האם מותר לעשות השתלת שיער עפ"י ההלכה?

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על שמו.

פרשת ואתחנן פותחת בתפילת משה להיכנס לארץ ישראל "אֶעְבְּרָה-נָּא ואראה את הארץ הטובה". משאת חייו של משה רבנו הייתה להיכנס לארץ המובטחת, הנה עתה הם נמצאים בפאתי הארץ הנכספת, וד' אינו נעתר לתחנוניו לאפשר לו להיכנס עם עמו ארצה. במדרש מובא, שמשה מוותר על ההנהגה ומבקש להיכנס לארץ כסגנו של יהושע, אך גם לכך ד' מסרב, ומשיב לו, "ואם אתה נוטל הכל, לית את שבק ליהושע תלמידך כלום". אמר לו, ייכנס יהושע ויחלק הארץ להם ויהיה מנהיגם ואני נכנס עמהם כסגן. א"ל, רב הוא לך, הוי יהושע יושב ודורש ומנהיג את ישראל ומלמדן ואתה יושב ורואה אותו, הוי "רַב־לָךְ". (שם, ד"ה רב לך). המדרש מבטא כלל חשוב במנהיגות. כאשר מנהיג מוחלף עליו להניח למחליפו להנהיג את הקהילה או העם בצורה עצמאית, מבלי שיפגין את נוכחותו.

סיומו של הדו-שיח במדרש מתאר את דרך העברת המנהיגות התקין בעולם "אמר לו, כך עלתה במחשבה וכן מנהגו של עולם, דור דור ודורשיו דור דור ופרנסיו דור דור ומנהיגיו. עד עכשיו היה חלקך לשרת לפני ועכשיו אבד חלקך והגיע שעה של יהושע תלמידך לשרת" (תנחומא ואתחנן ו'). גדולתו של מנהיג מתבטאת גם בדרך פרישתו והעברת שרביט המנהיגות לבא אחריו. רבותינו אמרו "הכל הולך אחר הראש" (פרקי דרבי אליעזר מ"ב). הרב קוק מבאר, כיוון שסידר ד' את הראש גבוה מעל שאר האיברים, זהו רמז לאדם שינהיג עצמו בשכל ויסדר חייו בתבונה. הציבור צריך לדעת בלי צל של ספק שהמנהיג מוכן תמיד להגן עליו. עליו לדעת שלמנהיג אכפת ממנו, שהוא רוצה בשבילו את הטוב ביותר, ושהוא מוכן אפילו ליטול סיכון אישי למענו. רק כשהציבור בטוח שהמנהיג רוצה בטובתו הוא כורה אוזן לדברי הביקורת שלו.

כדי לשפר את זרימת החומרים המזינים שבדם אל השיער והקרקפת, עמידת ראש היא התנוחה המומלצת. זרימת דם מוגברת לאזור הקרקפת עוזרת להחדיר לזקיקי השערות חמצן שחשוב מאוד עבור צמיחתן הבריאה, התנוחה הזו יכולה למנוע את תופעת ההתקרחות ודלילות השער, או לכל הפחות להאט אותה.

השתלת שער לגבר הפכה לפעולה שכיחה ועל כן אין בכך משום איסור "לא ילבש גבר", כדרך שהתירו להסתכל במראה "ויש אומרים הא דאסור לראות במראה היינו דוקא במקום דאין דרך לראות במראה רק נשים, ואית ביה משום לא ילבש גבר, אבל במקום שדרך האנשים לראות גם כן במראה, מותר. ואפילו במקום שנהגו להחמיר, אם עושה לרפואה שמאיר עיניו, או שעושה להסיר הכתמים מפניו או נוצות מראשו, שרי" (יו"ד סי' קנ"ו, ב'). ולהעביר שיער בית השחי? "המעביר שיער בית שחי ובית הערווה…במקום שמעבירין אותו גם האנשים, אם העביר אין מכין אותו". וברמ"א, "ואפילו לכתחילה שרי. רק החברים נמנעים בכל מקום". (שם, סי' קפ"ב ס"א).

בדרכי משה כתב, "אם רואה במראה משום שיש לו נוצות בשערות או כתמים בפניו ומסירם כדי שלא יתגנה בין הבריות מותר הואיל ואין כוונתו ליפות רק שלא יתגנה (שם סימן קנ"ו). עוד מובא בדרכי משה בשם המרדכי, "דבני אדם שיש להם ריבוי שער בידיים ובושין להראות בין אנשים מותר להסירן דאין לך צער גדול מזה" (שם, קפ"ב).

הרב יצחק זילברשטיין כותב "אם עושה זאת בגלל שהוא מתבייש, יש להתיר, וזאת על פי מה שכתבו התוספות (שבת נ' ע"ב ד"ה בשביל) שאם מגררו מפני שמתבייש לילך בין בני אדם מותר, שאין לך צער גדול מזה". (ווי העמודים וחשוקיהם, זילברשטיין, נ"ד (ניסן תשע"ח), עמ' מ').

הרב משה פיינשטיין כותב, "מי שנקרח ראשו, אם מותר להניח שערות זרות, ודינם בענין חציצה בתפילין, אני לא שמעתי ששייך דבר כזה שלמי שנקרחו שערותיו יהיה שייך שיצמחו שם שערות זרות שיניחו על הראש, ואם איכא דבר כזה היה זה דבר מותר לעשות, ולענין חציצה לתפילין קודם שנצמחו אין זה חציצה כיון שאי אפשר להסירם וכל מי שאין לו שערות לא יסירם, ואם ליכא דבר כזה אבל הוא רק דביקת השערות זרות להגוף ע"י דבק נמי כיון שכן יישאר לעולם ורוצה בזה לא יחצוץ לתפילין" (שו"ת איגרות משה, או"ח, ח"ד סי' מ' אות י"ח).

כן בספר נשמת אברהם כתב "השתלה של שיער טבעי עם זקיקים חיים אמר לי מו"ר הגרי"י נויבירט שאין בפאה זאת בעיה של חציצה לא לגבי גבר והנחת תפילין של ראש ולא לגבי אשה וטהרתה לבעלה כי מכיוון שהשערות חיים וגדלים הופכות הן שוב להיות חלק מהגוף" (ח"א סי' כ"ז ס"ק ד' סעיף 2).

(ואתחנן תשפ"ב)