בני הנוער שלא ידעו מה זה 'איכה'

עלינו לזכור את ההיסטוריה, את השורשים, ולטפח את הזהות היהודית לבל תטשטש

במהלך השנה החולפת התבקשתי לשוחח עם תלמידי תיכונים מובילים מהצפון, על 'שירות משמעותי בצה"ל'. כפתיח השמעתי לתלמידים את שירו של אחי, סמ"ר מאיר שנוולד הי"ד, 'נוֹפֵי גַן עֶדֶן'. השיר עוסק ביעוד ובמיצוי האישי ע"י עשיה למען הכלל. השיר, שנכתב כמה חודשים לפני גיוסו, הוא פרפראזה לפרשנות החסידית להתכחשות של אדם הראשון לעצמיותו. השיר פותח במילים:

"ממעמקי גן עדן// בְּלֵב היער// וְאַתָּ עֵרוֹם וְעֵרְיָה// (בְּאָכְלְךָ מעץ הדעת)// קולו קורא לך// אַיֵּכָּה?…".

אחד התלמידים שאל: 'מה פירוש המילה אַיֵּכָּה?'

הופתעתי מעצם השאלה. עניתי בשאלה: 'האם אתם יודעים מניין לקוחה המילה הזו?' לאחר דקות של מבוכה, וניסיונות שידול נואשים של המורה, אחד התלמידים הימר שמדובר במילה מהתנ"ך. 'והיכן היא מוזכרת בתנ"ך?' הקשיתי. אולם לכך כבר לא קיבלתי תשובה. גם אם לא היה בכך כדי לקבל תמונה בדוקה ומשקפת על מצב לימוד התנ"ך בבתי הספר, זאת היתה דוגמית בלתי אמצעית מעוררת מחשבה.

עם פתיחת שנת הלימודים נכנסה לתוקף רפורמה חדשה של שרת החינוך. מעתה תכלול תעודת הבגרות רק שלושה מקצועות חובה שבהם תיערך בחינת בגרות חיצונית: מתמטיקה, אנגלית ולשון, ובנוסף להם לפחות עוד מקצוע אחד מורחב. בוטלו בחינות הבגרות החיצוניות בספרות, תנ"ך, היסטוריה ואזרחות. ציון הבגרות במקצועות אלו ישוקלל מבחינה פנימית של בית הספר, ומעבודה מסכמת רב-תחומית שתיבדק ע"י בוחן חיצוני.

לפני כחצי שנה, כשפורסמה הרפורמה, התבטאו כנגדה אנשי חינוך מודאגים שראו בה העדפה של המקצועות הריאליים היישומיים על חשבון טיפוח עולם הרוח והערכים, 'שגם כך הם סובלים מדימוי עצמי נמוך בקרב חלק מהתלמידים', והביעו את חששם ש'הרפורמה תוביל לחברה חלולה וחסרת ערכים', 'להשטחת עולמות הידע ולגידול דור של בורים ועמי ארצות', ועוד. אחד המורים הזהיר שעלול לגדול כאן דור שלא למד כראוי על עברו ועל שורשי הקיום והזהות היהודית שלו, וציטט את המשפט המפורסם של יגאל אלון ז"ל: "עַם שֶׁאֵינוֹ זוֹכֵר אֶת עֲבָרוֹ הַהוֹוֶה שֶׁלּוֹ דַּל וַעֲתִידוֹ לוּט בַּעֲרָפֶל".

אחד מהערכים החשובים ששמרו על זהותו של עם ישראל לאורך שנות הגלות הקשה, היה שימור הזיכרון ההיסטורי של האירועים המכוננים בעברו, ושימור הזהות היהודית שלו.

עקרון זה מובא בפתיחת פרשתנו, במצוות מקרא ביכורים. עם בואנו אל הארץ נצטווינו להביא מידי שנה את ביכורי פרי גידולי אדמתנו למקדש וכן נצטווינו לקרוא 'מקרא ביכורים'. את הפסוקים המזכירים את תולדות האומה, החל מאברהם אבינו (או יעקב אבינו) בארם, דרך השעבוד והיציאה המצרים עד הגיענו לכאן, מתוך הודיה לקב"ה: "וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ד' אֱ-לֹהֶיךָ: אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב. וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה וגו'. וַיּוֹצִאֵנוּ ד' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים. וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי ד'. וְהִנַּחְתּוֹ לִפְנֵי ד' אֱ-לֹהֶיךָ וגו'" (דברים פרק כו ה-י).

הזכרת "עובדות היסוד של ההיסטוריה הלאומית היהודית ואת כללי היסוד של התפקיד הלאומי היהודי" (פירוש רש"ר הירש שם), חשובות מאד. הזכרתם מידי שנה בעת הבאת הביכורים: "תזכיר לכל יהודי את מקורו ההיסטורי הלאומי ואת התפקיד הלאומי הנובע מכך" (שם). והיא מלמדת: "כיצד עלינו להעריך את ירושת הארץ ואת העושר החומרי הנובע ממנה, כי הארץ ופירותיה הם יסודות קיומנו הלאומי ועלינו להכיר אותם על פי מקורם וייעודם" (שם). דווקא כאשר אנו ניצבים מול השפע החומרי וההישגים שזכינו להם בעקבות ירושת הארץ, עלינו לזכור את ההיסטוריה, את השורשים, ולטפח את הזהות היהודית לבל תטשטש. כי רק עם שזוכר את עברו וזהותו, ההווה שלו איתן ועתידו מובטח.

(כי תבוא תשפ"ב)