מה נשאר לבן אדם?

מה נשאר לבן אדם? אני מנסה לדמיין את כל מה שקרה לו וחושב אם היה לי עוד גרם של רצון לקום בבוקר… 

מה קורה לי כשאני מתאמץ וכלום לא הולך? נשאר בי עוד כח להמשיך הלאה? ומה קורה כשבנוסף, את המאמצים הגדולים שלי – אף אחד פשוט לא רואה, ואני מקבל 'פידבקים' מסביב רק על זה שנכשלתי?

מי לא רוצה להרגיש שהוא מתקדם, שהמאמצים שלו שווים משהו, שהוא משיג משהו? מי לא רוצה להרגיש שרואים אותו, שמישהו מעריך מה שהוא עושה, 'בקטנה' אפילו… אבל מה קורה כשהכל הפוך, שהאדם מוטל בודד בכשלונותיו, כשקורה כל מה שלא סיפרו לו בתכנית העבודה הנוצצת…?

אז אולי נעשה קצת 'זום-אין' ליוסף, בבית פוטיפר. המשפחה מכרה אותו, הוא עזוב, בודד ודחוי, ואשתו של הבוס מתעניינת בו. יום אחרי יום. הוא נדרש למאמצים לשמור על טוהר המידות. עד שיום אחד זה ממש קרוב, והוא מתגבר ברגע האחרון, בשיניים הוא מחזיק מעמד. אבל איפה מחיאות הכפיים? משהו, מישהו? הוא חוטף בזיונות מטורפים, הכותרות של הצהובונים במצרים חוגגות על המעצר הזה… אבל מישהו למעלה בטח יפרגן לי, לא? אז זהו, שהוא דווקא מאבד עשרה שבטים שצריכים לצאת ממנו, בעקבות הסיפור הזה.

מה נשאר לבן אדם? אני מנסה לדמיין את זה וחושב אם היה לי עוד גרם של רצון לקום בבוקר… אבל הוא ממשיך הלאה בכל הכח, באמונה ובשמחה.

מה הסוד שלו?

ראיתי פעם דברים נפלאים בספר "עבודת אברהם" של הרב אברהם יורוביץ, ואכתוב בשפה שלי: אם כל הסיפור שלך זה לבנות את עצמך, להגשים את עצמך, להיות "צדיק", אז כל כשלון ישבור אותך. כי מה לעשות, אתה פשוט עסוק בעצמך, ועצמך לא מקבל סיפוק כשלא הולך לו… אבל אם אתה באמת רוצה לעבוד את ה', לעשות את הטוב, לעשות מה שאמתי, יו ניים איט, אז אתה ממשיך ועושה מה שנכון ואמתי. לייקים ומחיאות כפיים פחות יפעילו אותך. גם בחושך הכי גדול אתה תמשיך לעשות מה שטוב, פשוט כי אתה עושה טוב. לא כי אתה בונה עכשיו קריירה של "עובד השם"… זה עמוק ונוקב.

כשיעקב שואל אותו על הבנים שלו הוא עונה: "בני הם אשר נתן לי אלוקים בזה"; תראה מה זה אבא, למרות כל מה שעברתי, אני לא מסתכל על זה ש"איך פספסתי עשרה שבטים" הרי הייתי נכנס מתחת לפוך ולא זז במשך שנים אם זה היה קו המחשבה שלי. אבל המשכתי הלאה, החלטתי לשמוח בנקודות האור הקטנות שבדרך, והנה, יש לי שני בנים. ברור שהם ראויים לברכה!

***

ר' שלמה קרליבך מספר (מופיע ב"אבן שלמה") שהוא הופיע פעם בהיידלברג ואחרי ההופעה יצא לטייל בעיר. מראה של כיפה וציצית לא היה מצוי שם… הוא עבר ליד איזה בר ויצא משם שיכור שהסתכל עליו כלא מאמין, ואז פנה לר' שלמה ואמר לו: "ראית פעם את היהודי הגרוע ביותר בעולם? אתה עכשיו ממש מביט בו!", והמשיך: "כשהייתי בן ארבע אבא ואמא מסרו אותי לשכנים. הם לא חזרו לעולם, אז אני יודע שאני יהודי אבל אין לי מושג מה זה אומר. אני כנראה היהודי הכי גרוע בעולם", וכאן הוא הרים ידיים לשמיים וזעק: "אבל אני עדיין יהודי".

"לעולם לא אשכח את היהודי הזה"… מסיים שם ר' שלמה, "אתם יודעים למה הוא היה מחובר? לברכה של יעקב אבינו קודם הסתלקותו"…

(ויחי תשפ"ב)