אדם שיפוטי בדרך כלל מקשה על הסובבים אותו להפיק תועלת כל שהיא מביקורתו
פשעה של סדום היה גלוי וידוע לפני הקב"ה וכפי שמעיד הכתוב: "זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד". ובכל זאת, לא מיהר הקב"ה לחרוץ את גורלם עד אשר ייבדקו מעשיהם לעומק: "אֵרֲדָה נָּא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה…". מסביר המלבי"ם את ייחודו של המשפט האלוקי: "שמשפט ה' נבדל ממשפט בני אדם תחת השמש, שבמשפט בני אדם לא יביטו רק על המעשה לבדו, וכפי המעשה יחרצו את הדין… אבל במשפט האלקים יביט על הצדיק ועל הרשע, יבחן את הפועל את הרשע ותכונתו… וגם יביט על כל המעשה בכללו, ובצרוף המקום שנעשה המעשה".
מפסוק זה לומד הרד"ק את החובה להימנע משיפוטיות בטרם ידועים פרטי המקרה: "אף על פי שהכל גלוי וידוע לפניו יתברך נכתב זה ללמד לבני אדם, שלא ימהרו במשפטם שהרי הא-ל אמר לראות, ואמר ואראה, וענין הראייה להתבונן במעשה ההוא אם יש דרך לפוטרם מן העונש, כאדם שנושא ונותן בדין".
לדבריו, אעפ"י שאנשי סדום היו מושחתים, והדבר היה ידוע לקב"ה, בכל זאת, לא היה ראוי להענישם עד אשר תיעשה בדיקה יסודית. כך גם נוצרה לאברהם ההזדמנות והזכות "להתמקח" ולהיות סנגורם של סדום.
פעמים רבות יוצא לנו לשפוט אנשים בפזיזות. אנו סבורים, ולפעמים אפילו משוכנעים, שהם התנהגו בצורה מסוימת, משום שאנו מייחסים להם כוונות לא טובות. אולם, על אף ההיכרות המוקדמת שלנו עם אותם אנשים, לא תמיד הפרשנות שאנו נותנים למעשיהם היא אכן הבלעדית והנכונה. הבעיה מתעצמת במיוחד בתקופתנו, באמצעות הרשתות החברתיות שמפיצות שמועות אודות אנשים וכתוצאה מכך, אנו עלולים ברגע אחד להיות שיפוטיים, ולשפוך את דמם של חפים מפשע, ללא כל בדיקה. כאן חשוב לעמוד על ההבדל שבין ביקורתיות לשיפוטיות. תרומתה של הביקורתיות גדולה, משום שבאמצעותה ניתן לבחון את המציאות ולראות את הדרוש תיקון. הבעיה מתרחשת כשאנו נעשים שיפוטיים. דהיינו, כאשר הביקורתיות חורגת מתחומה הראוי. זה עלול להתרחש בעת שאנשים ממהרים להביע את דעתם האישית על האופן שבו דברים אמורים להתנהל, כאשר אנחנו מייחסים לתוצאות הביקורת שלנו גם משמעות מוסרית, או, שהביקורת גוררת תוכחה שאינה במקומה. במקרים האלה בדרך כלל גם אין הקשבה לביקורת. במילים אחרות, בעוד שאדם ביקורתי יכול להביא ערך מוסף לסביבתו, אדם שיפוטי בדרך כלל מקשה על הסובבים אותו להפיק תועלת כל שהיא מביקורתו. ניתן להיות שיפוטי אבל רק לאחר שמתבררת כל התמונה במלואה, כפי שנהג הקב"ה בסדום – 'אֵרֲדָה נָּא וְאֶרְאֶה'.
(וירא תשפ"ב)