לה רק את ההצעה שהכי מתאימה עבורה".

קצת כמו אצל המומחים של 'חתונה ממבט ראשון', השגרירים, בעקבות ההכרות החברית והמוקדמת שלהם עם הרווקים, מנסים ליצור את המאטצ' המושלם. הנתונים שמזינים השגרירים על כל אחד מהרווקים מאוגדים באתר אינטרנט שבו מערכת חכמה שלפי סינון מראה לכל שגריר/ה מי מהרווקים יכול להתאים לחבריו.

צעירים וצעירות דתיים רבים נמנעים מלהירשם לאתרי היכרויות מחוסר נעימות או מחשש מחשיפה. מאגר המידע הממוחשב של הרווקים חשוף אך ורק לשגרירים, המחויבים לדיסקרטיות גבוהה. "העניין של הדיסקרטיות חשוב לנו מאוד", מצהירה ורד. "לשגריר אסור לספר על מישהו שהוא ראה שם. יש לנו מערכות שבודקות שהשגרירים שומרים על הסודיות כל הזמן. זה אתר עם המון אבטחה שסגור רק לשגרירים. בשבוע שעבר הוצאנו שגרירה שהמערכת אותתה לנו שמישהו נכנס דרכה, היא נתנה למישהו את השם והסיסמא שלה. הכבוד של המשודכים והדיסקרטיות במקום הראשון מבחינתנו".

לפי הנתונים שהכניסו, המערכת מציעה לשגרירים התאמות. אם שגריר או שגרירה רואים הצעה שמתאימה לחבר/ה שלהם, הם פונים לשגריר/ה של אותו/ה רווק/ה, וכששני השגרירים חושבים, מתוך היכרות עמוקה עם המשודכים, שזה מתאים – מציעים לרווקים את השידוך.

"בדרך כלל נציע קודם לבחורה, ככה היא יודעת שחושבים עליה", אומרת ורד, ומפרטת: "אנחנו חושבים שזה שהבנים מקבלים כל כך הרבה הצעות זה לא לטובתם, הם מרגישים שהשליטה אצלם. הבנות לא מקבלות הצעות כי הרבה פעמים הבנים אומרים 'לא' או שיש להם הצעות נוספות. כשאני אומרת לבחור שהבחורה נתנה תשובה חיובית הוא מסתכל על זה אחרת, לדעתי זה עושה משהו טוב לשני הצדדים".

אנחנו חושבים שזה שהבנים מקבלים כל כך הרבה הצעות זה לא לטובתם, הם מרגישים שהשליטה אצלם 

 

המוטיבציה לשדך

מי יכול להיות שגריר?

"מי שיש לו זמן ומוטיבציה לדאוג לחברים שלו", משיבה ורד. "השגריר ממלא טופס שבעיקר קשור לסודיות ודיסקרטיות ועובר ריאיון אישי. חוץ מזה, כדי להיכנס למאגר הוא צריך שיהיו לו לפחות 3 חברים שהוא דואג להם. חשוב לנו מאוד שהמאגר יהיה איכותי, ואנחנו בודקים לגבי שגרירים רווקים אם הם נכנסים כדי לדאוג לעצמם או באמת בשביל החברים שלהם, ואנחנו גם לא נקבל שגרירים שלא מכירים את החברים הרווקים שלהם באופן אישי".

גם ורד בת ה-30 רווקה. ולמרות שכל מאגר הרווקים פתוח בפניה, לדבריה היא מתעלת את הזמן שלה במאגר עבור חברותיה: "התחלתי להתעסק בשידוכים בגיל 20, ואני לא חושבת על עצמי כשאני עושה חיפושים. בתקופות שהיה לי שגריר ראיתי כמה זה חשוב שלשגרירים רווקים יהיה גם כן שגריר, כי אז אתה לא חושב על עצמך אלא מתמקד בחברים. וגם, כשמישהו מציע לך את אחד הרווקים את חושבת על זה אחרת – כי פתאום מישהו חשב על ההתאמה הזו, זה לא סתם כרטיס מתגלגל".

המאגר של 'שגרירים בלב' מיועד לציבור הדתי – על גווניו. חרדים לא מתקבלים למאגר. נכון לעכשיו, האחוז של הדתל"שים והדתיים הפתוחים המצויים במאגר נמוך יותר מאלו התורניים, "הם יותר אוהבים לחפש בעצמם, אבל אנחנו עובדים על זה", אומרת ורד.

כדי לשמר את המאגר איכותי, רווקים משוייכים למאגר רק כאשר יש להם שגריר שמכיר אותם אישית. אם יצאה חתונה – הם מתבקשים להעביר 1,500 ₪ לשגריר שלהם.

מדוע נקבע סכום מחייב לשידוך?

ורד: "השגריר משקיע כל כך הרבה זמן בחיפוש שידוך לחברים שלו, לפחות פעם בשבוע השגרירים יושבים על המערכת ומדברים עם שגרירים אחרים, וזה נותן מוטיבציה להמשיך להתעסק בזה. הכסף מגיע ישירות אליהם, ויש שגרירים לא רוצים לקבל תמורה כספית ואנחנו לא מחייבים אותם.
"בנוסף לזה, מבחינה דתית זה דבר מומלץ שנהוג להאמין שנותן שפע וברכה לזוג לאחר הנישואין. לא סתם אסור מבחינה הלכתית לסרב לכספי שידוך. אני יכולה להגיד בנימה אישית שבהתחלה זלזלתי בזה, והיום אני מבינה שזו פשוט הכרת תודה. בני הזוג משקיעים בחתונה כל כך הרבה, ואסור לשכוח את הדבר הכי חשוב – את מי שהיה שליח למפגש הזה. בציבור החרדי משלמים כסף לשדכנית, ובציבור שלנו החבר הוא זה שבסוף מכיר לרווק. אם אנחנו רוצים שיותר אנשים ישקיע מאמצים בשידוכים בציבור הדתי – אנחנו חייבים לדעת לתת תמורה לכל המאמץ הזה, זו הכרת הטוב הכי בסיסית שיש".

אם נצטרף למאמץ למצוא יתרונות בקורונה, ל'שגרירים בלב' היא עשתה טוב – מ-200 שגרירים הם הגיעו ל-650 שגרירים בתקופה קצרה, כנראה בגלל שהריאיון האישי עבר ממכון לב בירושלים לזום, מה שהגדיל לא רק את מספר השגרירים אלא גם את המבחר הארצי של רווקי המאגר.

"כשזוג בונה את הבית שלו – זה שווה את הכל. אבא שלי ז"ל אמר לי – 'ורד, כשאת משדכת- הזוגיות שלהם וכל הצאצאים שבאים בהמשך זה זכויות שלך'", היא מסיימת.

 

אם אנחנו רוצים שיותר אנשים ישקיע מאמצים בשידוכים בציבור הדתי – אנחנו חייבים לדעת לתת תמורה לכל המאמץ הזה

חתונה זה כל הסיפור

שלמה אקסלרוד נשוי באושר כבר שלוש וחצי שנים לשלוה-אסתר. הם הכירו בעזרת 'שגרירים בלב'. שלוה-אסתר היתה סטודנטית במרכז האקדמי לב, שבשנתה האחרונה נרשמה כמועמדת במיזם. בינתיים סיימה את התואר, עזבה את המרכז והמשיכה לשירות לאומי. שלמה התחיל ללמוד במרכז האקדמי לב רק אחרי שהיא כבר סיימה. "בסוף השנה הראשונה החלטתי לנסות להכיר בת זוג דרך המיזם ונרשמתי", הוא מספר. "אני לא יודע איך זה קרה, אבל דוד שמעוני ישר זיהה את הפוטנציאל ושלף את שלוה-אסתר מהבוידם של המאגר. זה קרה תוך שבוע מאז שנרשמתי אבל מאז הכל היסטוריה. יצאנו, התארסנו ולבסוף התחתנו".

מעיין ברדה, בוגרת של המרכז האקדמי לב, הצטרפה למיזם כשגרירה לפני כשנה. היא חיפשה עבור חברתה שידוך מתאים. באחד המפגשים של המיזם היא הכירה את ליאור וחשבה שהוא שידוך פוטנציאלי לחברתה ומיד פנתה לשגריר שלו, בניה. אלא שהשידוך לא הצליח, והמועמדים לא רצו להתקדם. בניה השגריר חשב שדווקא מעיין בעצמה היא שידוך מתאים לליאור. ומסתבר שהוא צדק; השניים נישאו לפני שנה.

ומה לגבי דוד שמעוני? גם הוא היה רווק במשך שנים, עד שהכיר את לאה. "היא היתה מועמדת של אחת השגרירות, סטודנטית בקמפוס טל. הצענו לה מועמדים, חברים שלי, אבל זה לא התקדם. לאט לאט התחלתי להבין שמה שהיא מחפשת זה מה שאני מחפש. השגרירה שידכה בנינו. לפני שנה, ב"ה, התחתנו". הוא מספר בהתרגשות.