ישנם עשרות פסוקים הפותחים בפנייה של הקב"ה למשה: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר". בפרשתנו ניתן למצוא פסוק יוצא דופן, הפוך מהרגיל: "ויְדַבֵּר משֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר" (כז, טו); דווקא משה הוא זה שפונה אל הקב"ה. וכך נאמר במדרש ספרי זוטא (כז,טו): "וידבר משה אל ה' לאמר, אין בכל התורה כולה, וידבר משה אל ה' לאמר, אלא כאן אמר לו הודיעני אם אתה ממנה תחתי".
משה, העניו מכל אדם, מבקש בנחרצות יורש שיחליף אותו לאחר פטירתו הקרבה. הואיל ולא מדובר בטובתו האישית אלא בצורך אמיתי של הציבור, מרשה לעצמו משה להיות תקיף בדבר, וכפי שהמדרש מציין, מדובר בפסוק בסגנון ייחודי שאין דומה לו במקרא. זאת ועוד, משה מתבטא בחריפות כלפי הקב"ה עד כדי מחשבה – "וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה". כלומר, שישראל עלולים להישאר ללא מנהיג.
המהרי"ט צהלון (מהריט"ץ החדשות סימן קלג) מתייחס לדרישתו של משה: "הודיעני איזה רועה נאמן תשים על ישראל, כדי שאצא אני מידם לשלום, שלא יהיה להם תרעומת, שלא מניתי עליהם רועה נאמן קודם פטירתי, והנחתים כצאן אשר אין להם רועה, לכך אין ראוי שאפטר מן העולם עד שתראני, מי הוא אשר יעמוד תחתי רועה נאמן. לכך אמר לו קח לך את יהושע, דייק לך לומר שיהיה כמוך גברתן עומד בפרץ".
המהרי"ט צהלון מסביר שמשה מסרב לסיים את חייו בטרם יידע מי המנהיג שיחליף אותו, אחרת העם, בצדק, יוכל לבקר אותו על כך שעזבם ללא מחליף. משה מלמד אותנו שאחד מתפקידיו של המנהיג הוא ביכולתו לתכנן את פרישתו מהתפקיד, ולהכין יורש שייקח את המושכות וינהיג את החברה ואת המדינה אחריו. זאת ועוד, משה מבקש מחליף ראוי שיוכל להמשיך את דרכו שלו: "אִישׁ עַל הָעֵדָה; אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם". וחז"ל פירשו: "לא כדרך שאחרים עושים, שהם משלחים חיילות (לקרב), והם באים לבסוף" (ספרֵי במדבר קלט). דהיינו, מנהיגות שתעמוד בראש העם ותהיה עבורם דוגמא אישית.
יכול להיות מנהיג בעל כישורים מנהיגותיים יוצאי דופן ובעל כושר חשיבה וניתוח מיוחדים, אבל אם לא יכין עוד בתוך תקופת מנהיגותו את מחליפו העתידי, הרי שזו תהיה שגיאתו הגדולה שתאפיל על הצלחותיו כמנהיג.
לצערנו, בימים אלה אנו נערכים שוב לבחירות. זו תקופה ארוכה שאין בה מנהיגות יציבה ורצף שלטוני. זו בעיה קשה הנובעת גם ממציאות של חברה שסועה וגם מכך שהכשרת מנהיגות צעירה אינה עומדת על הפרק.
(פנחס תשפ"ב)