חישוב מסלול מחדש
יו"ר רע"מ, ח"כ מנסור עבאס אמר בריאיון בגל"צ: "בהתחלה, מטרתה של הממשלה הייתה לקדם נושאים כלכליים-חברתיים, וגם לצאת מהמשבר הפוליטי. אני חושב שבעתיד הממשלה תצטרך להתמודד גם עם הסוגיה המדינית – יש הזדמנות לחשב מסלול מחדש". מה שנקרא – רואה למרחוק. זה שהממשלה תצטרך/ תיאלץ להתמודד עם הסוגיה המדינית, בדגש על היחס לרשות הפלשתינית ו(אי) חידוש תהליך מדיני איתם, זה נראה די ברור. גם ממשל ביידן מכוון לשם. השאלה היא כיצד יגיבו בעיקר בנט וימינה למה שרואה עבאס כ"הזדמנות לחשב מסלול מחדש". בעיניים שלו, ברור מאוד מה הכיוון. בימין מודאגים, עד כמה בנט את שקד את כהנא והאחרים שם יילכו אחריהם כסומא.
ואפרופו עבאס, באתר החרדי נכתב כי הראשל"צ הגר"י יוסף ביקש להיפגש עם מנסור עבאס לקראת חוק הגיור, ולגייס את תמיכת רע"ם נגד החוק. ככל שידוע, לראשל"צ נאמר כי אסור לו לפגוש אישיות פוליטית בשל תפקידו כרב ראשי, והוא ציית לכך. (אולי זו הסיבה שהרב סרב לפגוש את השר מתן כהנא? סתם…).
סימני נסיגה?
יום שני השבוע היה אמור להיות סוער במיוחד בוועדה לענייני דת בכנסת, בה אמורים היו לדון ברפורמת הגיור שמנסה השר לשירותי דת, מתן כהנא להעביר. אלא, שלבקשת כהנא, הסכימה יו"ר הוועדה, מלינובסקי, לדחות את הדיון בשבועיים, כדי לאפשר לכהנא למצות מגעים עם רבנים בציונות הדתית, במאמץ להגיע לנוסח חוק ממשלתי לגיור מוסכם גם עליהם. להבנתי, דווקא בנושא זה יש יותר סיכוי שכהנא יגיע להבנה עם חלק מהרבנים, יותר מאשר בסוגיית רפורמת הכשרות. בשמיעה המוסיקלית הלא רעה בה ניחנתי, אני שומע קצת פחות נחרצות בדבריו. אולי זה כי הבין שטיפס על עץ גבוה מדי ולא נכון יהיה מצידו להיכנס ראש בראש מול (כמעט) כל הממסד הרבני, אולי כי נחשף לקמפיין הרבנים הגדול שמופעל נגדו, ואולי כי הבין כי בלי איזושהי הסכמה, לא יהיה ערך רב בשטח להחלטות שיקבל. כמי שסבור ש'מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות', כהנא, ושבאמת הגיע הזמן לעשות סדר במה שנקרא שירותי הדת, ומי יודע מתי תהיה ההזדמנות הבאה, אעפי"כ ולמרות הכל, אם בוויתורים קלים שלך לרבנים מובילים בציונות הדתית, כמו הרב יעקב אריאל, שבוודאי אינו מאלה המחפשים להקשות על החיים, ניתן להגיע להסכמות, עדיף. גם החומה הסינית לא נבנתה ביום אחד. וזה לא רק בנושאי הכשרות והגיור. בהתבטאות שלו בתאגיד כאן 11 בנושא מתווה הכותל, אמר כהנא: "רוב מוחלט של היהודים בארץ ישראל הם יהודים אורתודוקסים. אני לא חושב שצריך לתת לזרמים אחרים לנהל את הכותל. אפשר להגיע להסכמות בלי לתת למיעוט שולי שליטה בכותל". "מיעוט שולי", הגדיר כהנא את היהודים הרפורמים והקונסרבטיבים בארה"ב, שבישראל מהווים אמנם 'מיעוט שולי', אבל בארה"ב מהווים רוב מוחץ. והכותל, נדמה לי, הוא לא רק של אזרחי המדינה כאן. אל תתן להם שליטה, תן להם רחבה משלהם (כמו שהסכימה ממשלת נתניהו-חרדים בזמנו, עד שחזרו בהם) ובא לכותל שלום.
מי יבנה בית לחרדים?
הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה החליטה לאחרונה כי לא תהיה בניה בשטח האש מזרחית לעיר אלעד. לפני שנים ספורות, כשהחרדים היו בקואליציה, הממשלה ניסתה לקדם בניית אלפי יחידות דיור לחרדים בשטח האמור, מיזם שהיה נותן פתרון דיור לאלפי משפחות חרדיות, סמוך לעיר החרדית אלעד ואף חלק ממנה. לא תאמינו, אבל מי שסייע אז לקדם את העניין היה אביגדור ליברמן, בתפקידו אז, ומתוך ההערכה אליו בעניין זה, אף קיבל אות יקיר העיר על דחיפתו להעביר שטחיי אש אלה מצה"ל לעירייה לצורך בנייה מקיפה. האם ליברמן יחזיר עתה את האות הזה? ואם בכך לא די, החרדים זועמים על הממשלה הנוכחית שבניגוד לתוכניות בעבר, להקים עיר חדשה לחרדים עם עשרת אלפים יחידות דיור סמוך לקרית גת, ואפילו שם כבר יש לה 'שפיר', המקום ההוא ישווק ע"י המדינה לכלל האוכלוסייה. ח״כ יעקב אשר אמר בעניין זה למשה גלסנר בקול ברמה: "ביטול תכנית הדיור להקמת שפיר עבור החרדים היא נקמה פוליטית של השר אלקין בילדים שלנו. הצעד שלו מגובה בשתיקה של איילת שקד ועל זה אין מחילה. אם היו עושים את זה לערבים היתה רעידת אדמה". אז לפני שנתעצבן, בואו נעשה סדר. הפרויקט לחרדים בקרית גת היה מיועד תחילה למגזר הכללי. דרעי וליצמן בשבתם כשרי השיכון והפנים הצליחו לנתב את הפרויקט למגזר החרדי, עד שבאו אלקין ושקד והחזירו את הפרויקט לייעודו המקורי. מה שנקרא, החזירו עטרה ליושנה. לא נקמה ולא נעליים. נו, אז מה יעשו עם מצוקת הדיור לחרדים? מתכוונים לשלוח אותם לנגב, ליישוב שיוקם אי"ה בשם 'כסיף'. לא ממש רחוק מהפזורה הבדואית. שר השיכון זאב אלקין אף הפיץ למשרדים הרלוונטיים טיוטת ההחלטה בנושא וזו צפויה להגיע לאישור הממשלה בתחילת שנת 2022. אם גם פה נשתדל להיות דברים לאמת ההיסטורית, אזי ליצמן בזמנו דיי נדלק על העניין הזה בכסיף. אבל עמיתו גפני, ממש לא התלהב מהעניין. ומה חושבים על זה שם כיום? הנה מה שהיה לח״כ יעקב אשר (לשעבר ראש עיריית בני ברק, אדם מוכשר ביותר) לומר על שר הבינוי כיום, זאב אלקין, שמנסה יחד עם שרת הפנים איילת שקד לדחוף ולקדם את בניית כסיף לחרדים. אשר על אלקין: ״הוא שותף פוליטי של נציגי הפזורה הבדואית, אבל לא בשביל לגור לידם, לשם הוא זורק את הזוגות הצעירים החרדים, לאחר שביטל בציניות תכנית של 13 אלף יח״ד לחרדים בקרית גת מערב, עם פוטנציאל של 20 אלף יח״ד נוספות. השדדת וגם זרקת?״. אז, בעיניים שלי, שודד משודד – פטור. כאמור, שפיר היתה מיועדת מלכתחילה לציבור הכללי. המפלגות החרדיות ניצלו את כוחן הפוליטי דאז (מה שכל המפלגות מנסות לעשות) והצליחו להעביר את הייעוד לחרדים. א-מה-מה, הלכתם בעיניים עצומות אחרי נתניהו, ואכלתם אותה, אז יש מחיר. אלה הכללים. להערכתי, אחרי שההנהגה הפוליטית של החרדים תתקרר קצת מהרגשת העלבון, היא תחטוף בשתי ידיים את אופציית כסיף. עיר זו תהיה חלק מהמהפך החדש שצפוי בנגב בשנים הקרובות. רק טוב ייצא מזה. לחרדים ולכולם.
מה חשוב יותר למרצ?
כפי שכבר כתבנו, השר לשירותי דת משקיע מאמץ להביא לשינוי הרכב הגוף הבוחר את הרבנים הראשיים, בתקווה שיצליח להנחית שמה רב או רבנים מהציונות הדתית, ש'יחזירו עטרה ליושנה'… אחד הצעדים שתכנן הוא להוסיף לגוף הבוחר רבנים וראשי מועצות מיו"ש, דבר שעד כה לא היה, למרות שביו"ש גרים כחצי מיליון יהודים. אם לא די בהתנגדות שתהא לכך מצד החרדים, שיחששו להפחתה בכוחם היחסי שם, גם החוכמולוגים ממרצ מתנגדים לרעיון זה שהרי מדובר, לשיטתם, ב"שטחים כבושים" ואין החוק הישראלי חל שם ובטח לא הם יתנו ידם לתקדים כזה. כלומר, הם יעדיפו המשך שליטת החרדים ברבנות הראשית, על כל המשתמע מכך על ענייני דת-מדינה, ובתוך כך נושאים הגורמים למחלוקות ושסעים בין חלקי העם, על-פני אפשרות לריפוי הרבנות הראשית ואולי מתן הסכמה שלה להתקדם בנושאים שונים ברוח אמנת גביזון-מדן, אם אמנם ייבחרו רבנים ציוניים לגוף הזה. אותי פעם לימדו שפוליטיקה היא אומנות האפשר, וכל מהותה של הפוליטיקה היא פשרות. אם גם על זה החברים במרצ לא "יתפשרו", נראה לי כי פשוט בא להם להנציח את הוויכוחים בתחומי דת-מדינה, כי אולי בזכותם הם מקבלים פתקאות בקלפי.
גל ביקורות בישיבות ובכוללים
מידת האמון שבין משרד האוצר לעולם הישיבות היא לא גבוהה. ולא מהיום. עפ"י הסדרים ישנים, האוצר מעביר לישיבות כספים עבור התלמידים עפ"י מספרם בפועל בישיבות. לא, כבר לא מסתמכים רק על הרשימות שמעבירות הישיבות, אלא אחת לתקופה מגיעים פקידים של האוצר ועושים ספירה פיזית של התלמידים בישיבות, נוכחות בפועל, כולל הצגת תעודה מזהה. כן, לא רק בישיבות ה'שחורות', גם בישיבות ההסדר. ואם מספר התלמידים/אברכים הנוכחים בפועל בישיבה נמוך משמעותית ממספרם הנקוב ברשימות, חותכים בתקציב אותה ישיבה 'בבשר החי'. (בהערת אגב, לחלק מהישיבות יש קבוצות וואטסאפ או קריאות טלפוניות שמופעלות ברגע שנודע על הגעתם של הפקחים, כדי שכמה שיותר תלמידים יספיקו להגיע). באתר החרדי 'כיכר השבת' נכתב כי לפני כשבועיים החלו פקחי משרד החינוך (האוצר?) לעבור כולל – כולל וישיבה – ישיבה, כדי לבדוק את מצבת התלמידים בפועל. בתחילה היתה בעיה איך סופרים את אלה שנשארו בבית בהעדר 'תו ירוק', אך גם את זה פתרו. מה שנשאר פתוח, זה עניין ההרגשה. בחלק מהציבור החרדי בטוחים כי הביקורת האלה הן חלק מה'עליהום' על החרדים, בטח תוך ניצול היותם באופוזיציה. במשרד החינוך דוחים טענה זו וקובעים כי הבקרה שמבצע המשרד היא בקרה שגרתית, בדיוק כפי שנעשה בשנים הקודמות.
לא כמו שנראה מבחוץ
להיות איש ציבור זה נשמע אחלה. כבוד, שכר לא רע, מכונית צמודה (לחלקם), לשכה (לחלקם), קשרים, לפעמים גם עניין בעבודה, החיים הטובים. אבל, האמת היא שלא תמיד זה ככה. קבלו נתונים רשמיים; השנה נפתחו כ-1500 תיקים על איומים וסחיטת אנשי ציבור. 23 ראשי עיר מאוימים, מהם ארבעה בדרגה הגבוהה ביותר. 450 כתבי אישום הוגשו, ו-20 מעצרים עד תום הליכים. וכל זה בשנה אחת. במהלכה הוקצו 6.6 מיליון ₪ לאבטחת ראשי רשויות. נתונים אלה עלו בישיבה של הוועדה לביטחון פנים של הכנסת. יו"ר הוועדה, ח"כ מירב בן ארי הבטיחה לקדם את הצעת החוק לעונשי מינימום לעבירות אלה. כדי שנבין עד כמה האבסורד גדול בעניין זה, די אם נקרא את שאמר בדיון ששי מזרחי, ראש מדור מאוימים במשטרה: "הפרקליטות חייבת לאשר לנו אם בכלל לפתוח בחקירה. רק כשאומרים 'אני אהרוג אותך', אני יכול לחקור. אם נאמר 'צריך להרוג אותך', אני צריך אישור מהפרקליטות". אבסורד בהתגלמותו. ועדות מכלי ראשון: ח"כ מאיר יצחק הלוי, מיוזמי הדיון: "כשהגשתי תלונה במשטרה על סחיטה, השוטר שאל אותי אם אני לא מנצל את זה לעניין פוליטי. יש רפיסות ואי התייחסות, ואז רמת הסחיטה מתעצמת. נוצר מצב שהעבריין הופך לגיבור מקומי. נוסע במרצדס עם כובע נייק. כשאנשים קטנים מטילים צל גדול, סימן שהשמש שוקעת". נמתין לזריחה.
יכול להיות שלפעמים גם טיבי צודק?
אני יודע שהכותרת לקטע זה תקפיץ לא מעט מקוראי המדור. שוב, הכותב השמאלן הזה. ובכל זאת. אותו ח"כ אחמד טיבי הגיש הצעת חוק שתפטור את הנוסעים בכביש 6 לשלם על ה'שירות' הזה, אם בדיוק כשנסעת שם הכביש היה פקוק. וכמי שנוסע שם לא אחת, אני יכול להעיד שהרבה פעמים הנסיעה שם היא בקצב צב, לכל היותר. ואיך תדע החברה לחייב עפ"י התמשכות הפקקים? קטן עליה. בדיוק כפי שבנתיב המהיר ביציאה מכביש ירושלים לפני הכניסה לת"א מחייבים את הרכבים עפ"י גודש התנועה. קליי קלות. אז מה אתם חושבים? הצעתו של ח"כ אחמד טיבי עברה? ברור שלא. או כי הוא מהאופוזיציה, או כי בנוסף לזה הוא ערבי על כל המשתמע מכך. (אגב, מפלגת הציונות הדתית נתנה חופש הצבעה לחבריה). בעיניים שלי, לו בעלי כביש 6 היו יודעים על סנקציה שכזו, אולי היו מתאמצים יותר להוסיף נתיב, למשל. אז אם מישהו מוצא היגיון להתנגד להצעת חוק כזו, שיתעצבן שאני מביא את זה ויבושם לו.
לא מספיק
בעקבות הפיגוע הרצחני, בליכוד ציפו בדריכות לשמוע את סיעת רע"מ, החברה בקואליציה, מגנה את הפיגוע. זה מה שיצא לרע"מ: "לאורך עשורים רע״מ התנגדה וגינתה ופעלה כדי למנוע פגיעה בחפים מפשע בשני הצדדים, ותמשיך בעמדה זו במיוחד כאשר מדובר באזרחים תמימים. רע״מ תמיד קראה לשמור על קדושת החיים, ולהימנע מכל סוג של אלימות, ולשאוף לחיות ביחד בשלום בביטחון בשותפות ובסובלנות, כפי שנקבע בחזונה של רע״מ". משהו, אבל לא מספיק. "בשני הצדדים" סבבה, אך כאן מדובר ברצח קונקרטי וראוי היה להישמע גינוי נחרץ הרבה יותר. ובית- ההודעה יצאה רק בעברית. לאוזניים שלנו. לא יצאה הודעה דומה בערבית, שלא להרגיז, חלילה, את הערבים. הישראלים והפלשתינים. אני יכול להסכים שגם בשביל הנוסח הנ"ל עבאס וחבריו הזיעו קשות, ובכל זאת, ניתן היה לצפות ליותר. לפחות הודעה מקבילה בערבית. שהגינוי יחלחל קצת בשטח. בנט, התעורר.
אין רגישות
רגישות היא לא הצד החזק בסביבתו של רה"מ בנט. כבר היו כמה מעידות בעניין. והפעם, לאחר שנפתלי בנט חסם בטוויטר את האב השכול הרצל חג'ג', כחלק ממסע החסימות שהוא עורך לצייצני ימין, סמוטריץ' חסם את בנט בטוויטר ובעקבותיו חסמו גם חברי כנסת אחרים. גם משפחת חג'ג', שבעבר היתה פעילה למען היבחרו של בנט, כעסה. לאחר שהרשת רעשה וגעשה, צוות הדיגיטל של ראש הממשלה הסיר את החסימה של הרצל חג׳ג׳ בטוויטר. ״החסימה נעשתה בתום לב ובטעות. מיד כששמו לב, החסימה הוסרה ונשלחה התנצלות למשפחת חג׳ג׳״. אז טוב שכך, כמובן היה נכון ועדיף שלא להסיר, בטח לא משפחה שכולה. מה, כבר לא יכולים להתמודד עם ביקורת?
לקראת החלטה
היועמ״ש לממשלה, מנדלבליט, כבר סופר את הימים לקראת צאתו מהתפקיד. וההערכה היא שבמסגרת 'ניקוי השולחן' הוא יפרסם בימים הקרובים את החלטתו בתיקים של דרעי ושל ליצמן. יש הטוענים כי הדיחוי בהחלטה נובע ממגעים להגיע להסכמות. גם אם יוחלט על הגשת כתבי אישום, הפעם, לפחות בטווח הקצר, זה לא אמור לחולל שום זעזוע בזירה הפוליטית, שכן השניים אינם מכהנים כשרים בממשלה. לכל היותר, מכה קלה בכנף.
השקעה נכונה
ישראל נמצאת במקום האחרון מבין מדינות OECD בהוצאה ציבורית על ילדים בגילאי 0-3. מחקר חדש קובע שה"חיסכון" הזה עולה לנו בסופו של דבר מיליארדים. כך דווח בכלכליסט. אם אינני טועה, כל המומחים בתחום החינוך בדעה כי השקעה בילדים בגיל הזה היא החשובה יותר מהשקעה בהם בגיל מאוחר יותר והיא שתניב להם (ולהוריהם…) פירות מעולים בעתיד. ואני, כסבא למספר פעוטות בגילים האלה (וגם יותר) תוהה, וואללה, אי אפשר למצוא תקציבים ראויים למשימה חשובה זו? האם בכלל מישהו בממשלה מתאמץ בכיוון?
(וישב תשפ"ב)
