הרב יגאל גרוס
פתיחה
בפרשת השבוע קוראים על ציוויו של הקב"ה לבני ישראל: "וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה… וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד… וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב". בעקבות כך, נעסוק בשאלה האם כאשר קוראים בשבת את ההפטרה בבית כנסת, יש לקרוא אותה מקלף כשם שקוראים את קריאת התורה והמגילות, או שאפשר לקוראה מספר מודפס?
קריאה בספר חלקי
הגמרא במסכת גיטין (ס ע"א) כותבת, שאסור לטלטל את ספרי ההפטרות בשבת, מכיוון שאסור לקרוא בהם, ודבר שאסור לקרוא בו (ואין לו שימושים אחרים) הוא מוקצה. מדוע אסור לקרוא בו? רש"י ביאר, שבגלל דוחק כלכלי ששרר בזמנם, בספר ההפטרות לא היו כל דברי הנביאים אלא רק ההפטרות הרלוונטיות, וספר שאינו שלם אסור לקרוא בו.
מקשה הגמרא, והרי רבי יוחנן וריש לקיש למדו בשבת בספר ההפטרות! ומתרצת, שאכן בתחילה היה אסור לקרוא בו, אלא שעם הזמן הותר האיסור, כיוון שלרוב הציבור לא היתה היכולת הכלכלית לכתוב את כל ספרי הנביאים, והנביאים נשכחו עקב חוסר הקריאה בהם. לכן התירו חז"ל לכתוב רק את ההפטרות הרלוונטיות. ממילא כיוון שהותר לקרוא בהם, הם כבר אינם מוקצה.
קריאת ההפטרות מקלף
א. בעקבות דברי הגמרא, תמה הלבוש (או"ח רפד, א) על מנהג העולם. אמנם הגמרא התירה לכתוב רק את ההפטרות משום דוחק הציבור, אבל עדיין צריך שהן יהיו כתובות בדיו על קלף כשם שכותבים את שאר המגילות (אסתר, קהלת וכו') בהן קוראים בציבור, וכן פסקו ערוך השולחן (רפד, ו) והגר"א (מעשה רב אות קלו). ובלשונו של הלבוש: "וכיוון שאין קריאת ההפטרה אלא בצבור, תמהתי כל ימי שלא ראיתי באחד מן המקומות שנוהגין לכתוב ההפטרות כדין ספר כמו שכותבים המגילה שקוראים בציבור, כי היה נראה לומר שאין יוצאין בציבור כלל בקריאת ההפטרות שקוראים בחומשים הנדפסים, כיון שאין נכתבים בכל הלכות הספר תורה או במגילה, וצריך עיון".
ב. הט"ז (רפד, א) תירץ את תמיהת הלבוש וכתב, שהסיבה שלא כותבים היום את המגילה על קלף היא, שדינה של הדפסה על נייר רגיל שווה באיכותה לכתיבה על קלף, ולכן אין עניין מיוחד לכתוב את ספר ההפטרות על קלף. גם המגן אברהם (שם, הקדמה) סבר כדעת הט"ז, ואף הוסיף על דבריו.
ראינו לעיל בגמרא במסכת גיטין שהתירו לכתוב רק את ספרי ההפטרות, מכיוון שלא היה כסף לכתוב את כל ספרי הנביאים. פוסק המגן אברהם, שמכיוון שספרי דפוס שווים באיכותם לקלף, ואין בעיה כספית להדפיס ספר נביאים שלם, בזמן הזה בטלה הקלת הגמרא ויש חובה לקרוא רק מספר נביאים שלם.
ג. שולחן ערוך הרב (שם, ד) דחה באופן אחר את דברי הלבוש. בניגוד למגן אברהם והט"ז שכתבו שדפוס נחשב ככתיבה מעולה כמו בדיו על קלף ולכן אין צורך לקרוא מקלף, הוא סבר שמדובר בכתיבה פחותה. אלא שלדעתו מעולם לא תיקנו לקרוא את ההפטרה דווקא מתוך קלף, וכל האיסור הוא לקרוא אותה בעל פה, משום כך אין בעיה לקרוא את ההפטרה מספר מודפס.
סברת פוסקי זמנינו
נמצא, שלדעת שולחן ערוך הרב וודאי שאין מניעה לקרוא את ההפטרה מתוך ספר מודפס, שהרי מעולם לא תיקנו לקוראה מקלף. למרות שלכאורה גם לדעת הט"ז והמגן אברהם ניתן לקרוא את ההפטרות מדפוס, הרב וואזנר (שבט הלוי ב, קמג) והרב עובדיה (יחוה דעת ה, כו), טענו שבזמן הזה גם הם יודו לדעת הלבוש שלכתחילה יש לקרוא מקלף.
בטעם הדבר נימקו, שהט"ז והמגן אברהם שהתירו לקרוא מדפוס התייחסו אך ורק לדפוס בעבר, שהיו צריכים לסדר את האותיות וכל הכרוך בכך לצורך מלאכת ההדפסה, וממילא מלאכת ההדפסה הייתה משמעותית. בזמן הזה לעומת זאת, כשהדפוס פועל בצורה אוטומטית – גם המגן אברהם והט"ז יודו שמעלת הדפוס אינה שווה לכתיבה של ממש.
למעשה, בפועל במקומות רבים ממשיכים לקרוא את ההפטרה מתוך ספר מודפס וסומכים על הפוסקים המתירים כך. נראה שבין השאר הסיבה היא משום שאם ההפטרה תהיה כתובה על קלף, לא יהיו כתובים בו הטעמים, מה שידרוש ממי שרוצה לקרוא את ההפטרה ללמוד את הטעמים בעל פה מראש, וכך רבים המעוניינים לקרוא (כגון ביום השנה לפטירת קרוב) לא יוכלו לעשות זאת.
(כי תבוא תשפ"ב)
