מרדכי גרנביץלפני כעשור, כשהייתי בתפוח הגדול לגייס משאבים למוסד חינוכי השוכן ביו"ש, נכנסתי גם לכמה גבירים סאטמרים. טענתי שאם מה שמפריע להם לעזור זו השאלה אם המקום מתוקצב ע"י המדינה או לא, אז התשובה היא לא. ובגלל זה הרי נשלחתי לכתת רגליי. הם לא ממש קנו את זה. החלטתי להיכנס לאדמו"ר מסאטמר. הוזהרתי על ידי חברים שאני משוגע לחלוטין, שעצם המגורים במקום כזה נוגדת את כל השיטה שהוא מייצג, ושמפגש כזה הוא הזוי. הייתי נחוש ובעיקר סקרן. ועם כל הכבוד לכותרות מפוצצות, אני מאמין שמאחורי כל הטייטלים יש בנאדם, ואת זה – מעניין לי להכיר.
נכנסתי לבית הכנסת של ברסלב בקרתא קדישא ויליאמסבורג וניגשתי לאחד מחשובי הקהל ששמעתי שאחיו מבאי בית האדמו"ר. אמרתי לו שאני צריך להיכנס לבית המלכות השוכן כבוד בשדרת בדפורד בשכונה, ושעדיף לא בקבלת קהל, אלא שיהיה בנחת. הוא מדד אותי במבט סוקר מלמעלה עד למטה (רק אני אני ואתה), ומבוכתו ניכרה. הוא באמת לא רצה לפגוע… שיערתי מה עובר לו בראש, אז סיפקתי לו שמות שיוכל לברר עלי. בסיום הבירור הוא חייך "אההה, פשוט חשבתי שאתה נ נח, לא ידעתי מה לעשות". נו… שיהיה, הוא סידר לי את מה שביקשתי.
הרב'ה שאל שאלות, הסתקרן מהתמונות, עניין אותו במה אנשים שם עוסקים לפרנסתם, ממה בנויים המבנים שהוא רואה בתמונות, ועוד… לשאלתו על עצם היות המקום ב'שטחים' (שזה בעצם: מה אתה רוצה *ממני*…) אמרתי שאולי לי ולהורים יהיה גיהינום על הפרת ג' השבועות, אבל מה אשם ילד בן שש? יש לו בחירה בזה? הוא לא אמור ללמוד תורה?
האדמו"ר קם מלוא קומתו והתקשר לאחד מהגבירים שדחו אותי. הגביר שאל "אבל איך אפשר להתייחס לזה כטהרת הקודש כשזה בשטחים?". הייתי בטוח שהוא יסביר לו למה זה עונה על ההגדרות, אבל להפתעתי הרב'ה ענה לו: "כן טהרת הקודש, לא טהרת הקודש, ילדים יהודים לומדים תורה"…
בהזדמנות אחרת הייתי באירוע שהוא ישב במלכות. תפסתי לי פינה מרוחקת כי ההרגשה היא של זרות בויליאמסבורג כשאני לבוש איך שאני לבוש… רק בסיום האירוע ניגשתי להגיד לו שלום. לא עברו כמה שעות ומקורב מתקשר אלי שהרבי שאל אותו למה לא ניגשתי לשולחן הכבוד בשיא האירוע כשכולם רואים, כי הוא רצה שיראו שהוא מאיר לי פנים, או בעברית פשוטה שלא יהיה ספק שאני "כשר לבוא בקהל"…
האדמו"ר המדובר זכה לקיתונות של השמצות בביקורו בארץ השבוע. (רבים אף בלבלו בינו לבין פלגים קיצוניים התומכים באויבי ישראל, אותם מוקיעים בסאטמר בשאט נפש). אז אמנם איני עו"ד של שיטתו ומשנתו האידאולוגית, אך חשוב לטעמי תמיד לדעת להסתכל אל האדם, זה שמעבר לכותרות, דגלים ושיטות. שם פעמים רבות נופתע לגלות כי קצוות שונים מסוגלים לשבת ביחד.
(תולדות תשפ)
