הרב מאיר נהוראי (רב משואות יצחק, יו"ר רבני בית הלל)
בזכות קשיות העורף של ישראל תישמר הזהות היהודית במהלך כל הדורות
כאשר נודע למשה, עוד בהיותו על ההר, על מעשה העגל, אומר לו הקב"ה: "רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא". ביטוי זה חוזר פעם נוספת, כאשר משה מתבשר שמלאך יוביל את העם ולא הקב"ה בעצמו: "כִּי לֹא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף אַתָּה". קשיות עורף נובעת מפחד לשנות ולהשתנות, שכן הנטייה של הטבע האנושי היא להיצמד לקרקע בטוחה. תזוזה עלולה לערער את היציבות. וכך גם ישראל, שהורגלו שנים רבות להיות במצרים, מגלים "קשיות עורף" ומעדיפים להישאר בתרבות של עבודה זרה, וכתוצאה מכך נכשלו בחטא העגל. אם כן, כמה תמוהה היא בקשתו של משה מהקב"ה: "וַיֹּאמֶר אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ… יֵלֶךְ נָא… בְּקִרְבֵּנוּ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא". האם נכון לבקש מהקב"ה שילך עם העם מפני קשיות העורף שבו? הרי זו הסיבה שמחמתה הקב"ה מעונין לכלות את העם! היעלה על הדעת שמשה מעלה דווקא את עקשנותו של העם כסיבה לכך שהקב"ה ישרה את שכינתו עליהם?!
אכן, אבן עזרא מפרש את הפסוק כך: "כי עם קשה עורף – על דעת רבי מרינוס, אעפ"י שעם קשה עורף הוא". לדעתו המילה "כי" אינה סיבה לדבר, אלא שמשה מבקש מהקב"ה שאעפ"י שהעם קשה עורף, אל לו לעזוב אותם.
מדברי המדרש ניתן להסביר גם אחרת את בקשתו של משה. וכך אומר המדרש שמות רבה (פרשה מב): "אמר רב יקים ג' חצופים הם, חצוף בחיה כלב, בעוף תרנגול, ובאומות ישראל, אמר ר' יצחק בר רדיפא בשם ר' אמי אתה סבור שהוא לגנאי ואינו אלא לשבחן או יהודי או צלוב".
רבי אמי סבור, שדווקא התכונה הגרועה של עם ישראל שגרמה לו לעבוד עבודה זרה, תהיה בעתיד סגולתם ההרואית. כרגע העקשנות מובילה למרדנות אולם בעתיד העקשנות תגרום לנאמנות אין קץ. הם יסרבו להתבולל, הם ישמרו על זהותם היהודית. הם ייסבלו עינויים וימסרו עצמם על קידוש השם באמירת 'שמע ישראל'. משה מבקש בכל מאודו, שהקב"ה יסלח לישראל דווקא בשל העובדה שהם עם קשה עורף, שכן מידה זו תהיה הבסיס לחוסנם הלאומי והדתי. עקשנות יש לה חסרונות רבים, אבל יש בה גם מן החיוב, שכן העקשנות מאפשרת לאדם לעמוד על עקרונותיו גם כאשר הוא נדרש להתמודד עם קשיים. בזכות קשיות העורף של ישראל תישמר הזהות היהודית במהלך כל הדורות.
השבוע נפרדתי מגיסי היקר פרופסור שלום לרנר ז"ל, שהיה תלמיד חכם עניו וצנוע, ישר דרך איש אמת, ואחד מעמודי התווך של עולם המשפט. יהיו מילים אלו לעילוי נשמתו ( ת.נ.צ.ב.ה).
(כי תשא תשפ"ב)
