המלכודות שצריך להיזהר מהן

הכוונה ב"חטא" היא פספוס מערכות יחסים, בכלל, והחמצת הקשר בין אדם לבוראו ולמשימתו, בפרט

אבות ב', י"ג

"רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הֱוֵי זָהִיר בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִתְפִלָּה; וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל, אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קֶבַע, אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ב, י"ג): 'כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה'. וְאַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמְךָ'" (אבות ב' י"ג).

"הֱוֵי זָהִיר…" – מהי הדרכתו של רבי שמעון?

מספר פירושים למילה "זהירות": א. "מעלה המבטאת יכולת שליטה ומשמעת עצמית, באמצעות התבונה" (מילון מילוג -מילון עברי ברשת). ב. "הישמרות מרעה, שמירת אדם על עצמו מהיכשל" (מילון אבן שושן).

הנחה שכיחה היא שמידת הזהירות הנה מידה של "אל תעשה", המורה לנו בעיקר לא להיענות ל"הזמנות" שונות. אולם, הפירושים הנזכרים מטעינים מידה זו בממד אקטיבי של "עשה". כחייל בצבא ההגנה לישראל, מתנהל האדם הזהיר: משלב התבוננות, תגובה, תקיפה ומניעה. ואולם על מה הוא מגן ומפני מה?

דברי רבי שמעון מצריכים עיון.

קריאת שמע ותפילה הנן רגעי שיח וקבלת עול מלכות שמים. להבנתי, רבי שמעון מדריך אותנו במשנה, להבין ולהגן על מערכת היחסים שלנו עם בוראנו ולקיימה מתוך עמדה של זהירות: ערנות עמוקה, מחויבת ומלאה.

שתי מלכודות מרכזיות עלולות להכשיל אותנו בבנייה ושמירה על מערכת היחסים עם ה' (ועם כל אדם, לדעתי), והן דומות למלכודות העומדות לפתחו של החייל הניצב בעמדת השמירה: א. התנהלות מתוך שגרה: הפטרול היומי/ תפילת הקבע, נעדרת תשומת הלב, הרגש וההתרגשות ב. ביקורת עצמית פוגענית: יציאה למפגש, לקשר ולפעילות מתוך עמדת רפיון ואי הצדקה מוסרית (וְאַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמְךָ).

"ירא חטא", כונה רבי שמעון, וייתכן כי הכוונה ב"חטא" היא פספוס מערכות יחסים, בכלל, והחמצת הקשר בין אדם לבוראו ולמשימתו, בפרט.

כשרבי שמעון נשאל אודות הדרך לפיה ראוי לחיות, השיב: "הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד". ובתארו דרך רעה, ממנה יש להתרחק, אמר: "הַלֹּוֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם" מנהל רשלן של משימה או של מערכת יחסים, יתמקד ברובד הגלוי שלה, ב"תא השטח" המיידי והזמין ויסתמך על קוצר הרואי ומגבלותיהם של יריביו.  לעומתו, אדם זהיר, המחויב לקשר ולמשימה, יפעל מתוך עוגן מוסרי, יפעיל שליטה ומשמעת עצמית מול פיתויי השגרה ויהיה מהרהר השכם והערב (קריאת שמע) כיצד ניתן להביא לקידומה ולמימושה המיטבי.

לתגובות,naomieini1@gmail.com

(ניצבים תשפ"ב)