לעת זקנתו זוכה אברהם לראות את מפעלו האמוני המהפכני זוכה להצלחה. "ואברהם זקן בא בימים וד' ברך את אברהם בכל" (בראשית כד א). סביבו קהילה של מצטרפים לדרך: "ילידי ביתו, שנולדו בביתו מהנפש אשר עשו בחרן ובארץ כנען" (רד"ק בראשית יד יד), וזכה למשפחה ובן שעתיד להמשיך את דרכו האמונית בעולם. בבן זה ובבת זוגו תלויה המשכיות הדרך. על כן נדרש אברהם לסייע במציאת בת זוג מתאימה ליצחק בנו. למשימה זו הוא רותם את אליעזר עבדו הנאמן. אברהם מכיר היטב את האוכלוסייה הכנענית שהוא מתגורר בשכנותה ומבין שאין מתאים לבחור ממנה אשה לבנו. על כן הוא משביע את אליעזר שיילך לבני משפחתו בארם נהרים ומשם יביא בת זוג ליצחק וכן שהיא תבוא לחיות בבית אברהם ולא שיצחק ייצא לבית אביה. הדרישה השנייה מעלה את שאלת המדרש: "כי אל ארצי ואל מולדתי תלך! והלא כולם עובדי עבודה זרה?!" (מדרש הגדול שם– תורה שלמה כד אות נ). ואם כן מדוע להתעקש על כך? וכן מדוע יש להתעקש שלא ישיב את יצחק לבית בתואל בארם נהרים?
אברהם מבקש לייצר את התנאים להמשך הצמיחה הרוחנית של יצחק, גם כשאברהם לא יהיה בין החיים. "נראה לפענ"ד כוונתו דאלו הייתי יושב בארץ אחרת לקחתי אשה לבני מבנות כנעני לביתי ומדריכה בדרך ישרה, אבל על אשר אנוכי יושב בארצו ותמיד היא באה יחד עם קרוביה ומשפחתה בהתחברות לא יועיל הדרכתי לטובה" (תורת משה לחת"ס שם).
בשל כך אברהם מעוניין להבטיח לבנו את האווירה הרוחנית המתאימה, ואת התנאים הסביבתיים והמשפחתיים שינטרלו השפעה סביבתית, בעייתית, ומתמשכת, על בית יצחק: "ואמר 'פן תשיב את בני שמה', כי אמר פשיטא אם ישא בני אשה מבנות הכנעני מאחר שאנכי יושב בקרבו מסתמא גם בני יגור אצלם, ואז יש לחוש שמא ילמוד ממעשיהם, ואם ישא מבנות לבן ובתואל וידור אצלם אז יש ג"כ לחוש שמא ילמוד ממעשיהם, אבל כשישא אשה משם וידור כאן אז ממאי נפשך אין כאן בית מיחוש, כי מן לבן ובתואל לא ילמוד שהרי לא ידור אצלם, ומן הכנעני לא ילמוד כי לא יהיה לו התערבות עמהם, ואדרבה ישטמו אותו על אשר לא רצה להתחתן בם" (כלי יקר בראשית כד ג).
ניתן ללמוד מכאן עקרון חשוב ורלוונטי. עד כמה יש לקהילה ולסביבה השפעה רוחנית ומוסרית על היחיד. מצד אחד היא עלולה להשפיע עליו בצורה שלילית, אך מאידך גיסא הסביבה עשויה לאפשר לו את התנאים לצמיחה ולהתפתחות: "דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו, נוהג כמנהג אנשי מדינתו. לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים וליישב אצל החכמים תמיד כדי שילמוד ממעשיהם" (רמב"ם הלכות דעות ו א).
לקהילה תפקיד חשוב וחיוני בעולמנו הרוחני. הקהילה אמורה להיות המסגרת והמעטפת המשלימה שתייצר את האוירה הרוחנית החברתית הנדרשת לפרט ולמשפחה. גם כדי למנוע השפעות חברתיות שליליות, וגם לשם העצמה וצמיחה רוחנית. לבוגרים ובעלי משפחות אמורה הקהילה לאפשר בנין 'קומה שניה' להתפתחות הרוחנית. לאחר שהעיצוב הראשוני היה ב'קומה הראשונה' –במוסדות החינוך התיכוניים או העל-תיכוניים. מדובר על 'קומה' משמעותית ביותר, משום שהיא נבנית בשלב חשוב ופורה בחיים, בגיל בשל ובוגר יותר. 'קומה' זו נבנית תוך כדי התפתחות מקצועית וכלכלית ובמקביל לבניית המשפחה. זהו שלב קשה, מורכב ועמוס ביותר, ודווקא משום כך עשויה המסגרת והאווירה הקהילתית המתאימה, להוות תשתית לתהליכים רוחניים עמוקים ומפותחים. כדי שהקהילה תאפשר זאת מסגרותיה צריכים להיות מותאמים ליעוד זה.
בבוא היום, אני מאמין, יבחר הפרט את מקום מגוריו לא רק לפי התנאים הטכניים והחברתיים שיש בו, אלא גם לפי איכות הקהילה שבמקום. (חיי שרה תשפ)