הר הבית – כשפיגוע רודף פיגוע

ירושלים על ראש שמחתנו

אפשר לעלות להר הבית (מי שסומך על הרבנים שמתירים), אפשר שלא, אפשר לתמוך בעלייה, אפשר להתנגד לה מסיבות הלכתיות ו/או מדיניות או משתיהן יחד, אבל בדבר אחד אין ספק- מה שקורה על הר הבית משליך גם על המצב הביטחוני הכולל, בדגש על פעולות טרור. לא רק יחיא סינוואר מנהיג החמאס בעזה העושה את הקשר הזה, גם כל רוצח מתועב הלוקח גרזן או סכין ויוצא לרצוח ביהודים, עושה את הקשר, או לפחות משתמש בו כ'הסבר' לפיגוע שחולל. אז מה, לתת להם את הר הבית, על כל הכרוך בזה, ובלבד שיהיה כאן שקט? מובן שלא. ח"ו. ישראל חייבת לשמור ולשמר את ריבונותה על הר הבית. ריבונותה? בעירבון מאוד מוגבל. עם הסדרים שנחתמו לפני עשרות שנים על ירדן. עם שליטה של הוואקף על השטח, עם שעות מצומצמות והגבלות מציקות אחרות על עלייה של יהודים למקום. אבל איך אומרים החבר'ה? זה מה שיש, ועם זה צריך לנצח. כי לכוליי עלמא, התעלמות ודריסה של הכללים המוסכמים תצית להבות שקשה מאוד יהיה לכבותן. (זוכרים את המהומות אחרי עלייתו של שרון להר?) לוותר? ח"ו. אבל רק להניח את העובדה שדומני שכולם יכולים להסכים עימה; יש קשר בין הנעשה על ההר לבין הסביבה הרותחת כולה. ומכאן כל אחד שיעשה עפ"י השקפת עולמו. וכעת, מגיע יו"ר רע"מ מנסור עבאס ומכריז בפוסט שהעלה בשפה הערבית כי "מה שיכתיב את עמדתנו ביחס למסגד אל-אקצא בקואליציה זה ההבנות בין ירדן לישראל. הודעתי על כך לבנט וללפיד. הפתרון הסופי הוא סיום הכיבוש והקמת  המדינה הפלשתינית בגדה המערבית ובירתה מסגד אל-אקצא". מעבר לשימוש הנורא בצמד המלים 'הפתרון הסופי', המעורר חלחלה בכל אוזן של יהודי, הצעתו, גם אם נשמעת מקוממת, בוודאי מקובלת על מרצ, למשל, ואם אינני טועה גם היו בישראל ראשי ממשלה שכמעט חתמו על הסכם מדיני המתבסס בדיוק על 'רעיונות' אלה ממש. ירושלים דו-לאומית, וכדומה. אז על מה בדיוק אנחנו מתרגשים כל כך? עבאס כתב את הפוסט הזה זמן קצר אחרי שהירדנים הגישו לאמריקנים מסמך דרישות בכל הקשור להר הבית. כמובן די היה באלה כדי להתסיס את הזירה הפוליטית כאן. יו״ר הציונות הדתית ח״כ בצלאל סמוטריץ׳ אמר בתגובה למסמך הדרישות הירדני בהר הבית: "מנסור עבאס נוסע לירדן ומיד לאחר מכן הירדנים מגישים מסמך דרישות הזוי לאמריקאים בנושא הר הבית. לא מדובר על מסמך דרישות ירדני אלא על מסמך דרישות של מנסור עבאס לממשלת ישראל ובנט מבין זאת היטב. המשך קיום הממשלה תלוי כרגיל בגחמותיו המסוכנות של מנסור עבאס. כל יום שהממשלה הזו קיימת מהווה סכנה למדינת ישראל". יו"ר עוצמה יהודית ח"כ איתמר בן גביר קרא להחזיר את אנשי הוואקף הירדני למדינתם, לנזוף בשגריר ירדן ולהפסיק את הזרמת המים לירדן. (הערה שלנו: גם ישראל מקבלת מירדן. ענייני ביטחון חשובים, למשל). עיתוי פרסום הפוסט הזה של עבאס הוא רגיש כמובן בהיבט הפוליטי, כשהקואליציה תלויה באצבעות של עבאס וחבריו. לכן מיהר רה"מ בנט להכריז – בלי להזכיר את עבאס – שממשלת ישראל, ורק היא, תקבע מה יהיה בירושלים. ולפני סיום. כאשר "הלבינו" את הכנסתו של עבאס לקואליציה הסבירו לנו שמה שמעניין אותו זה לפעול לטובת הצרכים האזרחיים והבטיחותיים של האוכלוסייה הערבית בישראל. הא ותו לא. הנה מגיע עניין ירושלים, וזה משתחרר לו. כצפוי, וכמתבקש ממוסלמי אדוק. השאלה היא רק, עד כמה להתרגש מהכרזתו. וזו כבר בחירה שלנו.

למה רק אחת?

חבל שלכדו אותם חיים, אמרו רבים עם פרסום הידיעה על לכידת המחבלים הרוצחים מאלעד. נכון, חבל על כל הכסף שנוציא עליהם בעת מאסרם, הלוואי עד סוף חייהם. אבל אלמלא תפסו אותם חיים ושאבו מהם מידע על המסייעים להם, לא היו נעצרים למחרת יותר מעשרה חשודים בסיוע להם. לא חשוב? הרשתות החברתיות גם רעשו וגעשו מצילום אחד המחבלים הרוצחים מאלעד יושב כבול, מיד עם לכידתו, ואז מעשן סיגריה שקיבל מאחד מלוכדיו. מסכים, זה נראה כאילו הבן בליעל הזה מעשן בסבבה. וזה מרתיח. אבל. החוקרים מהשב"כ יודעים את העבודה. עובדה שמיד הוא 'זימר'. שווה את המחיר. בית- הייתי נותן לו לעשן כמה קופסאות ברצף, שייחנק. או לכל הפחות, יחיה אח"כ פחות בכלא בזכות הזפת ששאף לריאותיו. מה שכן, לא כל דבר צריך להראות. גם לא את המנוול הזה מעשן, בנקודת זמן זו.

ואם לא עכשיו, אימתי?

לא אחת עולה שאלת חוק מוות למחבלים (החוק מתיר זאת, אך אינו מיושם), ותמיד העניין יורד בטענה שרשויות הביטחון לא תומכות בכך, שכן הן חוששות שזה יביא להאדרת המחבלים שייהרגו ולעידוד אחרים ללכת בדרכם. קטונתי לחלוק על אנשי המקצוע בזרועות הביטחון ונניח שהם צודקים. עדיין, יש עוד הרבה מה לעשות. ולענ"ד, התקופה הנוכחית, בה פיגוע רודף פיגוע, היא שעת כושר לעשות חשיבה מחדש, וחשיבה מהירה, כדי להחמיר את הענישה של מחבלים מפגעים. לו אני נשיאת בית משפט העליון, הייתי מזמן את נציגות בתי המשפט הרלוונטיים וקובע להם להחמיר בענישה ולעולם לא להסתפק בעונשי המינימום שבחוק. להיפך. עת צרה היא ליעקב, ולו כהוראת שעה, לתת את עונש המקסימום. למען ישמעו אחרים- ויירתעו. הייתי שולל לאלתר אזרחותם של מחבלים תושבי ישראל, גם הייתי מאמץ את הצעתו של השר גדעון סער (השבוע בחדשות ערוץ 12) "לשקול להרוס בתים של מחבלים אזרחי ישראל ולגרש משפחות מחבלים לעזה", הייתי רק מוותר על 'לשקול', ומחליט לבצע. זה גם הזמן לטפל בסוגיית התשלומים שמעבירה הרש"פ למשפחות מחבלים הכלואים בישראל. במקביל, מעבר לשיפוץ מיידי של הגדרות שעל הגבולות ובנייה במקומות החסרים, הייתי מחמיר מאוד בהענשתם של שב"חים (כיום לא עושים להם כלום) ושל מסיעיהם ומעסיקיהם. אין לי בעיה עם זה שיקימו בתי דין מיוחדים, אד-הוק לעניין. רק השבוע, כך דווח, עצרו (עד יום שני בערב) 845 שב"חים וכ-29 מעסיקים שלהם. השעה לא רק כשרה לכך, אלא מבקשת/ דורשת את זה. ואם לא עכשיו, אימתי. בנט חושש מתגובת רע"מ? סביר שמפלגת 'הציונות הדתית' ואף רבים בליכוד יתמכו בהצעות אלה. וגם אם לא, די. נמאס.

שכנים חדשים

השכונות כרמל צרפתי, הנשיא והדר בחיפה הופכות יותר ויותר לשכונות מעורבות. בערוץ 12 דווח כי "70% מהרוכשים בפרוייקט בנייה ברחוב אלנבי היו משפחות ערביות מחוץ לעיר, שעברו בגלל משבר הדיור ביישובים הערביים", כך אמר היזם סלים לחאם. מן הסתם, לא רק משבר הדיור בכפרים דחף אותם לעבור לחיפה. אגב, ככה בשקט בשקט, יותר ויותר משפחות ערביות רוכשות דירות בערים שונות במרכז הארץ, לא רק בערים המעורבות הוותיקות. חומר למחשבה. האם חלק מהרצון להתערות בחברה הישראלית? טוב ליהודים? מסוכן ליהודים? יחריף את סכנת ההתבוללות? היכן ילמדו ילדיהם- בבתי הספר הממלכתיים הרגילים? (סקופ: בתיכונים בכפר סבא, למשל, לומדים לא מעט ילדים מהיישובים הערביים).

הטרקטור חוזר למערכה

לחכ"ל (חבר כנסת לשעבר) מוטי יוגב יש הרבה זכויות. עבר צבאי מפואר, הובלת בנ"ע, הובלת בהתיישבות, ועוד. אבל, אם תעירו אותי באמצע הלילה ותשאלוני מה עובר לך בראש בהקשר שלו, בטוח שאשיב: "לעלות עם די-9 על בית משפט העליון". אף שהתחרט, התנצל, זהו. המשפט הזה צמוד אליו. כמה שנים אחרי, והנה צץ לו ח"כ יצחק פינדרוס מ'דגל התורה', ובפאנל שנערך בליל יום העצמאות בישיבה התיכונית "נהורא" אמר (מה שנחשף ע"י יקי אדמקר ב'וואלה') על בית משפט העליון: "אתה יודע מה החלום שלי? להביא  D9 ולפוצץ את הבניין הזה. לא להעמיד שם את השופטים שלי. זה החלום שלי". חזר פעם, וכשהבחין שבני הנוער שם לא 'נדלקים', חזר על זה שוב, עד שקיבל מחיאות כפיים. בשיחה עם ישי כהן ב'כיכר השבת' הבהיר: "אני אמרתי ואני אומר גם עכשיו, איך אני רואה את התקדמות מדינת ישראל. האם אני רואה את ההתקדמות של מדינת ישראל על-ידי מינוי שופטים כאלה ואחרים, בעתיד, דיון מטאפורי, אז אמרתי מבחינתי אפשר להוריד את הבניין הזה עם D9.. …מי שלא יודע D9 זה לא חומר נפץ… זה טרקטור". נרגעתם? (אם במקרה אתם הורים לנערים ששמעו זאת מפינדורס, אני ממליץ שתיקחו את ה'בן יקיר' לשיחה). יו"ר הכנסת מיקי לוי הגיב: "במדינה דמוקרטית יש מקום של כבוד וחשיבות גדולה לבית המשפט העליון והרשות השופטת. עצוב לי שדברים כאלה יוצאים מפיו של חבר בכנסת ישראל". שר המשפטים גדעון סער הגיב גם הוא ואמר: "החלום של פינדרוס הוא חלום הבלהות של ישראל. לא אתן לך ולשותפיך להזיות מסוכנות אלה את האפשרות לממשן". שר הביטחון בני גנץ התבטא: "לא נאפשר שום פגיעה בבית המשפט ונפעל בכל האמצעים מול מי שמבקשים לפגוע בלגיטימיות שלו ובמעמדו".

(בהר תשפ"ב)