יוסף מגלם את דמות היהודי שעולה לגדולה בארץ זרה
בפרשתנו יעקב מתכונן ליציאתו מן העולם. הוא מברך את בניו, את בני יוסף, מכתיב ליוסף את סידורי הלוויה שלו ואף מטפל במעמדם של בני יוסף בקרב האחים. בנוסף לכל אלו מצווה ליוסף "שכם אחד" על אחיו. מהו השכם האחד הזה?
רש"י בעקבות המדרש מבאר שמדובר בעיר שכם. פירוש זה אינו מתיישב עם לשון הפסוק "שכם אחד על אחיך" ממנו משמע שיוסף מועדף ומקבל יתרון בירושה על פני אחיו. אין לנו אלא לומר שחז"ל זיהו שיש חשיבות בייחוסה של שכם דווקא ליוסף. ואכן ייחוסה זה מתיישב היטב עם ההיסטוריה של שכם ומקומה בליבו של יעקב. שכם היא מקום חנייתו הראשון של אברהם אבי אביו בארץ ("ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה"). ואף חנייתו הראשונה של יעקב בארץ היא בשכם עם בואו מפדן ארם ("ויבוא יעקב שלם עיר שכם"), חלקת השדה הראשונה שיעקב קונה בארץ בכסף מלא נמצאת שם, בשכם. שם הוא גם מציב מזבח לה' (בראשית לג, יח-כ) ושם הוא גם טומן את אלוהי הנכר מאוחר יותר. אך לא רק התרגשות ושמחה קשורים בשכם. הטראומה הראשונה של יעקב מתרחשת באותו מקום עצמו כשדינה בתו נאנסת על ידי שכם בן חמור ושמעון ולוי הורגים בעיר הזו כנקמה. ואולי הנקודה החשובה מכל: בשכם רעו בני יעקב כשיוסף עצמו נשלח לשם לראות את שלום אחיו (בראשית לז, יב-יג). שכם מייצגת בעיני יעקב את יוסף בכמה רבדים.
הרובד הראשון והפשוט הוא שזה המקום בו היתה פרידתם האחרונה. מבחינת יעקב החיבור של יוסף לבית אביו חייב לשוב לאותם ימים. בנתינת שכם ליוסף מבטא יעקב את התרפקותו על אותו נער אותו שלח שנים רבות קודם לכן מביתו, הנער שלא שב מעולם, גם לא כעת.
הרובד הנוסף שבגינו מעניק, לפי המדרש הזה, יעקב את שכם דווקא ליוסף קשור לשותפות הגורל שחש יעקב עם יוסף, שניהם חוו טראומה קשה בשכם. יעקב בסיפור דינה ויוסף בסיפור המכירה. המקום הזה מזמן אתגרים מורכבים ויוסף כבר הוכיח שהוא מסוגל להתמודד. בזה הוא ממשיך דרכו של יעקב שחפץ לראות את הקב"ה גם במקומות השפלים והקשים, שמסוגל לראות למרחקים.
אולם נתינת שכם ליוסף אינה קשורה רק לקישורים אינטואיטיביים אלה של יעקב. יוסף מגלם את דמות היהודי שעולה לגדולה בארץ זרה, הוא מסמל את היכולת להשתקע בגלות ולשגשג בה כלכלית, מעמדית ולחיות בה חיים טובים ומאושרים וחסרי דאגות. יוסף הוא הפוטנציאל לגלות שמשכיחה את השאיפה לשוב לארץ אבות ולחיות בה. יעקב יודע מהי גלות, ויודע את טעם השיבה. שכם היא נקודת החיבור הראשונה לארץ גם מצד היותה נקודת הראשית של אברהם, גם מצד היותה נקודת הראשית של יעקב לאחר הגלות, והן מפני ששם היה המקום הראשון בו השקיע יעקב כלכלית. ופשוט שהשיבה לארץ כרוכה בקשיים ובאתגרים שאינם קיימים בחוץ לארץ אולם, שם ורק שם חש "שלם" מפני ששם זנח את כל טוב הגלות- את אלוהי הנכר. שם יכול היה לשוב לעבודת ה' מלאה ולקרוא בשם ה'.
(ויחי תשפ"ב)