מצוות אהבת הגר בימינו

אם הייתי צריך להשיב על השאלה מה הדבר החשוב ביותר שגרים צריכים לקבל, הייתי משיב: אהבה. אהבה היא ערך היוצר קשר וחיבור בין בני אדם והופכת אנשים רחוקים לקרובים. גרים המחליטים לעזוב את דרכם ומתוך בחירה להצטרף לעם ישראל, זקוקים לתמיכה, אכפתיות ולרגש של חיבה ואהבה מהחברה היהודית והישראלית. כל מי שיכול להדריך את הגר, ללוות אותו, לאהוב אותו, מבטיח שתהליך כניסתו של הגר לכלל ישראל יהיה מבורך ומוצלח. לא במקרה התורה מצווה "ואהבתם את הגר".

אהבת הגר היא מצוות עשה מהתורה: "ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים" (דברים י', י"ט). מצוה זו מופיעה בתורה 36 פעמים בניסוחים שונים, מהצורך לאהוב את הגר עד האיסור לא להונות את הגר ולהימנע מלצערו ולגרום לו עגמת נפש.

למרות שיש בתורה מצווה כללית של "ואהבת לרעך כמוך" המתייחסת לכל אדם וגם לגרים, התורה בחרה להוסיף מצווה מיוחדת המתייחסת לאהבת הגר, כלשונו של בעל בספר החינוך: "שנצטוינו לאהוב הגרים, כלומר, שנזהר שלא לצער אותם בשום דבר, אבל נעשה להם טובה ונגמול אותם חסד כפי הראוי והיכולת" (תל"א).
מעבר למצווה לאהוב את הריע, אנו מצווים לאהוב את הגרים. הכוונה היא  לגר תושב שקיבל על עצמו שבע מצוות בני נח ולגרי צדק שהצטרפו לעם ישראל (דעת הרמב"ם היא שרק בגר צדק הדברים אמורים, ספר המצוות ל"ת רנ"ג), כך שבעצם מי שאוהב את הגר, מקיים גם את מצוות ואהבת לרעך כמוך. הרמב"ם מסביר מדוע התורה מצווה את 2 המצוות: "אהבת הגר שבא ונכנס תחת כנפי השכינה שתי מצוות עשה, אחת מפני שהוא בכלל ריעים ואחת מפני שהוא גר והתורה אמרה ואהבתם את הגר" (הלכות דעות, ו', ד).

מצוות אהבת ישראל היא מצוה כללית המתייחסת לכל אדם מישראל, ומצוות אהבת הגר מוסיפה את המימד של אהבת הגרים ומדגישה את צורך המצווה. כפי שהסביר הרמב"ם: "ואף על פי שהיה נכלל בזה עם ישראל באמרו 'ואהבת לרעך כמוך'… בעבור שנכנס בתורתנו הוסיף לו הא-ל אהבה, וייחד לו מצוה נוספת" (ספר המצוות לרמב"ם, עשה ר"ז).

גם הרב יונתן זקס, מסביר בדרכו הייחודית ושפתו הפיוטית את הצורך בכפל המצוות: "קל לנו לאהוב את רענו, אך קשה לנו לאהוב את הגר. זו הסיבה שהתורה מצווה עלינו פעם אחת בלבד לאהוב את רענו איך לאהוב את הגר היא מצווה עלינו בשלושים ושישה מקומות שונים. את הרע אנו אוהבים בגלל שהוא כמונו ואילו את הגר מורים לנו לאהוב דווקא משום שהוא אינו כמונו. זוהי המצווה רבת העוצמה ביותר בתורה והיא חוזרת ונשנית פעמים רבות יותר מכל  מצוה אחרת" (רדיקליות אז, רדיקליות עכשיו, עמ' 66).

מעניין שהרמב"ם ייחס למצוות אהבת הגר מעמד מיוחד, מצווה שיש צורך לקיימה ברגשי אהבה בלב. הרמב"ם מציין שבניגוד למצוות "ואהבת לרעך כמוך", מצוות אהבת הגר מחייבת אותנו לאהוב אותו ממש, ולא רק להתנהג כאילו אנחנו אוהבים אותו: "דע שחובה שחייבתנו התורה על הגרים גדולה היא. על האב ועל האם נצטוינו בכבוד ומורא, ועל הנביאים – לשמוע להם, ואפשר שיכבד אדם ויירא וישמע ממי שאינו אוהבו, ועל הגרים צונו באהבה רבה המסורה ללב: ואהבתם את הגר וגו’, כמו שצונו לאהוב את שמו: ואהבת את ה’ א-להיך" (שו"ת הרמב"ם שאלה תמ"ח).

אבל, בנוסף למצוות האהבה כלפי גרים, התורה מצווה גם על אונאת הגר אפילו בדרך הדיבור, כלומר שעלינו לשקול במאזניים כל מילה שאנו אומרים לגרים, כך מלמדים אותנו חז"ל: "כשם שאונאה במקח וממכר כך אונאה בדברים אם הוא בן גרים לא יאמר לו זכור מעשה אבותיך שנאמר (שמות כב, כ) וגר לא תונה ולא תלחצנו" (בבא מציעא נ"ט, ע"ב).

נסיים בדבריו הנפלאים של ספר החינוך, המסביר את הצורך במצווה מיוחדת המתייחסת לאהבת גרים, כיוון שהגר הוא אדם שעוזב את מקום לידתו כדי להצטרף לעם ישראל ויש בכך קשיים רבים, נדמה שדבריו ממשיכים להיות משמעותיים ורלוונטיים גם לימינו בקהילות ישראל בעולם ובמדינת ישראל: "והגרים הם, כל מי שנתחבר אלינו משאר האומות שהניח דתו ונכנס בדתנו, ועליהם נאמר ואהבתם את הגר וגו'… וכמה היא דרך נעימות וחמדה להתחסד ולגמול טובה לאשר הניח אומתו וכל משפחת בית אביו ואמו, ויבוא לחסות תחת כנפי אומה אחרת באהבתו אותה, ובבחירתו באמת… ויש לנו ללמד מן המצוה היקרה הזאת לרחם על אדם שהוא בעיר שאינה ארץ מולדתו ומקום משפחות אבותיו, כמו שאנו רואים שהתורה תזהירנו לרחם על כל מי שצריך עזר, ועם המידות הללו נזכה להיות מרוחמים מהשם יתברך, וברכות שמים ינוחו על ראשינו" (תל"א).

(שמות תשפ"ב)