כל ח"כ מלך
בימים אלה של דיוני מליאת הכנסת על תקציב המדינה, כל ח"כ, בעיקר כזה שעושה פנים של מתייסר או מתחבט, הופך לדמות מחוזרת ביותר, שכן התקציב יכול לעבור או שלא לעבור, על חודו של קול. קחו למשל את ח״כ עמיחי שיקלי, שנכנס לכנסת ברשימת 'ימינה' אותה נטש בגלל הכיוון אליו הוליך אותה בנט. לא מפתיע, שיקלי הכריז בחדשות 12 שיצביע נגד התקציב. ולאן פניו? בסביבתו מדברים על הקמת רשימה חדשה. עוד אחת בימין, שיהיה. עם כל הטופינים שקיבל, בנט מביא להצבעה על התקציב רק 6 אצבעות במקרה הטוב. בימין עשו מכבש לחצים עצום על ח"כ יום טוב כלפון (כן, יש כזה ב'ימינה', נציג עולי צרפת), להעביר אותו מחנה. הופצו אף שמועות שבעבור האצבע (באם יצביע נגד התקציב), יובטח לו מקום ותפקיד שר בממשלת הליכוד הבאה. (מזכיר לכם את המיצובישי של אלכס?). נכון לעכשיו הוא הודיע: אתמוך בתקציב. בקואליציה גיבשו סדרת כללים המחייבים את חברי הכנסת להיות זמינים וקרובים למליאה, למנוע הפתעות/מחטפים. הסיוט הזה אמור להסתיים לכל המאוחר בשבוע הבא. ובין לבין, סיעות שבעבר תקפו את הכספים הקואליציוניים ובשמם המכובד 'כספים ייחודיים', הולכות ליהנות מהם הפעם, ובגדול. נכון, חלק גדול מהמטרות ראויות, אבל הדרך, הדרך. החרדים, למשל, שבלחץ הליכוד נמנעו מלהיכנס לוועדות, הבינו שהם המפסידים מהעניין, ולכן ברגע שלפני האחרון שלחו נציגים. ח"כ אורי מקלב, למשל, הצליח לקבל עשרות מיליונים למטרות החשובות לשולחיו. הקטע היותר מעניין הוא, שח"כ מנסור עבאס, מרע"מ, שקיבלה התחייבויות לסכומי עתק עבור הציבור הערבי, פנה למי שצריך וביקש להעביר 100 מיליון שקל מכספים אלה לטובת הצרכים של החרדים. לא שבכוונתו להתגייר ח"ו ולהצטרף למגזר החרדי, אלא שעבאס פשוט חושב קדימה ומעוניין לשמור על קשרים טובים גם עם חברי הכנסת החרדים. שוב מוכיח עבאס כי הבנה פוליטית יש לו ברמה גבוהה מזו שהרבה ח"כים יהודים ניחנו בה. אגב, ח"כ משה גפני מ'יהדות התורה', בריאיון לקלמן ליבסקינד בתאגיד כאן אמר משהו כמו 'מוייחל טוייבס' לנדיבות כיסו של עבאס ודרש שהממשלה, היא ולא מי שמתנהל כאילו הוא ראש ממשלה, עבאס, תעביר את הכסף לצרכי החינוך החרדי בספר התקציב. ניחוש שלי: לכסף אין ריח ואם האוצר יאשר את בקשתו של עבאס (מעניין שלא שמענו ערבים המתקוממים נגד נדיבות לב זו), גופים חרדיים ישמחו לקבלו. וסמוטריץ', כצפוי, הגיב: "אני קורא לאחיי במגזר החרדי, אל תתפתו, שלא יקנו אתכם בכסף. כשעבאס מציע לתת לכם 100 מיליון שקל זה עוד שלב באידיאולוגיה האיסלאמית שלו לקחת חסות על היהודים. משחקת לו השעה בגלל כמה יצורים חסרי חוליות מ'ימינה'. אנשים קטנים שאני בז להם. אבל האמת שלא רק אני בז להם, אלא הציבור כולו בז להם, ומוריד אותם בסקרים אל מתחת לאחוז החסימה". אגב, סקר של ערוץ 13 העלה ש-48% ממצביעי המפלגות החרדיות בעד כניסה לממשלה הנוכחית, לעומת שליש שמתנגדים. כידוע, לאחרונה השמיעו כמה וכמה ח"כים מהסיעות החרדיות תרעומת על עצמם שהלכו שבי אחריי נתניהו.
האתגר הבא של כהנא
כאשר מונה מתן כהנא לשר לשירותי דת, היו שהרימו גבה, מה למפקד טייסת ולמועצות דתיות? מה לו ולהתעסקות עם כל הכאוס, הפוליטיזציה ברמה הכי נמוכה שלה ושאר חוליים המאפיינים את מערכת שירותי הדת בישראל? כהנא לא הלך בעיניים עצומות לג'וב הזה. הוא העריך, פחות או יותר, למה הוא נכנס, ומן הסתם הבין שהפעולות שלו שם, לטוב ולרע, יקבעו את מיצובו קודם כל בקרב הציבור הדתי והחרדי ואולי אף על מפת הפוליטיקה בכלל. כהנא נמצא שם כעשרה חודשים. הוא בא לעבוד. לא רק בא ל(מקום) העבודה. לומד, נפגש עם מי שמוכן לפגוש אותו (הרב יצחק יוסף, למשל, לא מוכן), מעז. רפורמת הכשרות שאמורה לעבור השבוע בכנסת היא 'ספינת הדגל' שלו עד כה. חרף התנגדויות רבות שנתקל בהן מצד הרבנות הראשית (טבעי, רצתה להמשיך לשמור על השמנת-כוח-שליטה) מזה וגופים חרד"ליים מזה, כהנא נשאר דבק במטרה, וכנראה מחולל שינוי דראסטי בנושא, שרק ימים (חודשים ושנים) יוכיחו אם תיקן או קילקל.
השלב הבא הוא עניין מינוי דיינים. הן לבתי הדין האזוריים והן לביה"ד הגבוה בירושלים. שנים שבוגרי בתי המדרש של הציונות הדתית לא מונו או לא קודמו רק בגלל השקפת עולמם הציונית. הרב עובדיה יוסף זצ"ל הטיל בזמנו וטו על שניים בגלל קרבתם לרבני צהר. עתה היא שעת כושר, הן לגביהם והן לגבי מועמדים נוספים של הציונות הדתית, שמי יודע מתי ואם תחזור אי פעם, וחובת ההוכחה היא על מתן כהנא לספק את הסחורה. נכון שבד"כ מינויים שם הם עניין של הסכמה בין חברי הוועדה, וזו בדיוק הנקודה. כעת אמור להיות בוועדה שמונתה רוב לבעלי השקפה ציונית, והדבר חייב לבוא לידי ביטוי במינויים בפועל. ואחריי שיסיים את זה, בהצלחה, יש לקוות, מתדפק על הדלת עניין בחירת הרבנים הראשיים לישראל, שצפויות להיות עוד כשנתיים. (הבחירה היא לעשר שנים). בעיניים שלי, ללא שינוי הרכב הגוף הבוחר של הרבנים הראשיים, (נכון להיום מדובר על 150 איש, מהם 30 רבני הערים הגדולות, 14 רבני המועצות המקומיות הגדולות, 2 רבנים אזוריים, 8 רבני יישובים, 4 רבני שכונות, 10 הדיינים הוותיקים, 2 בכירי הרבנים הצבאיים, 10 רבנים מטעם הרבנים הראשיים, 25 ראשי הערים הגדולות, 10 ראשי מועצות, 18 ראשי מועצות דתיות, שני שרים, חמישה חברי כנסת ועשרה נציגים מטעם השר לשירותי דת (קלושים הסיכויים שהוא יצליח להחזיר את הרבנות הראשית לידיים ציוניות. במהלך שני העשורים האחרונים השכילו החרדים לתקוע יתדות ברוב המשרות הרבניות שהתפנו או שתוקננו (מלשון תקנים), כך שללא שינוי בהרכב הגוף הבוחר, המשימה תהיה קשה ביותר עד בלתי ניתנת להשגה. האפשרות הבאה בחשבון היא או שינוי הגוף הבוחר, או דיל עם החרדים, רב אחד לכם רב שני לנו, אבל כבר היה דיל שהתברר כלא שווה את הנייר עליו נחתם, ואין סיבה לחשוב שהפעם יהיה אחרת. לכן, מה שמתבקש זה שינוי הגוף הבוחר. מדברים על צירוף נציגי יו"ש לגוף הבוחר, מדברים על צירוף יותר נשים, דרושה חשיבה מחוץ לקופסא ולהגיע לעניין ללא חשש כלל. ובהערת אגב, אולי כבר הגיע הזמן לרב ראשי אחד? נכון לעכשיו, מתן כהנא מתכוון לעשות רביזיה גדולה בהרכבי המועצות הדתיות, בכל הקשור לממונה מטעם המשרד (במקום יו"ר). אם יצליח בזה, הדבר יסייע גם לעניין הגוף הבוחר את הרבנים הראשיים. ושימו לב, עוד לא אמרנו מילה על המלחמות הצפויות בתוך הנגמ"ש הסרוג על מועמדי המגזר לתפקיד הרם. להערכתי, הסיכוי שיגיעו להסכמה פנימית על מועמדים מוסכמים, זהה לסיכוי שבלורית טבעית גדולה תצמח על קודקודי בלילה שבין חמישי לשישי.
כמו אחרון הטוקבקיסטים
"אני לא מבין הרבה בחתולים, אבל זה פעם ראשונה שכלבים נותנים משהו לחתולים", פתח ח"כ (הרב?) יעקב ליצמן, שר הבריאות לשעבר, (יהדות התורה), את דבריו במליאת הכנסת במסגרת הצעות אי אמון השבועית שם. יו"ר הישיבה, ח"כ אחמד טיבי, ביקשו להתנצל, אך ליצמן סירב. "לא חוזר בי. מי שנושך הוא כלב", הסביר. ובעיניים שלי, אותו ליצמן, שרשימת מחדליו בתפקודו כשר בריאות ארוכה מאוד, לא ראוי להיות לא שר, לא ח"כ וגם לא רב. וגם לטובת הציבור שהוא מייצג, לכאורה, כדאי שייפנה מקומו לאחר, מוצלח ממנו. הגון ממנו. ראוי ממנו. אגב, בלשכת ליצמן סרבו להתנצל על האמירה במליאה והסבירו: "כשליברמן קרא להשליך את החרדים על מריצות למזבלה, וכשלפיד כינה את מצביעי הליכוד בגנאי, שכחתם להזדעזע. הפסקנו להתנצל בפני רודפי החרדים והפוגעים בזכויותינו". אכן, אמירה שיש בה מן האמת. מי אמר ש'כלב' גרוע מ'מריצה למזבלה'?. אבל, חברים, למה לא להתעלות קצת? ומה עם ישראל נעלבין ואינם עולבים? ומה עם לשמש דוגמא? כך או כך, שר הבינוי והשיכון ושר ירושלים ומורשת, זאב אלקין, נשאל במהלך תדרוך לכתבים מהתקשורת החרדית על התבטאותו של ליצמן. השר אלקין השיב: "ליצמן רק שכח לציין שעוזריו פונים אלינו בלי סוף עם בקשות רבות לסיוע. בפעם הבאה אשלח אותם לבקש עזרה מהווטרינר העירוני". לא ברצינות, אלקין. מה הם אשמים?
צורך מבצעי
חדי עין וכאלה שקצת מבינים במטוסי קרב, הבחינו בשבת האחרונה בשני מטוסי קרב ישראלים המלווים מפציץ אמריקני שעבר בשמי הארץ. הליווי הזה אינו סתם 'הכנסת אורחים', ונועד לאותת לאיראן, שבעניין הביטחוני ישראל וארה"ב רואות עין בעין את הסיכון שמהווה איראן למערב. בתשובה לשאלה כיצד זה בשבת צה"ל עושה טיסת ראווה שכזו הגיבו שם שמדובר ב "צורך מבצעי". אינני רב אך הגיוני שגם הרתעה של גורם קיצוני כאיראן היא צורך מבצעי. למה חייבים דווקא בשבת? מה לעשות, חיל האוויר האמריקני לא עובד לפי זמני כניסת השבת שלנו. אולי לא הבחנתי, אבל הפעם לא ראיתי מתקפת חורמה על הממשלה והצבא מצד גופים חרדיים. ולהיזכר, שפעם המפד"ל ההיסטורית הפילה ממשלה (של רבין) בגלל שטקס קבלת מטוסי אף-15 שהגיעו ארצה נכנס קצת אל השבת. מה נכון יותר? תחליטו אתם.
אחד, יחיד ומיוחד
ח"כ אופיר סופר הוא, לטעמי, אחד היותר רציניים במפלגתו. מתלהם פחות, עושה יותר. אחד הנושאים הקרובים לליבו הוא עניינם של הלומי הקרב בפרט ופצועי צה"ל בכלל, ולקידום ענייניהם הוא מתמסר ממש. באחרונה הגיש הצעת החוק לקיצור התקופה שבתוכה המערכת אמורה להכיר בנכות, הצע"ח שעמד להגיש לקריאה טרומית ביום רביעי שעבר. רגע לפני, פנו אליו מספר גורמים בכירים במשרד הביטחון על מנת להגיע למתווה מוסכם שיקודם על ידי המשרד. חבר כנסת 'ממוצע', ששיקולים פוליטיים קרים מנחים אותו, היה זורק אותם מכל המדרגות, מנסה לקדם את הצע"ח, גם במחיר שלא יצליח, העיקר- כותרות חיוביות אליו. לא כך ח"כ אופיר סופר. קיראו כיצד הגיב ומה הסביר. "הייתי שמח לו החוק היה עובר היום בקריאה טרומית כאשר רוב חברי הכנסת היו מצביעים בעד לוחמי צה״ל הפצועים, אך החלטתי שנכון לנסות ולהגיע להסכמה על מנת להביא הישג חשוב ללוחמי צה״ל בכלל ולנפגעי פוסט טראומה בכלל. אני סבור שרפורמת 'נפש אחת' היא רפורמה חושבה ורחבת היקף, אך פרטיה חייבים להתקבע בחקיקה על מנת להביא לטיפול המיטבי למי שמסר את גופו ונפשו להגנת המולדת". והוסיף ח"כ סופר: "אני מוקיר את פעילותו המסורה של שר הביטחון ושל צוותו על קידום הרפורמה החשובה ועל נכונותו לשמוע ולשפר את תנאי פצועי צה״ל. מטרתי היא טובת לוחמי צה״ל ולמענם אמשיך לפעול עד לשינוי היחס ללוחמים״. אהבתי. ממש.
אחרי התקציב
רה"מ נפתלי בנט מנע דיון על הצעת חוק שמבקשת לטרפד את פתיחת קונסוליה אמריקנית בירושלים כדי לשרת את הפלשתינים, זאת כדי שלא להעלות את המתיחות מול ארה"ב בנושא וכדי למנוע עימות בתוך הקואליציה – ערב אישור התקציב. כך דיווח זאב קם מתאגיד כאן. ובכלל, אחרי שיאושר התקציב צפויות לעלות מעל פני השטח מחלוקות מהותיות בין מרכיבי הקואליציה במגוון נושאים השנויים במחלוקת תהומית בעיקר בנושא הבנייה ביו"ש וענייני דת-מדינה.
ממתי על זה פוסלים בישראל?
ועדת המינויים דחתה את מועמדותו של עמיר פרץ להתמנות ליו"ר התעשייה האווירית. הסיבה (לפחות זו שנמסרה)- היותו מזוהה עם הפוליטיקה. בעיניים שלי- ישראבלוף. חלק עצום מהמינויים הבכירים, חרף 'ועדות הסינון' הם בזכות קשרים והיכרויות עם הפוליטיקה הגבוהה, קודם כל. לא הרבה יוצא לי להסכים עם אריה דרעי. בעניין זה, אני מסכים לגמרי. דרעי: "עוול זועק לשמיים. ראש עיר מצטיין, יו״ר ההסתדרות, שר ביטחון, שר כלכלה, אבי כיפת ברזל, (הכל לשעבר) לא מתאים לכהן כיו״ר התעשייה האווירית? בושה! אני קורא לשר הביטחון בני גנץ להודיע על מינויו של פרץ לתפקיד כי אין מתאים ממנו". סוף ציטוט. בעיניים שלי, אולי יש מתאים מעמיר פרץ. השאלה אם במועמדים לתפקיד יש אחד כזה. אני לא יודע. כך או כך, בטח הסיבה בגללה נפסל, לא אמורה לפסול אותו.
נורית אזהרה
שעות ספורות לפני שעשה דרכו לנתב"ג בדרך לוועידת האקלים, קיבל רה"מ נפתלי בנט עידכון ממשרד הבריאות, שלא גרם לו עונג רב. בנט דווח מאנשי המקצוע, בהתבסס על נתונים מבריטניה, כי מסתמן שזן הקורונה החדש אינו עמיד בפני החיסון. סיבה לדאגה. לו וגם לנו.
(תולדות תשפ"ב)
