לא לשנות, אלא להשתנות

בפרשת בהעלותך נאמר על אהרון הכהן שהוא קיים את ציווי ה' כהלכתו בהדלקת המנורה "ויעש כן אהרון". על כך מובא בספרי ש"ויעש כן אהרון" הוא להגיד שבחו של אהרן שלא שינה. לכאורה, איזה שבח זה לאהרן הכהן שלא שינה? אם אדם הולך עם אותו בגד כל השבוע- זהו שבח? ארצה לשתף אתכם באחד מתוך המכתבים והתגובות שאני נוהג לקבל מקוראיי הטור הזה, וננסה לענות על שאלה זאת.

"לכבוד הרב ד"ר שלום שרון הי"ו. …נהניתי ביותר לקרוא את מאמרך… בהזדמנות זו רציתי להרחיב מעט על כל הבעיה הכללית של קליטת העלייה הנפלאה של אחינו האתיופים בארץ. לא פעם אני חש פשוט כאב ושברון לב על הכישלון המתמשך של השתלבות עליה יקרה וחשובה זו במדינתנו וזאת בניגוד לרוב הפזורות האחרות שנקלטו בצורה מיטבית והרמונית בארץ. למרבה הצער ניתן לומר שהמצב כיום לא השתנה הרבה מאז "מבצע אחים" לפני כארבעים שנה (1979)….יחד עם זאת אסור להתעלם מהעובדה שגם אצל האתיופים קיימים הבדלי מעמדות למשל חוסר נכונותם של "ביתא ישראל" להתחתן עם הפלשמורה וכד' ואולי בדרך צחות אפשר לומר שזו גופא הוכחה שהם ישראלים לכל דבר שהרי רק פה בארץ נהוג ל"החרים" אחד את השני האשכנזים את הספרדים, החילוניים את הדתיים, הימנים את השמאלנים, החרדים את הציונות הדתית וכו'. לענ"ד יש מספר סיבות למצב: ראשית, מחסום השפה – מסיבות שאינן ברורות מסרבים רוב העולים המבוגרים ללמוד עברית וברור שמצב זה גורם לתקשורת לקויה הגוררת חוסר אמון בין שני הצדדים. אגב, בדיוק אותה בעיה קיימת אצל חלק גדול מהעלייה הרוסית.. אבל מעניין כי למרות זאת העלייה הרוסית נחשבת לאחת המוצלחות ביותר בישראל מכל בחינה שהיא. מניסיון אישי אני יכול לציין סיבה נוספת והיא הבדלי מנטליות הנובעים מהתנהגות תרבותית שונה. לפני תקופת הקורונה התנדבתי מספר שנים בביטוח לאומי בחיפה אצל "זקנים נתמכי סיעוד" ושם נתקלתי בבעיה קשה כאשר ביקרתי משפחות של זקנים וזקנות חולניים של  יוצאי אתיופיה והצעתי להם לבקש תמיכת סיעוד דהיינו מטפל או מטפלת שתבוא אליהם הביתה מספר פעמים בשבוע לעזרה אישית בבית (על חשבון הביטוח לאומי) אך הם סרבו בכל תוקף וטענו שרק המשפחה תטפל בהם וחבל, כי זו גישה מוטעית לחלוטין. לשום משפחה, מסורה ככל שתהא, אין את הידע, הכוחות והכלים המקצועיים לטפל בצורה יום יומית במוגבלים בני 80 עד 90 פלוס וד"ל… אולם, הסיבה החשובה והעיקרית למצב זה שעל פי רוב נמנעים מלהזכיר אותה היא לדעתי צבע העור. זו בעיה כלל עולמית.. הגזענות חיה וקיימת ומי שמתכחש לה שיבושם לו… הפתרון לבעיות אלו מורכב ולא פשוט אבל הדרך הנכונה לדעתי לתיקון המצב הוא רק אחד ויחיד- "נישואי תערובת", כפי שאתה בחכמתך עשית, וראוי שהקייסים יעודדו את כולם ללכת בדרך זו. ככל שיגבר קצב הנישואים בין אתיופים לישראלים כך תחול התקרבות והערכה מצידם של שני הצדדים על כל המשתמע מכך. אגב, פתרון זה יוביל מבלי משים גם להיעלמותה של בעיית הצבע לאחר דור אחד או שניים שכן מבחינה ביולוגית גנטית רוב הסיכויים שהנינים של נישואים מעין אלו יהיו כבר "לבנים" כמו שניתן לראות אצל בנם של הנסיכה מייגן והנסיך הארי שהוא די בהיר, מאחר ומייגן עצמה היא "צבעונית"… ואסיים באיחולי בריאות וכו"ט לך ולכל ב"ב והמשך עבודה פורייה בהדרכתך הנאמנה לציבור הלומדים בכלל והקוראים בפרט בכל אתר ואתר (בברכה, מיכאל ברשינסקי").

כאשר קוראים את דבריו של מיכאל, מרגישים מיד שחמלה, אהבת ישראל וכבוד האדם בוערים בקרבו ומרבית דבריו בהחלט מעוררים למחשבה עמוקה ומורכבת. עם זאת, ישנן סיטואציות בהן אנו נזקקים לשנות את המצב וישנן סיטואציות שאנו צריכים לשנות את עצמנו למצב הקיים, מלכתחילה ולא בדיעבד. החלוקה בין אתיופים לישראלים, למשל, צריכה להשתנות. שכן, בארץ ישראל, כולנו ישראלים. מצד שני, ישנם דברים שאינם צריכים שינוי ואסור לחשוב שצריך לשנות אותם. ההיפך, אנו צריכים להשתנות. צבע עור זאת עובדה – זה לא הולך להעלם יום אחד, ואם יש לנו בעיה – הבעיה אינה של המושא אלא של הסובייקט.

זה מה שמלמד אותנו אהרון הכהן, וזה שבחו לומר שלא שינה. הוא מלמד אותנו שיש דברים שאסור לחשוב שאפשר לשנותם אלא יש לשנות את גישתנו אליהם, שאפשר לעמוד במקום אחד ועדיין לנוע בכל עת. זהו שבחו של אהרון להגיד שלא שינה. "אֵלִי, תֵּן בִּי אֶת הַשַּׁלְוָה לְקַבֵּל אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאֵין בִּיכָלְתִּי לְשַׁנּוֹתָם, אֶת הָאֹמֶץ לְשַׁנּוֹת אֵת אֲשֶׁר בִּיכָלְתִּי, וְאֵת הַתְּבוּנָה לְהַבְדִיל בֵּינֵיהֶם" (תפילה שחוברה ככל הנראה על ידי ריינהולד ניבור).

(בהעלותך תשפ"ב)