זה הזמן לשמוח

בשמחה תמיד.

"זה מדהים ששמחה היא החלטה. אתה בטוח ששמחה, כמו גם אהבה, הן רגשות שבאים לך מבחוץ, לא תלויים בך, אבל לאט לאט אתה מבין עד כמה שמחה ואהבה הן פשוט החלטות. אז החלטנו להיות שמחים.
(אילן הייטנר).

בשני מקומות מדברת הפרשה שלנו על השמחה.
-"ושמחת בכל הטוב אשר ה' א-לוהיך נותן לך"- שמחה בהכרת הטוב.
-"תחת אשר לא עבדת את ה' א-לוהיך בשמחה ובטוב לבב…" – כאן דווקא מציין הכתוב את חוסר השמחה.
לשמוח? בימים כאוטיים ומאתגרים אלה? איך?
כיצד מצווה אותנו התורה להיות בשמחה כשיש בחיים כל כך הרבה דברים מעציבים, מתסכלים ומייאשים?
האם צריך לעשות שקר בנפשנו ולדמיין שהכול טוב ומושלם?
התשובה האולטימטיבית בעיני היא גישתו של הרמב"ם לעניין השמחה. הוא מכוון לנתינה מתוך שמחה.
הרמב"ם מגדיר באופן עקבי את השמחה בכך שהיא מביאה את האדם לשמח אנשים אחרים.
יש דוגמאות רבות בפרשה שלנו לעניין את מי לשמח ואיך.
זו המהות וזו המשמעות.

שמחה בימי קורונה, הכיצד?
נרתום לרשותנו כמה כלים:
1. עם אלו משקפיים אני מסתכל/ת על העולם?

בחיים שלנו יש טוב ורע מעורבבים. השאלה היא במה אנו בוחרים למקד את המבט, ואת מה אנו מחליטים לראות בתור המרכז. האם אנו נוטים להדגיש את הרע שבכל דבר או שגם במצבים מאתגרים אנו יודעים להיאחז בנקודות האור.

2. אמונה
כאנשים מאמינים אנו יודעים שגם לרע יש תפקיד. לפעמים דבר שנראה לנו רע מצמיח לנו טוב.

3. לשמח את עצמנו.
יש לנו אפשרות לעשות מעשים שיעוררו בנו את רגש השמחה. כל אחד ואחת מאיתנו יודע מה משמח אותו ומה גורם לו לשמחה ונחת.

4. לשמח אחרים
נשים את עצמנו לרגע בצד ונתאמץ לשמח ולעשות טוב לסובבים אותנו. השמחה שתופיע אצלם תדבק גם בנו.
"כדי לזכות במלוא ערכה של השמחה, עליך להתחלק בה עם מישהו" (מרק טווין/ אמרות על החיים).
חברות וחברים יקרים, דווקא בימים מאתגרים אלה, נשלוף מתוכנו את מקורות הכוח והעוצמה שלנו ונשמח שמחה אמיתית ופשוטה, שתדביק את כל מי שסביבנו. בהצלחה לנו.

משהו לסיכום:
"טובי הרופאים שבעולם כולו: דוקטור דיאטה, דוקטור שלווה ודוקטור שמחה"
(ג'ונתן סוויפט/ משפטי תמיכה ועידוד).

שבת של ברכה, הכרת הטוב, נתינה לזולת וממילא: שמחה.

(כי תבוא תשפ"א)