קובי פרידחי (פסיכולוג בהתמחות תעסוקתית, דוקטורנט באוניברסיטת אריאל)כאשר נספר ביציאת מצרים, נזכיר כי היינו עבדים לפרעה ונגלה כיצד הוציא ה' אותנו ביד חזקה ובזרוע נטויה לעבר הארץ המובטחת. יחד עם זאת, מייד לאחר סיפור היציאה ממצרים נקרא: "וְלֹא נָחָם אֱ-לֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱ-לֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה".
פרשנים מסבירים כי יש הבדל בין חירות פיזית לחירות נפשית. העם יצא בניסים גדולים מעבדות במצרים עם רכוש גדול, אפשרות להקים צבא ולהילחם במבקשי רעתו. אבל הנפש עוד הייתה משועבדת, ולכן למרות הכוח הרב, העם עוד לא מוכן להיכנס למלחמה מול האויב ואף העדיף לחזור לעבדות מצרים. חטא העגל מסמן גם הוא את הקלות שבה מאבדים את אמונם וחירותם אלו שנולדו לשעבוד, ועל כן עונשם היה ללכת במדבר עד שדור העבדים יתחלף בדור חדש שנולד בן חורין. רק דור כזה יוכל לדבר במושגים של ייעוד – כיבוש הארץ והקמת מדינה.
ניתן לנצל את החג כהזדמנות לחשוב על שאלת הייעוד שלנו בעבודה או בכלל
כאשר אנחנו עושים בחירות בחיים, אנחנו שואפים לחירות בקבלת החלטות. בפועל, יש לא מעט גורמים חברתיים ופסיכולוגיים שמגבילים אותנו. חוקרת בשם גוטפרדסון דיברה על הגורמים שמגבילים את הבחירות שלנו בתעסוקה וציינה למשל כי אדם מחברה מסוימת יתקשה להשתלב במקצוע שהסטטוס שלו אינו נחשב "כראוי" בסביבתו. בכיוון אחר, אדם עם מסוגלות עצמית נמוכה יתקשה לשאוף ליעד שנתפס עבורו כבלתי מושג. לתהליך זה היא קוראת "תיחום". כדי לצאת מהתחום שאנחנו מוקפים בו, עלינו לעבור תהליך של הרחבה או של פשרה.
ניתן לראות את התיחום פועל בצורה חזקה אצל אוכלוסיות רבות: אנשים במעמד סוציואקונומי נמוך שזקוקים לעבודה כדי לשרוד ומתקשים לשאוף למעלה מכך, אנשים עם מוגבלות שמתקשים לכוון לתרומה משמעותית במקום העבודה בשל המסרים שקיבלו מהחברה במהלך הדרך ועוד.
יש גורמים רבים שתוחמים אותנו ומצמצמים את יכולת הבחירה שלנו, ועם זאת, הגבולות הללו לעיתים קרובות שומרים עלינו מפני כישלון או השפלה. בליל הסדר, כאשר כולנו מתכנסים ומדברים על יציאת מצרים, ניתן לנצל את החג כהזדמנות לחשוב על שאלת הייעוד שלנו בעבודה או בכלל, כפרטים וכעם – לאן אנחנו מכוונים? מה הציפיות שלנו? ובהתאם לכך לברר עם עצמנו מהן המגבלות שכדאי לנסות ולהסיר ומהם הגבולות ששומרים עלינו, שאותם כדאי לשמר.
