מנקודת מבטו של יעקב עשו עשה טעות גדולה, אבל מבחינתו של עשו מדובר בעסקה ראויה ומשתלמת
בניסוי שנערך בסוף שנות ה-60 של המאה העשרים באוניברסיטת סטנפורד, הונח בפני ילדים בגיל הגן מרשמלו אחד, והוסבר להם שאם יתאפקו ולא יאכלו אותו במשך פרק זמן מסוים, יקבלו מרשמלו נוסף. חלק מהילדים הצליחו להתאפק ולחכות למרשמלו השני ואחרים לא עמדו בפיתוי. במעקב ארוך טווח נמצא, שהילדים שהתאפקו הצליחו יותר מבחינה אקדמית, חברתית ומקצועית לעומת חבריהם שלא הצליחו לחכות ואכלו את המרשמלו מיד. היכולת לדחות סיפוקים היא מהיכולות החשובות ביותר בהתפתחותו של אדם. זו היכולת לוותר על סיפוק צורך או תשוקה מיידיים לטובת מטרה עתידית חשובה יותר.
גם עשו נדרש לעבור "מבחן מרשמלו". יעקב מבשל "נזיד עדשים", ובאותו הזמן עשו חוזר מהשדה עייף. מרוב להיטותו לנזיד מבקש עשו מיעקב: "את האדום האדום הזה" ,ומסביר החזקוני: "כן דרך כל אדם לכפול דיבורו כשהוא נחפז לשאול דבר, וזה היה עייף וממהר לאכול". בעבור הסיפוק המיידי של האכילה מנזיד העדשים, עשו ויתר על בכורתו ליעקב. אם כך פני הדברים, כיצד מנצל יעקב את חולשותיו של עשו כדי לזכות בבכורה? האם אין כאן כשל מוסרי של יעקב? בימינו נהוג לכנות עסקה מפוקפקת ואינה הוגנת במילים "נזיד עדשים". דהיינו, כאשר מוכר נאלץ לקבל תשלום נמוך עבור נכס ששווה הרבה יותר, רק משום שהוא נמצא באותה העת במצוקה .מנהג העולם לומר אז שהמוכר מכר את המוצר "בנזיד עדשים".
יש בהשאלה זו עמדה שיפוטית ביחס למעשהו של יעקב, שלכאורה ניצל את חולשתו של עשו. אולם ניתן להסביר את העסקה באופן אחר. עשו מכר את הבכורה מתוך הסכמה מלאה ולא מתוך מצוקה אישית. ראיה לדבר, מתוך דבריו של עשו עצמו שמשקפים זלזול בבכורה – "… הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה". עשו חש כבר בגיל צעיר את אימת המוות ולכן מסקנתו היא, שצריך ליהנות מהעולם – "אכול ושתה כי מחר נמות". עשו בוחר מראש בהעצמת הנהנתנות הרגעית, ולכן "מבחן המרשמלו" לא נוגע לו כלל וכלל. לדעתו, אין כל טעם לדחות בחייו הקצרים סיפוקים. לעומתו, יעקב מוכן לדחות כל הנאה רגעית לשם מטרה ערכית אפילו שהיא ארוכת טווח כמו הזכייה בבכורה שתביא תועלת לצאצאיו. אמנם, מנקודת מבטו של יעקב עשו עשה טעות גדולה, אבל מבחינתו של עשו מדובר בעסקה ראויה ומשתלמת. לכן אין אפשרות להטיל דופי בתקפותה של העסקה, וספק אם נכון מזווית מבטו של עשו, לכנות את מכירת הבכורה בהגדרה העממית של – "עסקה בנזיד עדשים".
(תולדות תשפ"ב)