השדכן הטוב בעולם

על מנת שזוגיות תצליח, היא צריכה סולמות – יכולת התניידות תמידית בין גבוה לנמוך

המילים "זה קרבן אהרן ובניו" מתקשרות אחרי דרשה ארוכה בויק"ר ח (מסוג פתיחתא) לפסוק בתהלים עה:

"כי א-להים שופט – זה ישפיל וזה ירים, […] ורבנן פתרין קריא (מפרשים את הפסוק כעוסק ב) באהרן: בלשון זה הושפל: 'ואשליכהו באש ויצא העגל הזה', ובלשון זה הוגבה: 'זה קרבן אהרן ובניו'" וגו'.

מעט לפני דרשה זו, נדרש פסוק תהלים זה, דוקא על ענייני שידוכים, בסיפור השיחה המפורסמת בין ר' יוסי למטרונה:

"מטרוניתא שאלה את ר' יוסי בר חלפתא. אמרה לו: בכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו? אמר לה: לששת ימים […] אמרה לו: ומאותה שעה עד עכשיו מהו יושב ועושה? אמר לה: מזווג זווגים […] אמרה לו: הדא הוא? אף אני יכולה לעשות כן […] אמר לה: אם קלה היא בעיניך קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף.  הניחה והלך לו. מה עשתה? שלחה והביאה אלף עבדים ואלף שפחות, והעמידה אותן שורות שורות […] זווגן בלילה אחת, לצפרא אתין לגבה, דין מוחו פציעה ודין עינו שמוטה, ודין אצילי' פריך, ודין ארכובה תבירה. דין אמר לינא בעיא לדין, ודין אמר לינא בעיא לדין".

המטרוניתא מנסה לעשות כמעשי הקב"ה, ואינה מבינה מה כ"כ מסובך בזיווג זיווגים. אלא שהניסוי שלה נגמר בשן ועין, כפשוטו: העבדים והשפחות שלא בחרו זה בזו חוזרים לגבירתם חבולים ומוכים באופן הדדי, באיברי גופם השונים.

"מיד שלחה והביאה את ר' יוסי בר חלפתא. אמרה לו: רבי, אמת היא תורתכם, נאה משובחת היא, יפה אמרת כל מה שאמרת. אמר לה: לא כך אמרתי לך? אם קלה היא בעיניך קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף […] א"ר ברכיה: בלשון זה השיבה רבי יוסי בר חלפתא: הקב"ה יושב ועושה סולמות מגביה לזה ומשפיל לזה".

במקור מופיע הסבר נוסף לטיב המאמץ שמשקיע הקב"ה בזיווג, אך כאן אני מבקשת להתמקד בפסוק שהוציא אותנו אל הדרך הדרשנית: "זה קרבן אהרן ובניו", וחיבורו לפסוק בתהלים: "זה ישפיל וזה ירים".

על מנת שזוגיות תצליח, היא צריכה סולמות – יכולת התניידות תמידית בין גבוה לנמוך. זוגיות אמיתית לא יכולה להישען על היררכיה. היא מבקשת מכל אחד לעלות/לרדת לפי הצורך, ולהסתכל בשני בגובה העיניים, לא מתוך התנשאות ולא מתוך נחיתות. ושניהם, מלמד אותנו אהרן, בלשון "זה": דוקא ממקום הטעות, ניתן לתקן ולעלות. בשעת הצורך – טוב שהקב"ה עושה להם סולמות, שיוכלו לרדת בהם אם טיפסו על עץ גבוה מדי.

(צו תשפ"ב)