הרב יגאל גרוס
פרשת השבוע פותחת את חומש הפקודים, וקוראים בתורה על המניין הנערך לבני ישראל במדבר. בעקבות כך, ובעקבות מפקד האוכלוסין המתקרב במדינת ישראל, שמטרתו בין השאר לאפשר תכנון של בתי ספר, תשתיות ביוב וסיוע לנזקקים, נעסוק בשאלה האם מותר להשתתף במפקד, או שיש בכך איסור כיוון שאסור למנות את בני ישראל?
המקור לאיסור
הרמב"ם (תמידין ומוספין ד, ד) פסק שאסור לספור את בני ישראל, ובגמרא ישנם שני מקורות לדין זה:
א. במסכת יומא (כב ע"ב) מובא, שכאשר שאול המלך ספר את העם לקראת היציאה לקרב, הוא מנה אותם באמצעות כבשים ולא ספר בני אדם בצורה ישירה. ב. במסכת ברכות (סב ע"ב) מספרת הגמרא שהקב"ה העניש את דוד המלך, וגרם לו להיכשל "בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעים" – במניין בני ישראל. דוד ספר את עם ישראל, ובעקבות כך פגע הדֶּבֶר בעם.
מפשט הגמרא בברכות משמע שהקב"ה השכיח מדוד המלך דבר פשוט, אך הרמב"ן (במדבר א, ב) סירב לפרש כך משתי סיבות: ראשית, לא ייתכן שהקב"ה התערב בבחירתו החופשית של דוד. שנית, לא מסתבר לפרש שדוד שכח איסור פשוט של מניית עם ישראל. משום כך העלה שתי אפשרויות להסביר מה גרם לדוד לחטוא:
אפשרות ראשונה: דוד טעה בכך שסבר, שאם מונים באמצעות חפץ מותר למנות בכל עניין, אך אין זה כך, וגם אם מונים באמצעות חפץ צריך שתהיה מטרה משמעותית למניין – ולדוד לא היתה מטרה מספיק משמעותית. באופן זה ביארו התוספות רי"ד (יומא כב ע"ב), המגן אברהם (קנו, ב), השרידי אש (א, קמ) והרב עוזיאל (ד, ב), ובלשון הרמב"ן:
"אבל כפי דעתי היה הקצף עליו בעבור שמנאם שלא לצורך, כי לא היה יוצא למלחמה ולא עושה בהם דבר בעת ההיא, רק לשמח לבו שמלך על עם רב, והוא מאמר יואב: ויוסף ה' א-להיך אל העם כהם וכהם מאה פעמים, ואדוני המלך למה חפץ בדבר הזה?"
אפשרות שניה: הרמב"ן העלה פירוש נוסף (נשא, ל), וכתב שייתכן שמותר למנות אפילו שלא לצורך, ובלבד שהספירה תהיה באמצעות חפץ. הטעות של דוד המלך הייתה, שלא מנה באמצעות חפץ. ייתכן שדוד טעה בכך, כיוון שסבר שבמדבר מנו את עם ישראל באמצעות שקלים רק כדי לגבות כבדרך אגב את התרומה לאדנים במשכן, אך אין זו חובה בכל זמן.
התפקדות למניין אוכלוסין
על בסיס מה שראינו עד כה, יש לדון בשאלה בה נחלקו האחרונים – האם מותר להשתתף במפקד אוכלוסין:
א. רוב הפוסקים סוברים שמותר להשתתף במפקד, ובטעם הדבר הביאו מספר נימוקים: ראשית כפי שראינו לעיל, דעת השרידי אש והרב עוזיאל שכאשר יש צורך במניין ומונים באמצעות חפץ, מותר למנות את עם ישראל. משום כך, כיוון שיש צורך במפקד האוכלוסין והספירה על ידי המחשב נחשבת ספירה באמצעות חפץ – אין בכך איסור, וכך פסק הציץ אליעזר (מפקד אוכלוסין, ז').
שנית, הכלי יקר (במדבר שם) דייק מלשון רש"י, שהאיסור למנות את ישראל קיים רק כאשר לפני המפקד כלל לא ידוע כמה מונה הקהל, וכמו מפקד בני ישראל שנעשה לאחר שבפעם האחרונה מנה שבעים נפש. לעומת זאת, כאשר כבר יודעים פחות או יותר את גודל האוכלוסייה (וכמו המפקדים שעושים במדינה), והמפקד תפקידו רק לדייק יותר – מותר.
שלישית, הרב וואזנר (שבט הלוי ט, לה) כתב, שכאשר עושים מפקד אוכלוסין, מונים יהודים וגויים ביחד, והאיסור למנות את עם ישראל נוהג רק כאשר מונים יהודים בלבד. גם אם בסופו של דבר המחשב עושה חלוקה בין יהודים לגויים באופן אוטומטי, יש לא מעט גויים הרשומים כיהודים, כך שלמעשה לא סופרים רק את עם ישראל, ובלשונו:
"אבל במפקד זה ברור ואמת שאין מונין בני הדת, אלא מספר הכללי של התושבים במדינה בין גוים, בין ישראלים, וידוע לכל שמאז מפקד האחרון נתרבו מאוד בעוונות הרבים התושבים האינם יהודים בארצנו, וכבר גילו גאוני דור שלפנינו שאין זה בכלל אסור למנות את ישראל".
ב. הרב שטרנבוך (תשובות והנהגות ג, שפז) והרב קנייבסקי (אגרת שפורסמה) חלקו והצטרפו לפסק הבד"ץ, שאסור להשתתף במפקד אוכלוסין. לטענתם כאשר מונים גויים ויהודים יחד יש בעיה עוד יותר גדולה, שבכך משווים גויים ליהודים. כמו כן טענו שאין מטרה אמיתית למפקד האוכלוסין, וספירה במחשב אינה נחשבת ספירה באמצעות חפץ.
(במדבר תשפ"ב)
