לשאוף לכוחות בהירים

"סליחה אמיתית היא לא פעולה שלאחר מעשה, אלא גישה שמזינה אותך בכל רגע" (דיוויד רידג').

פרשת "וילך" היא הקצרה ביותר מכל פרשות השבוע. בדרך כלל היא נקראת יחד עם פרשת "ניצבים", הקודמת לה.
בשנים בהן היא נקראת בפני עצמה, היא נקראת בבית הכנסת בשבת שבין ראש השנה ויום הכיפורים. שבת זו מכונה גם בשם: "שבת שובה". שבת שבתוך עשרת ימי התשובה, על שם הפסוק הפותח את ההפטרה: "שובה ישראל עד ה' א-לוהיך" (הנביא הושע).

פרשת וילך עוסקת בהעברת ההנהגה של עם ישראל ממשה רבנו ליהושע, וה' מצווה את משה לחזק את יהושע ולזרז אותו לקראת משימתו הגדולה- כיבוש הארץ והנחלתה לעם ישראל.
בהמשך עוסקת הפרשה במצוות הקהל, אחת לשבע שנים, במוצאי חג הסוכות, היה מתאסף עם ישראל כולו ושומע דברי תורה מפי המלך בבית המקדש. היה זה מעין 'חידוש מעמד הר סיני', עם ישראל כולו, גברים ונשים וטף, שמעו את דברי התורה וקיבלו על עצמם את דרך התורה מחדש.

נתבונן ונתכונן.
נתבונן אל השנה שחלפה, מה השגנו, במה התקדמנו,
ונתכונן לקראת השנה הבאה עלינו לטובה:
מהם היעדים שאנו רוצים לסמן לעצמנו? מה אנו רוצים להשיג, מה לשפר, ובמה להתקדם ולעלות קומה בנפש?

ישנם מושגים בחסידות שנקראים:
"כוחות בהירים" (הכוחות הערים) ו "כוחות כהים". את המושגים הללו הטביע ר' ישראל מסלנט, שהיה בקי בנפש האדם.
הכוחות הבהירים הם למעשה הרמה המודעת שלנו ואילו הכוחות הכהים הם תת המודע שלנו, מה שנמצא עמוק בתוכנו ולעיתים אנו פועלים בהשפעתו מבלי משים.
המטרה היא להעלות את הכוחות הכהים לרמה של הכוחות הבהירים. בצלילות, במודעות ובכוונה לשיפור המידות.

תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.

גמר חתימה טובה וחגים שמחים ומלאים בשפע גשמי ורוחני לכולנו.

(וילך – שבת שובה תשפ"ב)