מה אומר עליך מה שאתה חושב על אחרים?

כאשר הכהן מזהה את הנגע בעור בשרו של אדם, הוא מוגדר מעתה מצורע ועליו לבצע פעולות שאמורות להרחיק אותו מהחברה. בגדיו יהיו פרומים, ראשו יהיה פרוע והוא נדרש להכריז על עצמו טמא: "וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים …וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא". מסביר רש"י: "משמיע שהוא טמא ויפרשו ממנו". המצורע צריך להתנתק מהחברה שבה הוא חי ולהכריז על עצמו שהוא טמא. הניתוק מהחברה מאפשר למצורע להתבונן על מומיו ועל חסרונותיו. אחד מחטאיו של המצורע הוא הוצאת שם רע, שנבע ממבט שלילי על הזולת. כעת, במקום לחפש את החסרונות בזולתו, המצורע נדרש לראות את החסרונות של עצמו. כאשר אדם חי במודעות שהוא עצמו אינו מושלם, הוא יגלה יותר אמפתיה כלפי זולתו ויוכל להכיל את מגבלותיו. המשנה אומרת (נגעים ב,ה): "כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו".

וכך נאמר בשם הבעל שם טוב: "ופירש הבעל שם טוב הקדוש, כל הנגעים שאדם רואה חוץ, זה נמשך מנגעי עצמו, כמאמר רבותינו ז"ל (קידושין ע' א) כל הפוסל במומו פוסל".

לדעתו, כוונת המשנה היא שכל הנגעים שאדם רואה בחוץ הם נגעי עצמו. לאמור, הביקורת שלנו על הזולת מעידה בראש ובראשונה עלינו, כמבקרים.

ניסוח דומה אך שונה מופיע במסכת קידושין (ע ע"ב) ביחס לסוגיית יוחסין של עם ישראל. בתוך אותה סוגיה מצוטטים דבריו של שמואל: "כל הפוסל במומו פוסל", לאמור, אדם שבאופן שיטתי ואובססיבי הולך ופוסל משפחות על רקע ייחוסן, ודואג להפיץ תפיסתו זו ברבים, זו ראיה שהוא עצמו פסול. אדם רואה בזולתו חיסרון שהוא עצמו לוקה בו – כל הפוסל במומו פוסל.

בפסיכואנליזה תופעה זו מכונה "השלכה" כלומר, מדובר במנגנון הגנה בו אדם מייחס צדדים שליליים על הזולת, וכך הוא יכול להתעלם מראיית תכונותיו ודחפיו השלילים שלו עצמו.

תובנה זו מעניקה לנו כלי עוצמתי על מנת להבין את עצמנו. אם אנו רוצים ללמוד על עצמנו יש לבחון היטב את ההתבוננות שלנו על המציאות. מי שרואה את הטוב שבזולת, אז כנראה שהוא עצמו טוב. ולהיפך, מי שרואה את חסרונותיו של האחר הרי שהוא עצמו "חסר".

המצורע ראה את נגעי החברה והתעלם מנגעי עצמו. דרך ההיטהרות של המצורע היא לצאת מהמסגרת החברתית שלו ולחיות בדד, כך הוא יתגעגע אל קהילתו ומשפחתו, ומן הסתם לאחר שירגיש בחסרונם יוכל לראות את החיוב ופחות את החיסרון שיש באחר.

(תזריע תשפ"ב)