לאחר הדרמה שחוללו החלומות בבית משפחת יעקב, בתזמון מורכב ובעייתי מחליט יעקב לשלוח את יוסף למצוא את אחיו הרועים אי שם עם הצאן. רגע אחד לפני המפגש עם האחים, מתארת התורה מפגש אחר המתקיים בין יוסף לבין איש אנונימי. יוסף שואל על מקומם של אחיו, והאיש מראה לו את הדרך. המהר"ל בספרו 'גור אריה על התורה' התקשה בתכלית התיאור אודות המפגש, וזו לשונו:
"למה צריך כל הסיפור שמצאו איש, ושאל אותו איפה הם רועים ואמר לו בדותן הם והלך אליהם? מאי נפקא מינה אם מתחילה הלך אליהם בלי לטעות או על ידי טעות?".
לדבריו, תיאור המפגש בין האיש ליוסף מיותר ואין בו תוספת משמעותית לסיפור. נתבונן בפסוקים עצמם:
"ויִּמְצָאֵהוּ אִישׁ … וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר מַה תְּבַקֵּשׁ וַיֹּאמֶר אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ …וַיֹּאמֶר הָאִישׁ נָסְעוּ מִזֶּה כִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים נֵלְכָה דֹּתָיְנָה וַיֵּלֶךְ יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן".
ניתן להסביר את המפגש שבין יוסף והאיש באחת משתי דרכים. האחת, שמדובר בתרגיל מתוחכם של האחים המודעים לכך שיוסף יחפש אותם. האחים עולים צפונה הרחק מבית אבא, למקום שניתן לטשטש את העקבות. על מנת לוודא שיוסף יגיע לאותו מקום, שלחו איש מטעמם, שיכווין אותו להגיע למקומם מבלי שהדבר יעורר חשד. כיוון אחר להסביר את המפגש נתנו חז"ל שסברו, כי האיש הוא המלאך גבריאל ובעצם מדובר בניסיון שאמור לבדוק את מידת דבקותו של יוסף בשליחות. וכך כותב הרמב"ן:
"יאמר כי הוא תועה מן הדרך ולא היה יודע אנה ילך, ונכנס בשדה כי במקום המרעה היה מבקש אותם. ויאריך הכתוב בזה, להגיד כי סיבות רבות באו אליו שהיה ראוי לחזור לו, אבל הכל סבל לכבוד אביו".
יוסף מתאמץ למצוא אנשים שראו או שמעו אודות האחים על מנת להשיג את עקבותיהם. אולם המפגש עם המלאך מעלה מוקש נוסף במשימה של יוסף. כאשר יוסף אומר לאיש – "אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ" הוא מסמן מטרה ברורה, הוא מחפש אחווה ושלום עם אחיו. אמנם הרמב"ן סבור שיוסף רוצה לקיים את מצוות אביו, אבל נראה שהמשימה היא גם של יוסף עצמו, לרדוף את השלום. יוסף הולך ומבקש לשים בצד את המחלוקת שלו עם אחיו, ולגשר על הפערים שבניהם. על רקע פרשנות זו מסביר רש"י את תשובתו של האיש שפגש את יוסף: "וַיֹּאמֶר הָאִישׁ נָסְעוּ מִזֶּה' – הסיעו עצמן מן האחווה". אתה אומר "את אחי אנוכי מבקש" – אך הם כבר נואשו, הם לא רואים אותך כאח שלהם. כעת יוסף נדרש להחליט האם לוותר ולחזור אל אביו או להמשיך במסעו עד אשר יוכל למצוא את האחים ובכל זאת לעשות מאמץ כדי להתקרב אליהם.
גם כיום ניתן לשמוע את הקולות הללו. יש המבקשים ליצור חיבור עם כל חלקיה של החברה הישראלית כי 'את אחינו אנו מבקשים'. ויש הסוברים "חבל על הזמן" – הם נסעו מזה, הם כבר במקום אחר, הם לא מרגישים את החיבור. אסור לנו לוותר. חייבים ללכת בדרכו של יוסף – "את אחי אנוכי מבקש". גם אם קבוצה רואה עצמה כמנותקת מאיתנו, חובה עלינו לעשות את כל ההשתדלות הנדרשת כדי לחבר. המחלוקות בתוך החברה הישראלית שהיו ערב המלחמה חוזרות ומתעוררות. המלחמה שקיימת בין החלקים השונים של החברה הישראלית מסוכנת יותר ממלחמה בחזית האויב, ולכן יש לעשות את הכל על מנת שזה לא יקרה. את אחינו נמשיך לבקש.