אל תיסחפו אחרי מיתוסים

האנתרופולוג קלוד לוי-שטראוס אמר: "אין אנו חושבים או יוצרים את המיתוסים. המיתוסים יוצרים את עצמם באמצעותנו". אנחנו חושבים שאנחנו אנשים חופשיים, הפועלים מרצוננו ויוזמתנו ומספרים לעצמנו סיפורים על העולם, אבל למעשה אנחנו עשויים להיות כלי משחק בידי כוחות גדולים יותר מאיתנו – מיתוסים או סיפורים שמבקשים לעצב אותנו ואת העולם בדמותם.

מה הכוונה? אנחנו יכולים לראות אידיאות שונות, רעיונות שונים שפעלו בעולם לאורך ההיסטוריה, בין אם מדובר בהלניזם, באימפריאליזם הרומאי, בליברליזם, בסוציאליזם, בפמיניזם או בכל תנועה אחרת. באופן טבעי נראה כאילו רעיונות אלה צמחו מלמטה למעלה: אדם מסוים או קבוצת אנשים הגו רעיון, שכנעו בו אנשים נוספים, וכך הוא צבר כוח והשפעה והוביל שינויים בעולם. אבל יתכן שהאמת היא הפוכה. מקורם של רעיונות, או אידיאות, הוא בעולם העליון, ומשם הם משתלשלים ויורדים לעולמנו. בני האדם, וליתר דיוק התודעה האנושית, היא כלי הקיבול שבאמצעותו נכנסים הרעיונות המופשטים לעולם המוחשי, כמו גלי רדיו הנקלטים במקלט המכוון לתדר שלהם. בני האדם לא ממציאים רעיונות אלא קולטים אותם, ובכך פותחים להם פתח לעולם. ככל שיותר אנשים נחשפים לרעיון, כך הוא צובר עוצמה, עד שעמים שלמים והאנושות כולה יכולים להיסחף אחריו, לפעמים בחוסר שליטה. בעולם העתיק היו קוראים לרעיונות הללו אלים, או מלאכים. הם המושכים בחוטים של בני האדם, שרק נדמה להם שהם המנהלים את המציאות.

מה משמעות הדברים לגבינו? עלינו להבין שבכל רגע נתון מבקשים רעיונות שונים, סיפורים ומיתוסים לסחוף אותנו, להגשים את עצמם באמצעותנו. המציאות אינה תמימה כפי שנדמה. כל ספר, כל הפגנה, כל פרסומת, כל סרט, כל מאמר דעה – מייצגים רעיון מסוים שמנסה לקנות אחיזה בעולמנו. הבחירה היא בידינו, לבחור אלו רעיונות אנחנו רוצים לקדם, ולזהות את אלה שבהם צריך להילחם. חשוב לזכור שגם רעיונות טובים ביסודם יכולים להתעוות ולהפוך למפלצות כשהם צוברים יותר מדי כוח ובלעדיות, כפי שניתן לראות היום בפמיניזם הקיצוני ואצל "לוחמי צדק חברתי" מסוימים.

כיהודים, עלינו להיות נאמנים לה' בלבד, ולקדם את הרעיון של היהדות. כל השתעבדות לרעיון אחר היא עבודה זרה של ממש. יש מקום לכל הדעות והרעיונות – אבל רק במסגרת האמונה בה' ובתורה, שקובעת לכל אחד את מקומו.

(אמור תשפ"א)