ציפור הדרור – כשרה?

בטקס טהרת המצורע הנזכר בפרשתנו נאמר: "וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי-צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהֹרוֹת" (ויקרא יד, ד). ה"צפור" נזכרת במקרא ארבעים פעם. לעיתים מדובר בשם קיבוצי לכלל ציפורי השיר הקטנות (למשל, תהילים קד, יז; יחזקאל  יז, כג). אולם בהקשר לקרבנות ניתן להניח שמדובר בשם נרדף לציפור דרור: "גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ, אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ אֶת מִזְבְּחוֹתֶיךָ ה' צְבָאוֹת (תהילים פד, ד)".

בעניין טהרת המצורע המשנה מציינת שמדובר ב"שתי צפרים דרור" (נגעים יד, ד). ניתוח תכונות הדרור הנזכר רבות במסורת חז"ל מאפשר לזהותו עם דרור הבית (Passer domesticus), הציפור השכיחה ביותר בין משכנות האדם, שדָּרה בבית כבשדה, אך אינה מסתגלת לשבי ואינה מקבלת מרות (ביצה כד ע"א). צפור הדרור תלויה במזונותיה באדם: "ר' שמעון בן לוי אמר צפור דרור שאוכלת מפתו ושותה מימיו" (ויקרא רבה טז, ז).

מדובר בציפורים חברתיות, המתקבצות יחדיו בעיקר בבוקר או בערב. הן מאופיינות בציוציהן הקולניים, הנשמעים כפטפוטי רכילות שמועברים ביניהן. זה שימש כסמל לקול המשמיע את לשון הרע שהביא לצרעת, אך גם את כפרתו: "אמר רבי יהודה בן לוי: מה נשתנה מצורע שאמרה תורה: יביא שתי ציפורים לטהרתו? אמר הקב"ה: הוא עושה מעשה פטיט, לפיכך אמרה תורה: יביא קרבן פטיט" (ערכין טז ע"ב). בדומה לתולעת השני בטקס שריפת פרה אדומה, הדרור משמש עם האזוב כסמל לענווה ולצניעות בהיותו נחשב לצפור הקטנה השכיחה ביותר מקרב העופות.

מהלכות רבות ברור שמדובר בצפור כשרה, החייבת בכיסוי הדם (תוספתא שבת ח, יט). צפור  הדרור החיה שנלקחה לטהרת המצורע ונשלחה לחופשי, מותר אחר כך לאוכלה (קדושין נז ע"ב). לצפור דרור ישנה מסורת אכילה רציפה שהשתמרה כמעט בכל קהילות ישראל עד לעת החדשה: במזרח אירופה, איטליה, אנגליה, מרוקו וארץ ישראל. נהגו לאוכל דרורים בעיקר בתקופות מחסור או כשנקרתה ההזדמנות לכך. בשפה הערבית, כמו בעברית, הדרור נקרא בשם "עצפור (=צפור). ר' יעקב חיים סופר (תר"ל-תרצ"ט) מבגדד שהתיישב בירושלים כתב: "צפור קטן הדר בבתים וקורין אותו עצפו"ר – הנוהג לאכלו" (כף החיים, יו"ד, פב, כז). בתימן היו שצדו ממנו בכמויות. בפרנקפורט ובהלברשטאט שבגרמניה נהגו ראשי הקהילה עד עליית הנאצים י"ש, לשחוט בכל שנה צפורי דרור בפרהסיה עד מנת להנציח את המסורת שלא תישכח. (להרחבה ראו בספרי, מסורת העוף, עמ' 69 – 87). בסעודת המסורת ההיסטורית שנערכה בקיץ תשפ"א בבנימין הועברה המסורת על הדרור לקהל וניתן לצפות בה בסרטון ביוטיוב: "סעודת המסורת – דרור".

(מצורע תשפ"ב)