ושוב, כמידי שנה, אנו מתפעלים מסיפורי הבריאה וסיפורי בראשית בכלל. כאן מקום לתמיהה, מה לזה ולספר תורה העוסק במצוות הא-ל לעם ישראל? נראה לכאורה, כי ספר בראשית הנושא אופי של סיפורי בריאה מיתיים ותיאור דרמטי של התפתחות האנושות, חובר באופן מלאכותי לשאר ספרי המקרא. כיצד עלינו לקרא את ספר בראשית בהקשר שלנו, של עם ישראל?
מפורסמים דברי רש"י הראשונים למקרא בהקשר זה. אני מבקש להאיר צד אחר של העניין, צד רלוונטי. עם ישראל, על פי המקרא ובהתבסס על ספר בראשית, לא נוצר יש מאין. דרך ארוכה צעדה האנושות עד שהוציאה מתוכה את העם הנבחר. אבל, היא הוציאה את העם הנבחר מתוכה ולא מחוצה לה. ה'עם הנבחר' כשמו כן הוא, "אתה בחרתנו מכל העמים", כלומר היה כאן תהליך התפתחותי של ברירה ובחירה. התיאור בספר בראשית הוא בדיוק זה. 'הסגולה' בפי ריה"ל שהועברה ליחידים מאדם הראשון דרך כל צדיקי ספר בראשית עברה עד לבני יעקב ועשתה אותם להיות 'עם סגולה'.
ודוק, היחיד בעם ישראל הוא גם: מבני יעקב, מבני יצחק, מבני אברהם, מבני עבר, מבני שם, מבני נוח, מבני אנוש וגם מ'בני אדם', ואלו הן רק חלק מן 'התחנות' המוזכרות בספר בראשית. שכבות שכבות של השפעות מכל הסוגים מצויים בכל אחד מאיתנו. היסוד האוניברסאלי שלנו הוא הבסיס להיותנו תחילה וראשית לכל 'בני אדם'.
על השאלה מה היחס בינינו לבין קהילת העמים, משיב רבי יהודה הלוי ב'כוזרי'. תשובתו – "כלב באיברים"!! ובכן, הלב הוא איבר חשוב אך לא הכי חשוב. אין משמעות לקיום הגוף ללא איבר זה אך בל נשכח כי גם ההיפך נכון, אין משמעות ללב ללא קיומו של הגוף. עם ישראל הוא כ'לב באיברים', דהיינו הוא זה הדואג לפעולתו של הגוף כאורגניזם אחד. ברם, הוא המשרת של האורגניזם ולא המלך.
ספר בראשית על מורכבותו מתאר את היווצרותו של הגוף עד שניתן בתוכו הלב הפועם שהפכו לאורגניזם חי. כל פרט ופרט בתיאור הגוף הנ"ל יש לו השפעה עקיפה וישירה על אותו לב. עם ישראל נוצר באופן התפתחותי מתוך ההתפתחות האנושית הכללית ועבור האנושות. אין משמעות לקיומו ללא קיומן של העמים האחרים. זהו הסיפור של ספר בראשית שבלעדיו לא ניתן להבין את התוכן של שאר ספרי המקרא.
(בראשית תשע"ט)
מה הקשר?
השארת תגובה